המחוזי דחה דרישת המשטרה להאריך את סגירת מסעדת "הזקן-והים" בנמל יפו

שתף כתבה עם חברים

אחרי סגירתה לחודש בשל העסקת שב"חים, ביהמ"ש אישר פתיחת המסעדה בנמל יפו מחדש ודחה בקשה לחילוט ערבות הבעלים. בנוסף, מעצר של הבעלים הסתיים בשחרור ללא תנאים

הזקן והים נמל יפו חיצונית (פלאש 90)
הזקן והים בנמל יפו (צילום הרקע: פלאש 90)

בית משפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת המשטרה להאריך לשלושה חודשים את סגירת מסעדת "הזקן והים" בנמל יפו, בשל העסקת שוהים בלתי חוקיים (שב"חים).

המסעדה היתה סגורה למשך חודש החל מ-5 באוקטובר, בצו מנהלי של מפקד מחוז תל אביב, לאחר ששלושה שב"חים נתפסו במסעדה.
בחלוף 30 יום, המשטרה ביקשה מבית משפט השלום לאשר את סגירת המסעדה ל-60 ימים נוספים, וכן לחלט ערבות בנקאית בסך 200 אלף שקל שהופקדה על ידי בעלי המסעדה, מחמוד דאוד, לפני שנה בעקבות אירועים קודמים של העסקת שב"חים במקום.

המשטרה טענה כי העסק מפר חוק באופן סדרתי, וכי זו הפעם השלישית שבה נתפסו בעסק שב"חים. לטענת המשטרה, גם כי בחודש הראשון לסגירת המסעדה – הבעלים הפר את הצו בשישה מועדים שונים בהם המסעדה פעלה לכאורה.
המשטרה ביקשה גם להציג מידע מודיעיני הקושר לדבריה את בעלי המסעדה דאוד לעבירות ביטחוניות – וכל זאת במעמד צד אחד.

מנגד טען סנגורו של בעל המסעדה, עו"ד רצון דרחי, כי לא בוצעו הפרות של צו הסגירה וכי הפעילות שתועדה – בוצעה בפועל במסעדה סמוכה, מסעדת "סיקיליה", שגם היא בבעלות מחמוד דאוד (אותם בעלים) וצמודה למסעדת "הזקן והים" אך מצויה מחוץ לגבולות צו הסגירה.

עו"ד דרחי התנגד גם לחילוט הערבות שהופקדה בתיק קודם, כל עוד לא הוגש כתב אישום נגד דאוד ולא הוכחה אשמתו בהליך פלילי.

שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, יעל ענתות, דחתה את בקשת המשטרה וסירבה להאריך את צו הסגירה מעבר ל-30 ימים. בתוך כך, השופטת דחתה את הבקשה להציג לה חומר מודיעיני חסוי המלמד לכאורה על "עבירות ביטחוניות".

באשר לחומר הגלוי, השופטת קבעה כי עולים סימני שאלה רבים לגבי טענת המשטרה באשר להפרת צו הסגירה. זאת מאחר שהראיות עומדות לצד ההגנה – כי הפעילות התקיימה במסעדת "סיקיליה" הצמודה ל"זקן והים", ולא בשטח העסק שנסגר.

יתרה מכך, בהליך מקביל המשטרה עצרה את דאוד וביקשה להאריך את מעצרו בטענה ל"הפרת הוראה חוקית" בשל פעילות במסעדה. גם בהליך זה, לאחר שסנגורו של בעל המסעדה הציג סרטון – בית המשפט השתכנע כי הפעילות התקיימה במסעדה הסמוכה השייכת לאותם בעלים, והתקבלה בקשתו של עו"ד דרחי לשחרורו של דאוד ללא תנאים.

על מנת להפחית את החשש להישנות עבירות, השופטת ענתות קבעה תנאים לפתיחה מחודשת של המסעדה, במקום המשך סגירתה. התנאים:
– העסקת עובדים המחזיקים ת"ז או תושבות במדינת ישראל.
– העסקת עובדים זרים שאינם תושבי השטחים.
– העברת רשימת העובדים ופרטי כל עובד חדש מראש למשטרה.
– המשך מתן גישה למצלמות העסק (הארכת צו קודם).

השופטת דחתה גם את בקשת המשטרה לחילוט הערבות הבנקאית, והסתפקה בהוראה לדאוד להפקיד 50 אלף שקל נוספים להגדלת הערבות הקיימת בסך 200 אלף שקל.

על פסק דין זה הגישה המשטרה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור שבה והלינה על כך שבית המשפט "התעלם" מהסיכון הביטחוני ומהרצידיביזם (חזרתיות) של המשיב, אשר נתפס שלוש פעמים בעבר מעסיק שב"חים והפר את צו הסגירה המנהלי.

עוד נטען כי שגה בית משפט השלום בקביעת התשתית העובדתית, שכן ממצאי ביקורת של העירייה והמשטרה הוכיחו כי ההפרות בוצעו בתוך השטח המקורי והמאושר של מסעדת "הזקן והים" כפי שהיה בעת הגשת הבקשה לרישיון עסק.

עו"ד דרחי השיב מנגד, כי מדובר במוסד קולינרי ותיק המעסיק כ-100 עובדים ופועל עשרות שנים תוך שמירה על החוק. הסנגור הדגיש כי בגין האירועים הנטענים הקודמים לגבי העסקת שב"חים, לא הוגשו כתבי אישום והתיקים נסגרו זה מכבר.

עו"ד דרחי אמר כי בית המשפט בחן בצדק תנאים מידתיים ולא שעה לבקשת המשטרה להנחית "מכת מוות" על העסק.

שופטת בית המשפט המחוזי נעה תבור – בניגוד להחלטת שופטת השלום – התירה למשטרה להציג מידע מודיעיני במעמד צד אחד, שכן תכלית החוק לדבריה היא "מניעת סיכונים ביטחוניים על יסוד הערכה ראשונית". היא ציינה כי צו הגבלת שימוש במקום הוא הליך מניעתי, אשר נועד לבלום סיכונים לשלום הציבור.

אולם גם לאחר עיון בחומר החסוי, השופטת תבור הגיעה לתוצאה דומה כמו בית משפט השלום, ודחתה את בקשת המשטרה להאריך הצו לסגירת העסק.
השופטת תבור כתבה כי החומר שהוצג לבית המשפט, כולל המידע המודיעיני, הצדיק צו סגירה למשך 30 יום וקביעת תנאים מגבילים לפרק זמן נוסף של 60 יום כפי שעשה בית משפט השלום – אך אין בו להצדיק סגירת העסק באופן מלא.

בנוגע למידע החסוי, השופטת כתבה כי "הוא אינו שייך להעסקת שוהים בלתי חוקיים", ואם יש ממש בטענה לעבירות ביטחוניות – על המשטרה להגיש בקשות לפי החוק המתאים.

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>

השופטת סיכמה: "בית המשפט הביא בחשבון את המשמעות הכלכלית של סגירת מסעדה המעסיקה 100 עובדים ובעלת מחזור כספי של מיליוני שקלים והוצאות קבועות בסדר גודל של 2.25 מיליון שקל בחודש. בית המשפט צדק בקבעו מנגנון מידתי יותר שיש בו לתת מענה לסיכון הביטחוני המוגן בחוק הכניסה לישראל ומביא בחשבון את עוצמת הפגיעה בחופש העיסוק".

ערעור המשטרה נדחה אם כך, והמסעדה תיפתח בכפוף להגדלת הערבות הכספית שיפקיד הבעלים ל-300 אלף שקל, במקום 200 אלף שקל.