עו"ד נהוראי אייזנקוט מחיפה פירסם בפייסבוק שמונה פוסטים ובהם כתב דברי הסתה קשים נגד אזרחים, אוכלוסיות ומוסדות במדינה.
- צמרת צה"ל ובג"צ – אותה הבעיה! גילוי העריות בתוך המשפחה ושיבוט שיוצרים דגמים גנטיים וסטגנציה"".
- בפוסט שאליו צירף תמונה של חללי הטבח ב-7 באוקטובר, כתב עו"ד אייזנקוט: "הבמות של עז א- דין אל קפלן הוסרו מהמרחב הציבורי… לעולם לא נסלח! לא לנאצים ולא לעוזריהם, מבית ומחוץ!!!
- "תושבי העוטף, שציינו ימי זיכרון כמשותף לחללי צה"ל והחמאס – נכחדו בדיוק בידי אלה שחיבקו… 1 + 1= 2"
- שבועיים אחרי תחילת המלחמה, שחרר חמאס את החטופות נורית קופר (80) ויוכבד ליפשיץ (85) מניר עוז. עו"ד אייזנקוט כתב באותו ערב: "שוחררו בנות משפחה של חבר קומבינטור של ברק הבוגד ושתי המתעבות של ישראל, ולא תינוקות (שנחטפו). יימח שמם של הבוגדים בישראל!!!"
- "השנאה בשמאל הבוגד רק גואה. הדם שרוצה אהוד ברק בינינו הוא כנראה בלתי נמנע".
- בפרסום אחר, לצד תמונה של אהוד ברק, כתב עו"ד אייזנקוט: "בוגד! צריך לרדוף אותו כמו את סינוואר".
- בפוסט נוסף: "את אהוד ברק צריך לתלות על מעשה הבגידה והחתרנות תחת מדינת ישראל שהוא טווה ומבצע – אחרי שהביא לאסון הנוכחי!"
- "כל ערבי בוגד/ת בעל דרכון ישראלי שרואה עצמו פלסטיזי… חייב לאבד את אזרחותו ואת הדרכון שאיתו הוא מטייל חופשי בעולם להנאתו".
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין זיכה את עו"ד אייזנקוט אתמול (16 ביוני) מעבירות אתיקה בגין הפרסומים הנ"ל, אחרי שגם בית הדין המשמעתי המחוזי זיכה אותו – ולמרות שוועדת האתיקה הארצית ביקשה לגזור עליו עונש השעיה בפועל.
עו"ד אייזנקוט לא הכחיש את הפרסומים. הוא טען להגנתו, שכתב את הדברים ללא קשר למקצועו ופירסם אותם בחשבון פרטי בפייסבוק שאינו פתוח לציבור ומתנהל תחת הכינוי "נאו אייזנקוט", ללא זיהוי כעו"ד.
בית הדין המשמעתי במחוז חיפה זיכה את עו"ד אייזנקוט – לאחר שקבע כי נפגעה פרטיותו. לפי בית הדין המחוזי, מאחר שהחשבון אינו פתוח לכל הציבור, עומדת לו הגנת הפרטיות בנוסף על חופש הביטוי.
בית הדין הארצי שדן בערעור של ועדת האתיקה – קבע כי אין לעו"ד איזנקוט הגנת פרטיות משום שלחשבון מחוברים 1,000 חבריו בפייסבוק – בני משפחה, חברים, עורכי דין ומכרים.
אולם בית הדין הארצי החליט לזכות את עו"ד איזנקוט בנימוק אחר.
עו"ד איזנקוט טען כי "הלכת שפטל" שקבע בית המשפט העליון לפני כ-30 שנה, מתירה פרסומים כאלה, משום שהם נעשו במסגרת חייו האזרחיים ולא במסגרת פעילותו כעורך דין.
באותה פרשה, ועדת האתיקה ביקשה להרשיע את עו"ד יורם שפטל בשל דברים שאמר לפעילי שמאל מארגון "דור שלם דורש שלום" ובריאיון עיתונאי. עו"ד שפטל אמר למפגין "הלוואי שתיפול עליך הקטיושה הבאה. ראוי לכם שתהיו הקורבנות הראשונים של הקטיושות".
