הרב הראשי לישראל לשעבר ונשיא בית הדין הגדול בדימוס, הרב דוד לאו, קרא בפתיחה הכנס של לשכת עורכי הדין לכבוד 60 שנה לחוק הירושה להסדרה ברורה של סוגיית קצירת הזרע מחללים.
בהרצאה בכנס אמר כי אילו ניתן היה לדעת מראש את רצון המנוח, ההכרעה ההלכתית היתה פשוטה יותר, ואף סיפר כי הציע למחוקקים להוסיף הצהרה מפורשת בנושא לצד הסכמות לתרומת איברים.
בהמשך לדבריו, אחד המושבים עסק במעמד של ידועים בציבור ועד למעמד של ילדים שנולדו לאחר פטירת הוריהם, על הרקע הזה דיני הירושה כבר אינם עוסקים רק ברכוש, אלא בשאלה מי שייך למשפחה בכלל.
המושב הזה המחיש עד כמה סוגיית המפגש בין דיני המשפחה לדיני הירושה עדיין מצויה בהתפתחות, ועד כמה היא מחייבת את עורכי הדין להכיר לא רק את הוראות החוק, אלא גם את המגמות בפסיקה ואת אי הוודאות שעדיין קיימת בתחום.
סוגיית הילדים שייוולדו לאחר פטירת אחד ההורים עמדה במרכז המושב שעסק ב”משפחה החדשה”. פרופ' רועי גילבר אמר כי אף שבתי המשפט מאשרים במקרים רבים שימוש בזרע של נפטרים, ובהם גם חללי צה"ל, עדיין קיימים "שטחים אפורים" משמעותיים בשל היעדר חקיקה ברורה, בין היתר בשאלת מעמדה של בת זוג ידועה בציבור ומעמדו המשפטי של הילד.
השופטת איריס אילוטוביץ’ סגל הוסיפה כי דיני הירושה כבר אינם עוסקים רק בשאלה "מה אדם מותיר אחריו", אלא גם בשאלה "מי רשאי להשתייך לסיפור המשפחתי לאחר המוות".
מושב מעניין נוסף עסק ברכוש כמובן, את המושב הנחו ממלא מקום יו"ר מחוז מרכז עו"ד שמעון חסקי, ועו"ד יפה בן ציון טנצר.
המושב עסק באחת הסוגיות המורכבות והמסקרנות בדיני המשפחה והירושה – המתח שבין חוק יחסי ממון לבין חוק הירושה, ובפרט השאלה האם בני זוג יכולים לקבוע מראש, במסגרת הסכם ממון, גם את ההשלכות הכלכליות של פטירת אחד מהם.
עוד קודם לכן, בהרצאה המרכזית בנושא ירושה, הזכיר סגן האפוטרופוס הכללי, מנהל מחוז באר שבע והדרום והרשם לענייני ירושה, עו"ד רמי בוכשטב, שורה של "עשה ואל תעשה" בניהול תיקי ירושה.
עו"ד בוכשטב הדגיש את חשיבות התכנון המוקדם, הדיוק בעריכת מסמכים והימנעות מטעויות פרוצדורליות ומהותיות העלולות להוביל לסכסוכים מיותרים בין יורשים.
פרופסור שחר ליפשיץ, שפתח את המושב, דיבר על הסתירה בין הסכם ממון לבין ירושה. הרצאה מרתקת שנשא עסקה בהסכמי ממון הקובעים את התוצאות הכלכליות של המוות, ובסתירה הנטענת בין הוראות חוק יחסי ממון לבין הוראות חוק הירושה. באמצעות סקירת הפסיקה והגישות השונות שהתפתחו לאורך השנים, הציג פרופסור ליפשיץ את הקושי המשפטי שעדיין לא זכה להכרעה ברורה בפסיקה העליונה.
פרופוסר יוסף מנדלסון תהה בפתח דבריו האם צוואה הדדית היא הפיתרון, והציג את נקודת מבטו המעשית. לדבריו, כולנו מבקשים לסייע ללקוחות לתכנן את העברת ההון המשפחתי בצורה מיטבית, ולעיתים הפתרון הראשון שעולה הוא עריכת הסכם ממון.
לשיטתו קיימות מספר בעיות מהותיות:
* אין כיום הלכה מחייבת וברורה, ולכן עורך דין אינו יכול להבטיח ללקוח כיצד יפורש או יאכף ההסדר לאחר פטירת אחד מבני הזוג.
* הסכם ממון נועד לבני זוג נשואים (או במקרים מסוימים לבני זוג העומדים להינשא), ולכן אינו מתאים לכל מערכות היחסים.
* הסכם ממון אינו גמיש דיו, ואינו מאפשר שינוי חד צדדי או "חרטה", בדומה לכלים אחרים של תכנון עיזבון.
מכאן העלה פרופסור מנדלסון את השאלה: מדוע לא להשתמש דווקא בצוואה הדדית?
לדבריו, צוואה הדדית היא למעשה מנגנון בעל אופי חוזי, המספק ודאות רבה יותר במקרים המתאימים, ומאפשר להסדיר את העברת הרכוש לאחר הפטירה במסגרת דיני הירושה עצמם.
השופט ערן שילה מבית משפט המחוזי בירושלים, שחתם את המושב תהה האם מדובר בסתירה אמיתית או מדומה בין הסכם ממון לבין ירושה.
בהרצאה שלו הוא עסק בסעיף 8(א) לחוק הירושה וביחסו לחוק יחסי ממון.
השופט שילה בחן האם מדובר בסתירה אמיתית בין שני החוקים, או שמא בסתירה מדומה שניתן ליישב באמצעות פרשנות נכונה של הדין. תוך סקירת הפסיקה הקיימת וההתפתחויות בשנים האחרונות, הוא הציג מבט לעתיד והאיר את האתגרים שנותרו פתוחים בפני בתי המשפט והעוסקים בתחום.
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון, סקר את המהפכה שעבר תחום הירושה – מהקמת רשם הירושה ועד השירותים הדיגיטליים.
לדבריו, צווי ירושה מועברים כיום באופן מקוון לגופים מרכזיים ובהם הטאבו, הבנקים, חברות הביטוח ומשרד התחבורה.
עו"ד פיגלסון הציג גם את תיקון 19 לחוק הירושה, שנחקק בעקבות מלחמת 7 באוקטובר ומרחיב את אפשרויות ההסתלקות מעיזבון במקרים שנקבעו בחוק.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יחזקאל אליהו, הדגיש במושב שעסק בצוואות הדדיות כי האחריות לניסוח מדויק של צוואות מוטלת בראש ובראשונה על עורכי הדין.
לדברי השופט אליהו, בתי המשפט בוחנים את מהות הצוואה ולא רק את כותרתה או צורתה, ולכן יש חשיבות רבה לניסוח ברור של הוראותיה.
עוד פרטים במדור לענייני משפחה
עורך דין לענייני משפחה מומלץ
עו"ד אורי צפת ועו"ד עירית רייך זיו עסקו במושב שעסק בעתידן של הצוואות ההדדיות.
עו"ד צפת עמד על המתח שבין עיקרון תום הלב לבין זכותו של אדם לבטל את צוואתו.
עו"ד רייך זיו הזהירה מפני עריכת צוואות הדדיות בין מי שאינם בני זוג. לדבריה, חוסר הוודאות בפסיקה ובפרשנות סעיף 8א' לחוק הירושה עלול ליצור מחלוקות משפטיות מיותרות, ולכן מוטב להימנע ממבנה צוואתי כזה.
