בית משפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על אוסאמה שמלאווי, תושב כפר חארס שבשומרון, ועל עו"ד סובחי איוב מפסוטה שבגליל העליון, על הונאה מאורגנת של הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי משלם פיצויי פיטורין ושכר עבודה לעובדים של חברות בפירוק. כדי לקבל תשלומים אלה, יש להגיש תביעת חוב בצירוף מסמכים מזהים ואישורי עבודה.
נאשם 1 שמלאווי הפך ל"מתווך" עבור תושבים פלסטיניים, בעיקר מכפר חארס, שהיו מעוניינים להגיש תביעות עבודה שקריות לביטוח לאומי.
בתביעות נטען, שהתובעים לכאורה עבדו בחברות באזורי התעשייה ברקן ואריאל ושאותן חברות נמצאות בהליכי פירוק. בפועל, התובעים כלל לא עבדו באותן חברות.
לצורך הגשת התביעות השקריות, שמלאווי פנה לנאשם 2, עו"ד סובחי איוב, כדי שיגיש אותן בשם ה"עובדים" הפלסטינים. כדי להשלים את המרמה, זויפו מסמכים, בעיקר אישורי עבודה ועו"ד איוב הגיש את התביעות לביטוח הלאומי בתל אביב.
המרמה כללה עשרות תביעות נגד חברות שונות. עם המסמכים המזויפים, הצליחו התובעים הפלסטינים, באמצעות שמלאווי ועו"ד איוב, לעקוץ כ-4.5 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.
שמלאווי גבה מהתובעים 20% מהכסף והעביר לעו"ד איוב עמלה של 15%. בסך הכל, המתווך והעו"ד שלשלו לכיסם לפחות 900 אלף שקל מתוך ה-4.5 מיליון שנעקצו מהקופה הציבורית.
הנאשמים הורשעו בשימוש במסמכים מזויפים ובקבלת כספים במרמה בנסיבות מחמירות. עו"ד איוב הורשע גם בעבירות הלבנת הון, לאחר שקיבל מהתובעים שכר טרחה, במזומן ובסתר, על חלקו בתוכנית המרמה.
איוב היה, עד הפרשה, יועץ משפטי חיצוני של מועצה מקומית פסוטה בצפון במשך שש שנים.
ראש מועצת פסוטה, אדגאר דכואר, נתן לטובתו עדות אופי בבית המשפט. עו"ד איוב השתלב גם בקבוצה טיפולית של שירות המבחן והתסקיר אודותיו היה חיובי.
פרקליטות מחוז מרכז דרשה להחמיר בעונשים וציינה: "מדובר במרמה שיטתית, מתוחכמת ומאורגנת שבוצעה תוך ניצול מעמדו של עורך דין ישראלי הנהנה מאמון הרשויות".
הפרקליטות הפנתה לפסיקה המדגישה את הצורך בהעדפת האינטרס הציבורי והרתעת הרבים בעבירות "צווארון לבן", וביקשה לקבוע שלוש עד חמש שנות מאסר לעו"ד איוב, ושנתיים עד ארבע לשמלאווי, לצד חילוט הכספים.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד רדא ענאבוסי, ביקש לתת משקל רב לכך שהנאשמים החזירו את כל סכום העוקץ – 900 אלף שקל – לקופת המדינה ובכך תיקנו את המחדל. עו"ד איוב נטל הלוואות והגדיל את המשכנתא על ביתו כדי להחזיר את הכסף. זאת, אחרי שהנאשמים הודו בשלב מוקדם.
השופט שמואל מלמד ציין, כי כתב האישום מתאר "תעשיית מרמה" שנמשכה שנתיים והיקף הכספים שנגרעו מקופת המדינה הוא "עצום".
"הפגיעה ברף חומרה גבוה", כתב השופט. "מקצוע עריכת הדין שימש ככסות לעבריינות. המוסד לביטוח לאומי, המסתמך על תקינותם של מסמכים המוגשים על ידי עורכי דין, הפך במקרה זה לקורבן של ניצול ציני של 'חזקת האמינות' המוקנית לציבור המייצגים".
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
"מהודאת הנאשמים עולה, כי המניע הבלעדי למעשיהם היה בצע כסף ורצון להתעשרות קלה", הוסיף השופט. "מדיניות הענישה בעבירות מרמה, זיוף והלבנת הון נגד המוסד לביטוח לאומי, במיוחד כאשר מדובר בתוכנית שיטתית ובהיקפים ניכרים, נוטה להחמרה משמעותית, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות".
נקודת המוצא, אם כך, היא מאסר בפועל. לפי הכרעת השופט, העונשים התמתנו בזכות הסרת המחדל המלאה (השבת 900,000 שקל) וכן תסקיר שירות המבחן בעניינו של עו"ד איוב, המצביע על הליך שיקומי ונסיבות משפחתיות יוצאות דופן, נוכח עניינים רפואיים של בני משפחה התלויים בנאשמים.
סוף דבר: על עו"ד איוב נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, ועל שמלאווי 12 חודשי מאסר, לצד הסכום שאותו כאמור השיבו וחולט לטובת המדינה.
