פרקליטות המדינה מקדמת תיקונים לחוק המאבק בארגוני פשיעה, שנחקק לפני יותר מ-20 שנה (2003) ומאז נעשה בו שימוש מצומצם בלבד.
מספר כתבי האישום שהוגשו לפי החוק, ועוד יותר מכך מספר ההרשעות, נמוכים מאוד ביחס להיקף הפעילות של ארגוני הפשיעה.
עכשיו, לגורמי האכיפה יש "פתרון".
צוות בין-משרדי בראשות משרד המשפטים המליץ על תיקוני חקיקה שבמסגרתם התביעה תקבל "הקלות" שונות:
למשל, הסתמכות על עדויות חוץ של עדים מאויימים, ללא צורך בהבאתם לבית משפט.
וגם, הורדת הרף הנדרש לצורך חילוט רכוש וקביעתו על בסיס הערכה מודיעינית במקום על ראיות קבילות.
מנגד, לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות לסעיפים רבים בהצעת החוק, שלטענתה יפגעו בזכויות נאשמים.
במסגרת שלב פרסום טיוטת החוק להערות הציבור התקיים ביום חמישי דיון רב משתתפים של נציגי לשכת עורכי הדין עם משרד המשפטים, המשטרה, המחלקות הכלכליות בפרקליטות, הסנגוריה הציבורית ועוד.
התיקונים העיקריים בחוק
– תיקבע עבירה של "חברות פעילה בארגון פשיעה" כנגד דרג ה"חיילים", היום מוגדרות עבירות נפרדות רק נגד ראשי הארגון ומנהליו.
– תיקבע עבירה חדשה בגין "מתן שירות לארגון פשיעה", בכלל זה שירות פיננסי, כלכלי, ניהולי, לוגיסטי, טכנולוגי, עסקי, מקצועי או אחר.
העונש על מתן שירות לארגון פשע יהיה חמש שנות מאסר.
– אחד התיקונים המעניינים בהקשר זה הוא, שתיקבע עבירה חמורה נגד עורכי דין או רואי חשבון ("קונסילייריז") – עבירה שתוגדר כ"מתן ייעוץ לארגון פשיעה תוך שימוש במקצוע המוסדר ברישיון… במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון".
דינה של עבירה זו יהא עד 10 שנות מאסר.
– הגדרת "ארגון פשיעה" תורחב גם לעיסוק בעבירות עוון, שעונשן שלוש שנות מאסר, ולא רק לעבירות מסוג פשע.
לנוכח המורכבות התיקים, היקפיהם ו"הטלת מורא" על עדים, יהיו שינויים בתחום דיני הראיות וניהול המשפט, טיוטת החוק מציעה שורת תיקונים:
– עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה יידונו בפני שופט יחיד, בהתאם לחומרת העבירות המיוחסות.
– להוכחת "ארגון פשיעה" או פעילות מתמשכת של הארגון, בית המשפט יוכל להתבסס על ממצאים ומסקנות של פסק דין פלילי קודם נגד הארגון.
– לצורך הקלה בגביית העדויות, תיקבע בחוק אפשרות למתלונן ולעדים למסור עדות שלא בפני הנאשמים ובדלתיים סגורות.
– יתרה מכך, תיקון החוק יקל על הגשת "אמרות חוץ" של עד שמפחד להעיד – אמרות שנגבו מחוץ לבית המשפט – מבלי שהתביעה תצטרך להוכיח כי על העד הופעלו אמצעים פסולים של הפחדה.
– בתחום האכיפה הכלכלית:
– לצורך הוכחת הקשר בין ארגון הפשיעה לבין הרכוש שמבקשים לחלט, תיקון החוק מציע לאפשר שימוש בחוות דעת מודיעינית חסויה שתוגש במעמד צד אחד ולא תיחשף בפני ההגנה.
– כראיה לשיוך הרכוש לארגון הפשיעה, הרף הראייתי הנדרש לחילוט יירד על בסיס חוות הדעת של "מומחה מודיעין משטרתי" בדרגת סנ"צ ומעלה.
– הגבלות נוספות על עורכי דין וחשודים:
– בהליכי מעצר ייאסר על סנגור אחד לייצג כמה עצורים במקביל, כאשר מדובר בעבירות לפי חוק ארגוני פשיעה.
– בנוסף, תקופת המעצר שלפני הגשת כתב אישום תוארך ל-35 ימים.
ועדת איסור הלבנת הון
ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יעל גרוסמן, עו"ד אורי גולדמן ועו"ד גיל דחוח הגישה נייר עמדה, בדרישה למנוע חילוטים המסתמכים על מידע מודיעיני.
"הוועדה מתנגדת באופן קטגורי להחדרת ראיות מנהליות ומידע חסוי אל תוך הליכי חילוט, שהם מטבעם הליכים פוגעניים וקיצוניים, השוללים מן הפרט את זכות הקניין החוקתית שלו. מה גם שהפסיקה מחמירה ברובה ממילא.
"לעמדת הוועדה, תחום המידע המודיעיני הינו תחום פרוץ והחלתו בענייני חילוט רכוש יהווה הסדר חריג וחסר תקדים. הליכי חילוט רכוש חייבים להתנהל על פי הסטנדרטים הראייתיים המחמירים, המבוססים על ראיות קבילות, גלויות וניתנות לסתירה, ולא על בסיס הערכות מודיעיניות חסויות".
