הזמן עומד מלכת במחלקת הערעורים של מח"ש

שתף כתבה עם חברים

ערר על סגירת תיק פלילי נגד קצין חילוט ימ"ר חוף שחיפש מידע במחשב המשטרתי על אנשים המסוכסכים עם הוריו המתין במח"ש חצי שנה לפני שהועבר למחלקת עררים בפרקליטות * במח"ש טוענים ש"זה הנוהל" ומתגאים בכך שאפס ערעורים על החלטות מח"ש התקבלו בשנת 2017

בדק על אנשים המצויים בסכסוך קרקעות עם הוריו. שטח המריבה

רס"מ דורון שמואל, קצין חילוט בכוח משימה של הימ"ר במחוז חוף, נחקר במח"ש לפני כשנתיים בחשד לביצוע עשרות חיפושים ושאילתות במסוף המשטרתי ובמאגרים המסווגים הנגישים לו, כשהיעד לחיפוש הוא לפי החשד אנשים המצויים בסכסוך קרקעות משפטי עם הוריו, ואף נתבעים על ידי הוריו של הקצין.

שמואל נחקר בחשד לביצוע עבירות פליליות של פגיעה בפרטיות, חדירה שלא כדין למאגרים המשטרתיים ושיבוש חקירה. בסיום החקירה, נמסר ממח"ש לעורך דינם של המתלוננים, עו"ד יחזקאל חרלף, כי הוחלט לסגור את התיק הפלילי נגד שוטר הימ"ר, ולהעביר את התיק למשטרה עם המלצה להעמדה לדין משמעתי בלבד.

המתלוננים נגד איש המשטרה אשר ניצל את תפקידו, שבמסגרתו יש לו נגישות לכל המאגרים הכלכליים והמשטרתיים האפשריים, הגישו בחודש ינואר השנה ערר על החלטת מח"ש לסגור את התיק הפלילי נגד השוטר. לדבריהם, החלטת מח"ש מלמדת כי השוטר עשה שימוש בהרשאות לחיפוש מידע במסגרת תפקידו, כדי לאתר מידע נגדם כמי שמסוכסכים עם הוריו.

בסוף חודש יולי קיבלו המערערים לתדהמתם הודעה, כי הערעור שהגישו בחודש ינואר הועבר רק בסוף יולי לעיון מחלקת העררים בפרקליטות המדינה.

התיק נבדק. מח"ש

בערעור דרש עו"ד חרלף את מיצוי הדין הפלילי עם השוטר, המוצב בתפקיד רגיש. "במסגרת ניסיונותיהם של השוטר והוריו לקדם את זכויותיהם לכאורה בקרקע שבמחלוקת", פירט, "פעלו הם במשותף תוך שבנם השוטר מנצל את מעמדו על מנת לחדור למערכות מחשב ולעשות שימוש בהרשאות ללוחמה בפשע… לצורך בילוש ואיסוף מידע לכאורה לשם קידום האינטרסים הכלכליים של משפחתו".

עו"ד חרלף דרש כי השוטר יועמד לדין פלילי בגין הפרת אמונים, ניצול לרעה של כוח המשרה, עבירות מחשב ועוד. "מדיניות הפרקליטות צריכה להיות חד משמעית", נכתב בערר. "ההעמדה לדין פלילי בעלת חשיבות מקום ששוטר מעל לכאורה באמון המשטרה, ובכך גרם לפגיעה גם באמון הציבור בשלטון החוק, מעבר לפגיעה בזכויות ובפרטיות מרשיי". 

בשבוע האחרון קיבל עו"ד חרלף הודעה מפרקליטות המדינה כי רק בימים אלה נמסר הערר ליעדו, לבחינת מחלקת העררים. "זה זלזול מחפיר", הוא אומר בכעס, "שחצי שנה הערר שכב במח'ש ללא מעש, והעניין חמור גם בגלל תקופת ההתיישנות. אם הערר יידחה, ייתכן שהשוטר לא יועמד גם לדין משמעתי, בחלוף תקופת ההתיישנות, שקצרה יותר לעומת דין פלילי, עקב אי הטיפול בתיק".

ממח"ש נמסר בתגובה כי עררים שמוגשים על החלטות המחלקה נבחנים תחילה במח"ש, כלומר הגוף שחקר גם בודק את עצמו ומעכב את הערר, לפני שהוא מגיש את התיק לבדיקת גוף העררים. "נבקש להבהיר כי עררים אינם עוברים באופן אוטומטי למחלקת עררים בפרקליטות המדינה", נמסר ממח"ש.

עו"ד יחזקאל חרלף

בשלב ראשון הגוף הסוגר (במקרה זה פרקליטות מח"ש) בוחן את הטענות המועלות בערר, ובמידה שהוחלט לשנות את ההחלטה על סגירת התיק, עליו להודיע מה בכוונתו לעשות (להגיש כתב אישום, להשלים חקירה וכיוצא בזה). ככל שהוחלט לא לשנות את ההחלטה, עליו להעביר למחלקת עררים את חוות דעתו והתייחסותו לנימוקי הערר. "גם במקרה זה נערכה בחינה מקיפה, ואין בסיס לטענה לפיה התיק שכב ללא מעש. הפרקליטות מכירה בחשיבות הרבה בכך שהטיפול בעררים ייעשה במהירות סבירה, ועושה כל שביכולתה על מנת שמשך הזמן יהיה קצר ככל הניתן".

בדוח מח"ש לסיכום שנת 2017 שהופץ בפברואר השנה, התפרסם נתון מעניין לפיו אפס עררים על החלטות מח"ש התקבלו בשנת 2017. מתוך 91 עררים שבדיקתם הושלמה בשנה הקודמת, לא מצאה מחלקת העררים בפרקליטות ולו מקרה אחד הראוי לקבלת ערר על סגירת תיק בידי מח"ש. שנה קודם עמד אחוז ההתערבות בהחלטות מח"ש על ידי מחלקת עררים על הנתון המרשים של שלושה אחוזים.

פרקליטו של השוטר שמואל, עו"ד סמי איליה, שירת בעבר הן במח"ש והן כראש התביעה המשטרתית בחיפה. בתגובה שהוא מסר ל"פוסטה" בחודש פברואר הוא ציין כי "העבירות המיוחסות למרשי לא היו ולא נבראו. מרשי  לא הוציא מהמחשב המשטרתי מידע כלשהו אודות המתלוננים, אלא רק מספר תיק תלונה שהגיש אביו נגד המתלוננים. אין בכך שום עבירה, ולהמלצות מח"ש למשטרה אין מעמד מחייב".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות