"בחלוף עשרים שנה לחוק תובענות ייצוגיות, החוק השיג את מטרותיו. בזכותו תוקנו עוולות רבות, הציבור זכה להשבת סכומי כסף משמעותיים והתחזקה ההרתעה נגד חברות, תאגידים ורשויות אשר יודעים שהפרת הדין עלולה להוביל לתובענה ייצוגית. דווקא כיום חשיבותו של ההליך הייצוגי רק הולכת וגוברת".
כך אמר עו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין מחוז מרכז, בכנס מיוחד שארגן המחוז בראשותה של עו"ד רומי קנבל לעוסקים בתחום, במלון פרימה מילניום ברעננה (28 יולי).
"בעולם שבו כוחם של תאגידים גדולים הולך ומתעצם ושבו החלטות רבות מתקבלות באמצעות מערכות ממוחשבות ואוטומטיות, התובענה הייצוגית מעניקה לאזרח הבודד קול מול גופים רבי עוצמה ומאפשרת אכיפה אפקטיבית גם כאשר הנזק שנגרם לכל אחד קטן מכדי להצדיק הליך עצמאי", אמר עו"ד רדעי.
על המחלוקת שהתעוררה נוכח הרפורמה בתיקון 16 לחוק שנמצאת בדיונים בכנסת – ואמורה למנוע ניצול לרעה ולסכל תביעות סרק בעילות אזוטריות – אמר עו"ד רדעי, כי "כל כלי משפטי מחייב איזונים. הדיון הציבורי בשאלת גבולותיו של ההליך הייצוגי הוא דיון חשוב".
לטעמו, תיקון 16 רחב מדי ואינו מגן רק על עסקים קטנים. "מדובר בהצעת חוק אשר מצריכה דיון יסודי ומעמיק ולא דיון פופוליסטי… ההגנה על עסקים קטנים היא מטרה חשובה וראויה. עם זאת, ראוי לשקול אם אין מקום לקדמה באמצעות חקיקה ייעודית וממוקדת, מבלי לפגוע בעקרונות היסוד של חוק תובענות ייצוגיות ובאפקטיביות של הכלי כולו".
עו"ד רדעי סבור, כי הצעת החוק בנוסחה כיום, מרחיבה שלא לצורך הגנות הניתנות לרשויות המדינה; מעניקה הגנות חדשות לחברות ביטוח ולתאגידים ואף מבטלת הלכות של בית משפט העליון בנושא. לדבריו, אלה עלולים לצמצם באופן משמעותי את האפקטיביות של מוסד התובענה הייצוגית.
תובענות ייצוגיות ותאגידים בנקאיים
בחודש פברואר השנה אישר בית משפט העליון תובענה ייצוגית תקדימית נגד שלוש חברות כרטיסי האשראי (כאל, מקס, ישראכרט), עקב תופעת עושק קשישים על ידי חברות לשיווק ישיר.
בית המשפט העליון עמד על חשיבות התובענה הייצוגית ככלי אכיפה פרטי "משלים" לאכיפת המדינה – מנגנון המנוהל על ידי אזרחים פרטיים ועורכי דינם כנגד גופים גדולים, היכן שהרגולטורים כושלים.
אחד המרצים בכנס, עו"ד מיכאל בך ממשרד עורכי דין בך לדרמן ושות', הוא העו"ד שמנהל את ההליך נגד חברות האשראי ומייצג את התובעים הייצוגיים.
עו"ד בך סיפר על ההליך, שבו זכו התובעים הייצוגיים לתמיכה מהיועצת המשפטית לממשלה ועל פסק הדין פורץ הדרך.
"חברות טלמרקטינג מטרגטות קשישים ומפתות אותם תוך מצגי שווא למסור את פרטי הכרטיס ואחר כך חולבות מהם אלפי שקלים", תיאר עו"ד בך. "פרטי כרטיס האשראי נסחרים בין 7-8 חברות לשיווק ישיר שמתחילות לחגוג על הכרטיס".
מאחר שחברות האשראי אישרו סליקה לחברות מפוקפקות, תוך העלמת עין ואי טיפול מערכתי בתופעת העקיצות, הוגשה התביעה הייצוגית. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את הבקשה לאישור התביעה – אך בית המשפט העליון קיבל את הערעור של התובעים הייצוגיים, שאליו הצטרפה גם היועמ"שית.
בנוגע לרפורמה המדוברת כעת בחוק, הזהיר עו"ד בך מ"כותרות פופוליסטיות". גם הוא טוען, כי "מאחורי ה'מסכה' של מיגור התופעה הנפסדת של תביעות נגד עסקים קטנים, מסתתרים סעיפים שיסייעו דוקא לתאגידים גדולים להתגונן ויקשו על הציבור לתבוע בגין עוולות.
"הצעת החוק באה לשמוט את האינטרס להגיש את התביעות האלה", טען עו"ד בך, "הרפורמה תפגע קשות במוסד התובענות הייצוגיות – זה לשפוך את התינוק עם המים… הצענו לקבוע הגנות בחוק נפרד על עסקים קטנים".
השופט מאור: "להזהר מתעשייה של תביעות"
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, הרחיב ודיבר על המתח בין התועלות – לחשש מניצול לרעה.
"ההליך נולד בארצות הברית. בשנות החמישים, תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי קבוצת הורים, הניעה שינוי חברתי עמוק לביטול ההפרדה הגזעית במערכת החינוך בארה"ב בין שחורים ללבנים. זו דוגמה לכך שתביעה ייצוגית היא לא רק כלי לפתרון סכסוכים, אלא גם לקידום ערכים אוניברסליים".
"כאשר יחיד עומד נגד המערכת – כוחו מוגבל", אמר השופט מאור. "כאשר קבוצה שלמה תובעת – נוצרת מסה משפטית".
מנגד, בקצה השני, ישנו ריבוי תביעות בגין הפרת חוק הספאם ועילות מינוריות. איך שומרים שהמנגנון לא יהפוך לנטל בלתי מוצדק על עסקים קטנים?
השופט מאור הסביר, כי "לעתים עלויות ניהול ההליך לעסק, גבוהות יותר מעלות הסדר פשרה… זה נותן תמריץ להגשת תביעות על הפרות שוליות וטכניות או זוטי דברים, שניתן היה לפתור בפנייה מוקדמת… כאן מגיע התפקיד שלנו", אמר השופט מאור. "אנחנו השופטים צריכים למנוע שימוש בלתי מידתי בהליך.
"צריכים להזהר שהתביעות הייצוגיות לא יהפכו לעסק ולתעשייה של תביעות, שהאינטרס הכלכלי שלה גובר על האינטרס הציבורי. (בפסקי הדין) צריך לתת ביטוי לגודל העסק, המשאבים שלו ומידת הנזק שנגרם. אנחנו חייבים לשמור על האיזון ואני חושש שהוא מעט הופר".
פאנל חמישה שופטים מחוזיים
בפאנל נוסף, אשר קיבץ חמישה שופטים בהווה ובדימוס, נשמעו הדים נוספים למתח בין הקטבים האלה – בין מכשיר משפטי בעל חשיבות חברתית עליונה לאכיפת הדין על תאגידים ומיצוי זכויות צרכניות ואחרות, לבין ניצול לרעה על ידי תובעים סדרתיים.
השופט המחוזי בדימוס רחמים כהן הנחה את הדיון שנערך בהשתתפות:
השופט מוחמד עלי ממחוזי חיפה
השופט רמי חיימוביץ ממחוזי מרכז
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אריאלה גילצר כץ.
השופט בדימוס יחזקאל קינר.
השופט קינר הזכיר, כי תובענות ייצוגיות מהוות תחליף לאכיפה חסרה במישור הרגולטורי.
מנגד, השופטים דנו בשאלת הסנקציות הכלכליות שיש להטיל בגין תביעות סרק.
הנשיאה גילצר כץ: "אני דנה בתובענות בדיני עבודה וביטוח. לרוב יש עילות מבוססות – אבל בתיקים שהתובענה לא היתה צריכה לבוא לעולם, אני פוסקת לתובע הוצאות שבין 50 ל-100 אלף שקל".