ועדת איסור הלבנת הון בלשכה מזהירה כי "הנמכת הרף הראייתי תמריץ את רשויות התביעה לוותר על ניהול הליך פלילי מפרך ומורכב, ולהפוך את הליך ה'חילוט האזרחי' המיועד כיום למקרים חריגים – כגון מות החשוד או הימלטותו – למסלול האכיפה המועדף".
בכל מקרה שבו קיים קושי ראייתי להוכיח אשמה בפלילים – התביעה תוכל לפנות ל"חילוט אזרחי" ולהפקיע רכוש פרטי ללא הוכחת אשמה כדין.
נטען כי "השימוש במידע מודיעיני חסוי ובחוות דעת במעמד צד אחד מהווה העתקה פסולה של כלי סיכול מנהליים מתחום המאבק בטרור, אל עבר הליכי אכיפה כלכליים אזרחיים ופליליים רגילים. בהליך שיפוטי שתכליתו הפקעה קבועה של רכוש פרטי, אין להסכים עם קבלת החלטות על בסיס חומרים מנהליים נסתרים מעיני ההגנה. תזכיר החוק מעניק סמכויות דרקוניות, תוך עקיפת הביקורת השיפוטית המינימלית שעוד קיימת".
הפורום הפלילי
הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד ארז אבוהב, עו"ד טליה גרידיש, עו"ד טל גבאי ועו"ד דניאל חקלאי, התייחס להיבטים רחבים נוספים וציין, כי מדובר בפגיעה ב"קודש הקודשים של המשפט הפלילי – כלי החקירה הנגדית".
הפורום הפלילי מזהיר כי "התיקונים ישמשו כמדרון חלקלק וייושמו באופן המבטל לחלוטין את מנגנוני זכויות החשודים והנאשמים ועקרונות ההליך ההוגן".
עורכי הדין אבוהב, גרידיש וחקלאי מזהירים מהפגיעה בעורכי דין, לפי תזכיר החוק אלה עלולים להיכלל תחת הגדרת "חבר" או "נותן שירות" לארגון פשיעה, וזאת אף ללא ידיעתם.
בדברי ההסבר שצירף משרד המשפטים לתזכיר החוק, נטען כי "נותני שירותים מקצועיים כגון עורכי דין ורואי חשבון, תורמים לקיום תשתיות של ארגוני הפשיעה" תחת כסות של יעוץ משפטי.
לשכת עורכי הדין מתנגדת בתוקף לנוסח המעמיד את אנשי המקצוע בסיכון פלילי חמור, ומהווה פגיעה בזכויות חוקתיות להיוועצות וייצוג: "מדובר בהכללות המטילות דופי בלתי מוצדק בכלל ציבור עורכי הדין המייצגים לקוחות בהתאם לחוק. הנוסח עלול להוביל להפללת אנשי מקצוע נורמטיביים הפועלים במהלך עיסוקם הרגיל והחוקי. לטעמנו ההפך הוא הנכון. יש להחריג מתן שירות ייעוץ או ייצוג משפטי בנוסח סעיף זה".
הפורום הפלילי מתנגד גם לתיקונים האחרים. למשל הגדרת העבירה "חבר בארגון פשיעה" העלולה להשתרע גם על פעולה פאסיבית או בחוסר ידיעה, והרחבת המונח "ארגון פשיעה" כך שיחול גם על עבירות עוון, תוך שימוש בכלי אכיפה קיצוניים.
תזכיר החוק מציע גם לאשר קבלת ממצאי פסק דין פלילי חלוט בתיק אחר, כראיה לחובת אותו אדם בתיק שמתנהל ולצורך הוכחת עבירות במסגרת ארגון פשיעה. לפי הסבר הפרקליטות, השינוי נועד להקל בהוכחת רכיב "התבנית המאורגנת והשיטתית בביצוע העבירות".
הפורום הפלילי מתנגד באופן נחרץ: "אין מדובר בהקלה על ניהול ההליך בבית המשפט, אלא הקלה על עבודת הפרקליטות ועל חשבון זכויות מהותיות של נאשמים. למעשה מדובר בהיפוך יחסי הכוחות בין המדינה לפרט".
על הסעיף המאפשר לקבל אימרת עד מחוץ לבית המשפט, אם לא ניתן להביאו משום שהוא חושש להעיד במשפט – נכתב כי "מדובר בשינוי קיצוני של כללי היסוד במשפט הפלילי, וביטול הכלל הפוסל עדות שמיעה. נדגיש, החקירה הנגדית היא הכלי העוצמתי והאפקטיבי ביותר להגיע לחקר האמת… בחינת המהימנות באופן בלתי אמצעי בידי בית המשפט מהווה כלי בסיסי ומרכזי, ובלעדיה נמנעת יכולת ההגנה לחשוף שקרים ואי דיוקים".
הלשכה מתנגדת גם למניעת מפגש של עורך דין עם יותר מחשוד אחד באותה חקירה. לפי הפורום הפלילי, יש בכך פגיעה בזכות החוקתית להיוועצות. "בידי לשכת עורכי הדין כלים אתיים ומשמעתיים להתמודד עם ניגודי עניינים בייצוג ואין להרחיבם מעבר לכך. זכות חשוד להיות מיוצג על ידי עורך דין כפי בחירתו ורצונו".
