מנהלת הליגות תירשם כ"חברה לתועלת הציבור", מועדוני הכדורגל הזהירו מפגיעה בענף

שתף כתבה עם חברים

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע הטלת פיקוח כלכלי הדוק על המנהלת באמצעות רישומה כחל"צ. המנהלת התנגדה והזהירה: חופש הפעולה העסקי של המועדונים ייפגע

צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת מנהלת ליגות הכדורגל נגד החלטת ראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שוהם, המחייבת אותה להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

חל"צ היא חברה שפעילותה למטרות ציבוריות בלבד ואסור לה לחלק רווחים לבעלי המניות. ככזו, חלים עליה מנגנוני פיקוח משפטי והגבלות משמעותיות.
מנהלת הליגות התנגדה בתוקף לדרישה זו – והזהירה כי הגבלתה כחל"צ "תמיט אסון על ניהול הכדורגל המקצועי בישראל ותגרום פגיעה חמורה לענף".
המנהלת טוענת כי היא איננה פועלת למטרות ציבוריות בלבד.

זכויות שידור ועוד
מנהלת הליגות הוקמה ב-2014 בהסכם בין ההתאחדות לכדורגל לבין בעלי הקבוצות, ותפקידה הוא ניהול הליגות המקצועניות ופעילותן הכלכלית, כולל זכויות שידור, פרסום וחסויות.
בעלי המניות במנהלת הן קבוצות ליגת-העל והליגה הלאומית.

בהסכם ההקמה נקבע כי המנהלת תירשם כחברה פרטית בע"מ – אך ללא כוונת רווח.
למרות זאת, בתגובה לדרישה לרשום אותה כחל"צ – המנהלת טענה כי היא חברה שנועדה להשיא את רווחי בעלי המניות שלה, רווחי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית.

מאז הקמת המנהלת גדלו הכנסותיה מזכויות שידור ופרסום מ-43 מיליון שקל ל-140 מיליון שקל כיום.
המנהלת טוענת כי הפעילות הכלכלית והעברת הכנסותיה לקבוצות אינן מתיישבות עם הגדרתה כחברה לתועלת הציבור, וכי הרישום כחל"צ יטיל עליה הגבלות שיפגעו בפעילותה.

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלון גלרט, אריאל נסים ועידן לרון ממשרד מיתר, נטען: "בפועל, מחלקת המנהלת לקבוצות רווחים בהיקף עשרות מיליוני שקלים. חלק מקבוצות אלו, הינן חברות פרטיות המוחזקות על ידי אנשי עסקים שרכשו אותן בסכומים ניכרים, והכספים מגיעים לידיים פרטיות… במצב כזה, לא ניתן לומר כי המדובר בחברה שתקנונה קובע מטרות ציבוריות בלבד".

המנהלת התנגדה להחיל עליה את את מנגנוני הפיקוח המיוחדים, הקובעים הגבלות על ניהול הכספים והשימוש בהם.
לתמיכה בעמדתה בבית המשפט גייסה המנהלת את משרד התרבות והספורט (!), אשר קבע כי "תכלית המנהלת היא כלכלית-מסחרית ונועדה להגדלת הרווחים של קבוצות הכדורגל, ושינוי באופן הפעילות יוביל לפגיעה ממשית בקבוצות".

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>

גם ההתאחדות לכדורגל תמכה במנהלת – וטענה כי שינוי במבנה המשפטי עלול לסכל את "הרפורמות המבניות והכלכליות ולהביא להקטנה בהכנסות ולגרום לנזק ממשי לליגות המקצועניות".

גם בעלי קבוצות בליגת העל הזהירו במכתבים לבית המשפט, כי רישום כ"חברה לתועלת הציבור" יפקיע את יכולתם (באמצעות המנהלת) לקבל החלטות מסחריות עצמאיות.

המנהלת צירפה אפילו מכתב תמיכה ממנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות באירופה (המאגדת את הפרמייר ליג, הליגה הספרדית ועוד) אשר כתבו כי המודל של המנהלת הישראלית הוא המודל המקובל בעולם, של תאגיד באוריינטציה מסחרית-עסקית שמטרתו למקסם את הרווחים של המועדונים.

המנהלת טענה עוד בבית המשפט, כי חל"צ יפגע בחופש הפעולה שלה, יביא להתערבות של הרשמת (גופי המדינה) בהחלטותיה, והיא תידרש לעמוד בכללים נוקשים שאינם מתיישבים עם דפוס פעילות עסקית – לרבות מסלולי אישור מכבידים לאישור עסקאות.

כחל"צ, המנהלת תיאלץ למנות ועדת ביקורת; תוטל אחריות אישית על דירקטורים ותיקבע להם מגבלת שכר.
בנוסף, כחברה לתועלת הציבור, מנהלת הליגות תהיה חשופה לתביעות גורמים להם מוקנית זכות עמידה כנגד חל"צ.
המנהלת טענה כי בתחום רווי יצרים כמו כדורגל, נקל לתאר תביעות אוהדים למשל, על כל צעד ושעל.

תאגיד באוריינטציה מסחרית-עסקית שמטרתו למקסם את הרווחים של המועדונים. לוגו מנהלת הליגות

שיקול הדעת המקצועי
המדינה, באמצעות עו"ד מיטל אביעד בן-עמי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), טענה כי המנהלת חייבת להיות תחת פיקוח, כתאגיד ללא כוונת רווח שמטרותיו ציבוריות.
המדינה טענה כי "המנהלת ממלאת מטרות שהואצלו לה על ידי ההתאחדות, וכך גם הציגה את עצמה מול רשויות המס, כאשר נרשמה כמלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח).

המדינה טענה כי קבוצות הכדורגל נהנות מהכנסות המנהלת מזכויות שידור וכו' – בשל השתתפותן בליגות המקצועניות, ולא כ"רווחים"; עניין של הגדרה.

המדינה טענה כי מרבית מועדני הספורט נהנים מתמיכה ציבורית המגיעה לכדי עשרות מיליוני שקלים בשנה, כך שניהול משחקי הליגה כרוך בהזרמת הון ציבורי ניכר המאפשר את קיומם: "המנהלת נהנית מכספים ציבוריים; כל זאת מקים אינטרס פיקוח על האופן בו מנוהלים המשאבים".

עוד נטען, כי מנגנוני הפיקוח על חל"צ יבטיחו שייאסר על המנהלת לשנות את התקנון שלה ואת ההוראה האוסרת על חלוקת רווחים – כדי שלא לאפשר את הפיכתה לחברה עסקית.

השופט דוד זילר מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת המדינה וקבע כי "אין מקום להתערב בהחלטת רשמת התאגידים, לה נתון שיקול הדעת המקצועי בעניין".

השופט זילר קבע כי הפעילות הכלכלית והעברת הכספים לקבוצות המוחזקות בידיים פרטיות, אינן שוללות את מטרתה הציבורית של המנהלת – ולא מדובר בחלוקת רווחים.

בית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

"העברת ההכנסות על ידי המנהלת לבעלי המניות – אינה נובעת מזכותם כבעלי מניות (בחברה), אלא מתוקף היותם קבוצות בליגות המקצועניות", כתב השופט, "העברת ההכנסות לקבוצות תואמת את מטרותיה הציבוריות של המנהלת, של תמיכה בקבוצות אלו".

עו"ד ליאור סקברר, מנהל חטיבת ספורט ביחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים, מסר בתגובה: "פסק הדין מחזק עיקרון חשוב לפיו גוף הפועל למטרות ציבוריות ומנהל פעילות בעלת אופי ציבורי נדרש לפעול במסגרת המשפטית והפיקוחית המתאימה לכך. העובדה שפעילות ציבורית כוללת גם פעילות כלכלית בהיקפים משמעותיים אינה גורעת מאופייה הציבורי ואינה מייתרת את הצורך בשקיפות ובפיקוח".

"רישום מנהלת הליגות המקצועניות לכדורגל כחברה לתועלת הציבור מבטיח כי פעילותה והמשאבים שהיא מנהלת לטובת הכדורגל בישראל, יהיו כפופים למנגנוני הבקרה שנקבעו בדין, תוך שמירה על יכולתה להמשיך ולמלא את תפקידה", הוסיף עו"ד סקברר.