השופט חיימוביץ: "אנו רואים תובעים שהפכו הגשת תובענות ייצוגיות למיזם כלכלי. אנחנו חייבים לטעמי להשתמש בכלי ההוצאות כאפקט הרתעתי. אני חושב שצריך להעלות את סכומי ההוצאות שיש לפסוק… אנחנו מקבלים 4-5 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ביום, אני לא חושב שהכלי נועד לכך".
השופט קינר מסכים: "בעבר חששנו מאפקט מצנן אם נפסוק הוצאות גבוהות, ושופטים נהגו במתינות. היום המצב מצדיק שינוי".
לשופט מוחמד עלי היתה הערה על חוות הדעת של נציגי היועצת המשפטית לממשלה, הממליצים האם לאשר הסדרי פשרה בתיקים או לדחות אותם. "לעתים חוות הדעת מפספסות נקודות עיקריות, שגם הצדדים העלימו מתוך אינטרס. נדרש שחוות הדעת של היועמ"שית יספקו לבית המשפט נתונים אמפיריים מהשטח, עליהם ניתן יהיה להשתית את ההכרעה".
לשופט חיימוביץ היתה ביקורת על חלק מהמגשרים: "תפקיד המגשר בתביעה ייצוגית – שונה בתכלית מתפקיד המגשר בתביעה רגילה. הציפייה שלי היא שהמגשר יביא הסדר, שבית המשפט יוכל לאשר מבחינת האינטרס הציבורי ושכר טרחה וגמול ריאליים לתובע ולעורך דינו (ולא רק תוצר הסכמה בין הצדדים, ז.ק)".
השופט בדימוס כהן העלה את השאלה, איך ישפיע עולם הבינה המלאכותית על עולם התובענות הייצוגיות.
השופטים עלי וחיימוביץ העריכו, כי השימוש ב-AI בכל תחומי החיים, יוצר עילות תביעה חדשות בתחומי הגנת הפרטיות.
להערכה זו שותפה גם עו"ד רונית סיטון זלקינד, ראשת תחום תביעות ייצוגיות במשרד פירון, אשר הצטרפה להערכה ש"הטרנד הבא בתביעות ייצוגיות הוא תחום הגנת הפרטיות".
עו"ד סיטון זלקינד אמרה בהרצאה נפרדת, כי היא צופה הגברה נוספת בעולם התובענות הייצוגיות בכלל, בזכות כלי ה-AI, המאפשרים לעורכי דין לבחון תקנונים של עשרות חברות.
תובענות ייצוגיות נגד רשויות השלטון
עורך הדין וחבר הכנסת לשעבר רשף חן (שינוי), שהיה מיוזמי חוק תובענות ייצוגיות לפני 20 שנה, תיאר את המו"מ עם הפרקליטות שחששה מאוד מפוטנציאל הנזק הכלכלי למדינה.
"אם היה ניתן להגיש תביעות בכל עילה – רשויות המדינה היו משלמות מיליארדים על הפרות דין", אמר הח"כ לשעבר. "המחלוקת היתה על רשימת הגנות שיינתנו למדינה… רשויות השלטון הן בעצם נתבע אולטימטיבי כי הרשות הציבורית חייבת לפעול בסמכות ובאופן שוויוני. הכלי הזה מאפשר לציבור לתבוע רגולטורים על נזק, או מחדל שלא אכפו.
"בהליך החקיקה היה מאבק עם הפרקליטות. בסופו של דבר נקבעו הגנות מיוחדות למדינה. למשל, עילת תביעה נזיקית כמעט אינה קיימת, למעט בתחום הגנת הסביבה".
גם מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד לימור פלד התיחסה לאותו נושא ואמרה כי "המדינה אינה ככל בעל דין. מצד אחד אנחנו רוצים להגביר אכיפה, מצד שני רוצים לשמור על הקופה הציבורית. למדינה יש היקף גדול מאוד של פעילות ובסופו של דבר הכספים שהיא משלמת לתובעים ייצוגיים, מגולגלים על הציבור".
עוד מכנס ייצוגיות:
עו"ד קנבל, ח"כ רוטמן והמחלוקת על הרפורמה
אביר קארה: "שינוי החקיקה יסגור את הפרצות"
