הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת נפתח בשבחים שהרעיפה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, על תפקוד הלשכה בעידן עו"ד עמית בכר: "אני מודה ללשכה ולך עמית, על העשייה החברתית החשובה, ועל העמידה האיתנה על זהותה הדמוקרטית של המדינה. הלשכה בראשותך היא עוגן במים סוערים".
מה שהיועמ"שית, המטיבה למתוח ביקורת על ניהול הממשלה והמדינה, התעלמה ממנו הוא אי הסדרים הרבים בקדנציה של בכר כפי שנחשפו באתר "פוסטה" בשנה האחרונה.
לקט נבחר:
העסקת משרד הפרסום גיתם ויועץ התקשורת חיים גריידינגר על ידי הלשכה ללא מכרז בהיקף של מאות אלפי שקלים, בזמן שמדובר במי שהיו הקמפיינרים הפרטיים של בכר אשר ליוו אותו בהתמודדותו האישית בלשכה.
יועמ"שית הלשכה עו"ד מירית שלו האשימה את בכר, בעקבות הפרסום ב"פוסטה", כי הוא לא גילה לוועדת המכרזים על הקשר האישי שלו לקמפיינרים אשר קיבלו פטור ממכרז.
העסקת יועצים נוספים ללשכה בריטיינר בפטור ממכרז ובהם אשתו של יו"ר ההסתדרות הילה קניסטר בר דוד אשר העסקתה הוסתרה מחברי מועצה, ונחשפה ב"פוסטה" ביום שבו היא נעצרה עם ארנון בר דוד בתיק ההסתדרות.
מינוי נציגים על ידי בכר לוועדות ציבוריות מבלי לאשר את המינויים במוסדות הלשכה, והסרת מועמדותם רק לאחר שעלה החשש לניגוד עניינים.
התפטרותם הכפויה של שני המנכ"לים שמינה בכר ללשכת עורכי הדין בתוך שנתיים.
המנכ"לית האחרונה אושרת תגר הגישה תלונה חריפה למבקר המדינה על מינהל לא תקין ואי סדרים כספיים בלשכה בהנהגת בכר.
מבקר המדינה הוביל לגישור שהביא לסגירת תלונת המנכ"לית ופרידה מאולצת תוך פיצוי כספי ניכר על חשבון קופת הלשכה.
תלונות למשטרה שהוגשו על ידי גורמים רלוונטים נוספים בשל צבר הפרשות, אלא שחקירה פלילית לא נפתחה, בין היתר משום שאת האישור אמורה לתת… היוע"משית.
עכשיו אתר "פוסטה" חושף את ההתפתחות האחרונה:
תביעה על סך 1.25 מיליון שקל נגד לשכת עורכי הדין לבית הדין לעבודה בתל אביב, והפעם התובע הוא לא פחות ולא יותר, מבקר הלשכה עצמו, אמיר ויזל.
התביעה שופכת אור על המינהל הלא תקין לכאורה של מי שנחשב ליקיר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד עמית בכר, שמנהל את הלשכה כמו חצר ביזנטית עם הטבות למקורבים ותומכים פוליטים ותקשורתיים, תוך שהוא מסלק מדרכו מי שמעז להציב גבולות להנהלת הלשכה.
11 שנים ללא מבקר פנים
ויזל, המכהן כמבקר הפנימי של הלשכה במשך שש שנים, טוען כי הלשכה מפרה את הסכם העסקתו ועל אף עשרות פעמים שבהם ביקש לתקן את הדבר – הלשכה מתעלמת מפניותיו.
ויזל מונה כמבקר ביוזמת יו"ר הלשכה הקודם אבי חימי, כדי להקים מערך ביקורת בלשכה, לאחר שזה לא תיפקד במשך שנים רבות. הוא נבחר מבין שמונה מועמדים לאור נסיונו הרב הקודם, במשך 10 שנים הוא היה המבקר הפנימי של שירותי בריאות כללית.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד ברק כלב ממשרד ארנה לין, טוען המבקר כי הסכם העבודה שלו הופר למעשה מתחילתו, וכי ההפרה נמשכת בקדנציה של עמית בכר.