בהמשך, הוא השווה את השלט "דור שלם דורש שלום" לשלט הנאצי בכניסה לאושוויץ "ארבייט מאכט פריי" (העבודה משחררת) שקידם את היהודים במחנות הריכוז. עוד אמר "במדינות אחרות הוציאו להורג אחרי המלחמה על סוג כזה של הפגנות".
בית המשפט העליון זיכה את עו"ד שפטל וקבע שדבריו אינם עבירת משמעת, כי מדובר בביטויים פוליטיים (גסים), שאינם קשורים לעיסוקו כעורך דין.
התבטאות אלימה
ועדת האתיקה טענה, כי ההתבטאויות של עו"ד איזנקוט, עם זאת, חמורות ורבות יותר. גם בפרשת שפטל, בית משפט העליון קבע כי התבטאויות של עורכי דין לא תמיד יהיו מוגנות על ידי חופש הביטוי – גם אם הן מחוץ להקשר המקצועי.
בית הדין הארצי סבר אחרת. הדיינים עו"ד אסף ביגר, עו"ד עופר נתנאל ועו"ד נג'ם אבו ח'יט קבעו שהמקרה זהה למקרה עו"ד שפטל. גם הוא ייחל מיתה ליריבים פוליטיים וערך השוואה למשטר הנאצי.
אב בית הדין עו"ד ביגר כתב על אייזנקוט: "אין לכחד שמדובר בהתבטאויות פוגעניות. אך הפרסומים נעשו רחוק מההקשר המקצועי ובחשבון פייסבוק שאינו מזהה אותו כעורך דין".
בית הדין מזכיר שהיו גם מקרים שעורכי דין הושעו עקב התבטאויות ללא קשר למקצוע. למשל, המקרה של עו"ד אסאלה אבו חדיר מירושלים, שבית הדין הארצי (בהרכב אחר) קבע רק שלשום את השעייתה לשנתיים, לאור ביטויי שמחה שהביעה ב-7 באוקטובר.
לפי הדיינים, המקרה אינו זהה משום שנגד עו"ד אבו חדיר נפתחה חקירה פלילית (משום מה לא צויין כי התיק הפלילי נגדה נסגר).
חברת בית הדין עו"ד נג'ם אבו ח'יט הוסיפה: "חופש הביטוי הוא בעל מעמד עליון וחל גם על דברי הסתה קשים כלפי קבוצות אוכלוסייה ואישים ציבוריים. הפסיקה המנחה מלמדת שיש לנקוט בזהירות בטרם התערבות בביטוי פומבי שאינו קשור ישירות לעיסוק המקצועי. התבטאויות המשיב משתלבות בשיח ציבורי ער אשר, למרבה הצער, מלווה תדיר בהתבטאות אלימה".
עו"ד אבו חיט ציינה: "חשיבותו של שיח מסוג זה, גם כאשר הוא מאפשר התבטאות לא ראויה, היא בהשמעת דעות מגוונות, מעוררות מחשבה ובונות דעה".
השאלה מהי "חשיבותו של שיח מסוג זה" – ללבות אלימות בין קבוצות אוכלוסיה?
לפני שנה, בית הדין הארצי של הלשכה זיכה בנסיבות דומות את פעילת הימין עו"ד זהבה גור, שפרסמה תמונה ערוכה (פוטומונטאז') של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, יחד עם התובעת עו"ד ליאת בן ארי ועו"ד דינה זילבר, כשהן לבושות בבגדי ים ומעליהן הכיתוב: "מכשפות החונטה", בתוספת אימוג'י של דמות מקיאה.
באותו חשבון פורסמה גם תמונה של שלט הכניסה למרכז הרפואי "אברבנאל", ומעליו הכיתוב: "למה שמאלנים נולדים כל כך מעוותים?".
בית הדין הארצי זיכה את עו"ד גור ברוב דעות מעבירת אתיקה, מאחר שהיא פרסמה את הדברים מחשבון אנונימי.
בחודש שעבר עו"ד גור כבר הופיעה וטענה בפני בית המשפט העליון. במסגרת הדיון שנערך בעתירות בעד ונגד ועדת חקירה ממלכתית, היא ייצגה אזרחים המתנגדים לועדה ממלכתית ודורשים הקמת ועדה "פריטטית" לפי מפתח פוליטי.