לטענתו, בהסכם העבודה שלו נקבע כי שכרו "יהיה בדירוג שני למנכ"ל הלשכה", כלומר שווה לדרג הבכיר של מנהלי המחוזות ועובדי הלשכה הבכירים.
בפועל, לטענתו, הלשכה שילמה לו שכר השווה לשכרה של מבקרת הפנים הקודמת, אשר הועסקה ב-70 אחוז משרה בלבד, ולא נהגה לפרסם דוחות, "הלשכה חסרה מערכת ביקורת במשך 11 שנים (טרם כניסתי לתפקיד)".
עלות שכרו השנתית של המבקר ויזל כיום היא 420 אלף שקל.
בתביעה הוא מביא דוגמאות לשכרם של בכירים בלשכה אשר שכרם גבוה משלו בעשרות אחוזים.
כעת, המבקר תובע את פערי השכר המגיעים לו, לטענתו העלות הממוצעת של שכר עשרת בכירי הלשכה גבוה משלו ב-35 אחוזים.
מ-430 אלף ל-680 אלף
אחת הדוגמאות שהמבקר מציין את שכרה היא בכירת הלשכה א'. במסמכים הגלויים שצורפו לתביעה לא צויינו שמות מלאים אולם על פי הדו"חות השנתיים של מחוז תל אביב בלשכה מתגלה זהותה של העובדת הנ"ל:
מדובר באופירה יוחנן-וולק, מנכ"לית מחוז תל אביב, עד לשנה שעברה היא שמשה במקביל גם כראש המטה של ראש הלשכה עמית בכר.
שכרה של יוחנן וולק כמנכ"לית מחוז תל אביב בלשכה עלה על פי דוחות המחוז מ-430 אלף שקל בשנת 2025 ל-680 אלף שקל בשנת 2026 (במונחי עלות שכר).
מדובר בתגמול גבוה לבכירה בארגון ציבורי, אשר מתוקצב מדמי החבר של עורכי הדין.
יוחנן וולק מכהנת במקביל גם כחברת מועצה בעיריית תל אביב ובמוסדות ציבור נוספים.
היא חברת סיעתו של יו"ר מועצת העירייה ליאור שפירא, אשר משמש במקביל גם כיו"ר מחוז תל אביב בלשכה, שפירא הוא גם זה אשר מינה אותה למנכ"לית המחוז שהוא עומד בראשו.
מבקר הלשכה ויזל ציין בתביעתו דוגמה נוספת, של שכר בכיר נוסף, ע', שהלשכה העלתה את שכרו השנתי ל-550 אלף שקל.
בהקשר זה יצוין, כי לשכת עורכי הדין איננה מפרסמת בפומבי את מקבלי השכר הגבוה בארגון, לפיכך ויזל הבהיר בתביעה כי הוא יביא את הנתונים המלאים בהמשך לעיני בית המשפט.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "השכר של מנכ"לית מחוז תל אביב לא שונה ונשאר כשהיה… בעבר השכר הורכב משני סעיפים תקציביים – חלק בארצי, כאשר הייתה ראש הסגל של ראש הלשכה, וחלק כמנכ״לית מחוז תל אביב. מרגע שסיימה את תפקידה כראש הסגל של ראש הלשכה, כל שכרה הושת במלואו על מחוז ת"א.
"נציין, שכר מנכ״לית המחוז לא שונה ב-20 השנה האחרונות למעט תוספות מדד. בכל מקרה, לשכת עורכי הדין תשיב לתביעה במסגרת בית הדין.
"יובהר, כי מדובר בתביעה מופרכת וחבל מאוד שהוגשה. לשכת עוה"ד פעלה כדין״.
מנחם מושקוביץ
ויזל, שאמור לסיים את תפקידו בעוד חצי שנה בתום הקדנציה שלו, מציין כי הוא "פעל ללא לאות להקמת מערכת הביקורת בלשכה ולשינוי יסודי של התרבות הארגונית. בין היתר פעל לביצוע סקר סיכונים מקיף, הקמת תוכנית ביקורת רב שנתית, עריכת נהלים וביצוע ביקורות בלשכה ובמחוזות".
מה האפקט האמיתי של דוחות מבקר הפנים?
ויזל מגיש כ-10 דו"חות שונים בכל שנה. בשנת 2024 הביקורות שלו עסקו בשכר ומשאבי אנוש במחוזות תל אביב וחיפה, רכש והתקשרויות עם ספקים ועוד.
בימים אלה, מבוצעת ביקורת על שיפוץ בניין מחוז ירושלים ושיפוץ קומה 4 במחוז תל אביב.
המועצה הארצית בראשות עמית בכר, שהיא הגוף המרכזי האחראי לניהול הלשכה, לא נוהגת לדון בדו"חות הקונקרטיים בתחומים השונים.
עוד נטען בהקשר זה, כי פעם בשנה בלבד מקדיש בכר בישיבת המועצה פרק לסקירה כללית של המבקר לסיכום עבודתו ואישור תוכנית העבודה השנתית.
כך, עשרות דו"חות ביקורת פרטניים מסוכמים תוך דקות.
רק בפברואר 2026 ערכה המועצה הארצית דיון בדוח המבקר לשנת 2024.
בדו"ח האחרון ויזל כתב להנהלת הלשכה, כי "יש צורך ביתר הקפדה על דיון בדו"חות בתוך 45 ימים – פרק הזמן המוכתב בחוק".
בשנה האחרונה פורסם ב"פוסטה", כי מבקר הלשכה התלונן על יו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד מנחם מושקוביץ, שלטענתו מסכל עריכת ביקורת בוועדת האתיקה במשך שנה תמימה.
לטענת המבקר, מושקוביץ, שהוא מינוי אישי של בכר בוועדת האתיקה, אינו משתף פעולה ומונע את הביקורת בטענה ל"חוסר כוח אדם".
בלשכה פועלת גם ועדת ביקורת שאמורה להנחות את המבקר ואת עבודתו, באופן יותר קרוב.
בראש ועדת הביקורת עומדים שני יושבי ראש משותפים: עו"ד נור רסלאן מעכו ועו"ד רועי ברזילי מרמת גן.
נור ואחמד רסלאן
עורכת הדין רסלאן היא גם מועמדת לשיפוט, שהגישה את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים ועברה את השלב הראשון.
כמו כל המועמדים לשיפוט, נערך לעו"ד רסלאן ראיון מוקדם בתת-ועדה של הוועדה לבחירת שופטים.
בין המראיינים שלה בוועדה היתה נציגת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יונית קלמנוביץ, שהיא גם מנכ"לית ההוצאה לאור של הלשכה ומנהלת היחידה הבינלאומית של לשכת עורכי הדין.
נציג שני של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הוא יו"ר מחוז צפון בלשכה מוחמד נעאמנה.
תמיכתם של שני בכירי לשכה אלה, קלמנוביץ ונעאמנה, חיונית לבחירתה של רסלאן בשלב הסופי של הוועדה לבחירת שופטים ולהגשמת שאיפתה להתמנות כשופטת.
האם יו"ר ועדת הביקורת עו"ד נור רסלאן יכולה לפקח על ביקורות במחוז צפון של הלשכה ובהוצאה לאור של הלשכה, המנוהלות על ידי נעאמנה וקלמנוביץ?
בפועל, מבקר הלשכה ויזל קבע השנה ביצוע ביקורת בהוצאה לאור של קלמנוביץ, אשר היתה כאמור אחת המראיינות של יו"ר ועדת הביקורת רסלאן לתפקיד שופטת.
מלבד זאת, בהסכם הגישור שנערך אצל מבקר המדינה, בין יו"ר הלשכה עמית בכר לבין מנכ"לית הלשכה הקודמת אשרת תגר, דרשו בכר והלשכה מתגר כי תמחק תביעה אישית שהגישה נגד יו"ר ועדת הביקורת נור רסלאן, זאת כתנאי להסכם סיום ההעסקה שלה.
השבוע, עו"ד נור רסלאן ובעלה עו"ד אחמד רסלאן, הוזמנו כמרצים ופאנליסטים לכנס השנתי של הלשכה באילת.
עו"ד אחמד רסלאן, בן זוגה של עו"ד נור רסלאן ושותפה למשרד בעכו, הוזמן להופיע גם הוא בפאנלים מקצועיים בכנס אילת, שנה שניה ברציפות. זאת, על אף שלעו"ד אחמד רסלאן יש מספר הרשעות בבית הדין המשמעתי של הלשכה בעברו, בגין אחת מהן אף ריצה תקופת השעיה בפועל.
בשנת 2010 עו"ד אחמד רסלאן הורשע בין היתר בגין אי העברת כספים ללקוח, קיזוז כספים שלא כדין ואי שמירה על כבוד המקצוע. בגין זאת הוא הושעה ל-9 חודשים בפועל.
שנה לפני כן, ספג השעיה על תנאי בגין הרשעה אחרת נוכח אי תשלום שכר דירה עבור משרדו.
עו"ד רסלאן לא מסר תגובה, אבל טען כין אין קשר בין ענייניו האישיים לתפקידיה הציבוריים של אשתו.
מעו"ד נור רסלאן נמסרה התגובה הבאה: "המועצה הארצית וההנהלה הנוכחית מאוד מעודדים ביקורת בלשכה על כלל מחוזותיה. הביקורת מתבצעת על ידי מבקרי הפנים. נבחרתי לכהן בוועדה לפני כשש שנים בהתבסס על קול קורא ולאחר שהפגנתי מקצועיות רבה, נבחרתי על ידי המועצה הארצית בקדנציה הנוכחית לכהן כיו"ר הוועדה.. לכן אין באפשרותי להתייחס לביקורת שמתבצעת כעת בלשכה.
באשר למועמדותה לשיפוט, "אין קשר בין המועמדות שלי לכל תפקיד שאהיה חפצה בו, לבין הפעילות ההתנדבותית שלי בלשכה. ועדת הביקורת היא ועדה עצמאית ובלתי תלויה, סטטוטורית ומקצועית ביותר.
"כך למשל, מיד כשנודע לי כי יונית קלמנוביץ מונתה למנכ"לית ההוצאה לאור הביקורת בהוצאה לאור אינה בטיפולי – אלא בטיפולו של השותף שלי לראשות ועדת הביקורת, עו"ד רועי ברזילי. זאת מיוזמתי, מפאת טוהר המידות והשקיפות וללא כל חובה בדין".
"86 מיליון ללא ביקורת"
לוועדת הביקורת יש יו"ר משותף נוסף, עו"ד רועי ברזילי.
גם הוא מקורב מאוד לבכר, ואף זכה לתמיכה פוליטית ישירה מראש הלשכה כאשר התמודד בבחירות למועצת עיריית רמת גן.
זה קרה בחודש פברואר 2024, ברזילי שכבר היה ראש ועדת הביקורת של הלשכה עמד בראש רשימה לעיריית רמת גן.
העיתונאי נטעאל בנדל מ"ישראל היום" פרסם, כי יומיים לפני הבחירות ראש הלשכה בכר פרסם סרטון ברשת לתושבי רמת גן וקרא להם להצביע לרשימה למועצת העיר בראשות ברזילי.
לא מדובר רק בהתערבות הזויה של בכר בבחירות מקומיות, הוא אינו תושב רמת גן, אלא בפעולה ישירה שלו למען יו"ר ועדת הביקורת, מי שאמור לפקח על התנהלותו בלשכה.
"בכל עירייה, רשות מקומית ומוסד ציבור נורמלי, יו"ר ועדת ביקורת הוא איש אופוזיציה", אומר חבר המועצה הארצית עו"ד ערן בן ארי. "גם בכנסת, יו"ר ועדת הביקורת הוא אלון שוסטר מסיעת כחול לבן. רק בלשכת עורכי הדין, בכר שם חברים שלו כראשי ועדת ביקורת. אין מוסד ציבורי כזה.
"כאיש אופוזיציה ביקשתי שוב ושוב להיכנס לוועדת הביקורת, רק אחרי שנה וחצי בכר הואיל לתת הסכמתו וצורפתי כחבר בלבד.
"בגוף ציבורי שמגלגל 86 מיליון שקל, כל העסק בנוי כך שלא תהיה ביקורת…
"ועדת המכרזים של הלשכה על טהרת האנשים של בכר,
"ועדת המנגנון כולה על טהרת האנשים שלו,
"ועדת הכספים כולה על טהרת האנשים שלו, וכך הלאה.
"לא בכדי, שני המנכ"לים שבכר מינה בשלוש השנים האחרונות התפוטרו – הוא מינה את שניהם, ואפילו את הביקורת שלהם לא היה מוכן לקבל".
