כ-500 עורכי דין, שופטים ואנשי אקדמיה משתתפים משעות הבוקר בכנס לציון 60 שנה לחוק הירושה שנערך במתחם גבריאל בנס ציונה – יוזמה של מחוז מרכז אשר מארח את מחוזות תל אביב והדרום בשיתוף לשכת עורכי הדין (21 יולי).
יו”ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד רומי קנבל, שפתחה את הכנס, אמרה כי חוק הירושה, שנחקק ב-1965, מחייב התאמה למציאות המשתנה של המשפחה הישראלית ולעידן הדיגיטלי העכשווי. לדבריה יש לבחון מתן תוקף גם לצוואות הנערכות באמצעים דיגיטליים, לרבות הודעות וואטסאפ, הכל בכפוף להבטחת אותנטיות של רצון המצווה.
"אין כל סיבה שצוואה שנכתבה בהודעת וואטסאפ ונשלחה לשני עדים לא תקבל משקל ראוי”, אמרה עו"ד קנבל והביעה תמיכה בקידום תיקון לחוק שיתאים אותו להתפתחויות הטכנולוגיות והמשפטיות.
קנבל, שעיקר התמחותה הוא בנושאי דיני המשפחה, הדגישה כי מאחורי מרבית סכסוכי הירושה עומדים יחסים משפחתיים מורכבים ולא רק שאלות כלכליות. לדבריה, אחת הדילמות המרכזיות בדיני הירושה היא שאלת ההתערבות ברצון המצווה. היא הזכירה מקרה שבו קשישה הורישה את כל רכושה למנהל בית דיור מוגן שטיפל בה – מקרה שהמחיש את המתח בין כיבוד רצון המנוח לבין החשש להשפעה בלתי הוגנת.
בדבריה ספדה קנבל לעו"ד פסח קניר ז"ל, מעמודי התווך של תחום דיני המשפחה בישראל שנפטר השבוע, "נזכור אותו ואת דרכו שהיתה מופת מקצועי עבור רבים מעמיתיו".
גם המארח השני של הכנס, יו"ר מחוז דרום בלשכה, עו"ד אלעד דנוך, התייחס בדברי הפתיחה שלו להיבטים טכנולוגים. "המחוקק של 1965 לא יכול היה לצפות את מהפכת הבינה המלאכותית”.
לדבריו, לצד ההתפתחויות בדיני הירושה גם עבודת עורכי הדין משתנה, "לקוחות מגיעים עם ידע רב יותר בזכות האינטרנט וכלי הבינה המלאכותית".
דנוך חתם את דבריו במחווה לזכרו של השופט בני שגיא ז”ל, ואמר כי “לפני שאנחנו עורכי דין – אנחנו בני אדם".
יו”ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר בפתיחת הכנס כי חוק הירושה מ-1965 מחייב בחינה מחודשת לנוכח המציאות המשפטית החדשה. לדבריו, סוגיות כמו פונדקאות, שאיבת זרע מנפטרים והחלפת עוברים ממחישות את הפער בין החוק הקיים לבין האתגרים שעימם מתמודדים בתי המשפט כיום.
בכר, המזוהה באופן מובהק עם האופוזיציה לממשלת נתניהו והרפורמה המשפטית, התייחס גם למעמדה של הלשכה בעידן הנוכחי. לדברי עו"ד בכר, הלשכה תחת הנהגתו תמשיך להיאבק למען שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט. ״גם כשיש מחלוקות על הדרך, האחריות שלנו היא לעמוד על מערכת משפט חזקה ועצמאית״.
״תחושת הצדק לבדה אינה מספיקה”, אמרה שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר בהרצאת הפתיחה שנשאה.
השופטת וילנר הדגישה כי גם במקרים קשים של ביטול צוואות הדדיות, בית המשפט אינו יכול לייחס למנוח רצון שלא בא לידי ביטוי בצוואתו, וכי ההתערבות אפשרית רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
בהמשך לדברים שנשאו עו"ד קנבל ועו"ד דנוך, על הרפורמה המשפטית הטכנולוגית הנדרשת, שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, תמר סנונית פורר, אמרה על הבמה, "הודעת וואטסאפ אינה צוואה בעדים". השופטת הבהירה כי פתיחת קבוצת וואטסאפ, הודעה או שידור חי ברשת אינם ממלאים את דרישות חוק הירושה לעריכת צוואה בעדים.
לדבריה, הדרישה שהמצווה יביא את צוואתו בפני שני עדים היא תנאי יסודי, ולא ניתן לעקוף אותו באמצעות תקשורת דיגיטלית.
כך חושב גם שופט בית משפט המחוזי מרכז, צבי ויצמן, לדבריו, "גם בעידן הדיגיטלי לא כל הודעת וואטסאפ היא צוואה". השופט ויצמן עסק באתגרים שמציבים נכסים וראיות דיגיטליים בדיני הירושה. הוא התייחס לשאלות העולות סביב גישה לחשבונות דיגיטליים, מטבעות קריפטוגרפיים ותוכן המאוחסן ברשת, והמליץ להסדיר מראש בצוואה גם את אופן הגישה לנכסים דיגיטליים.
עוד פרטים במדור לענייני משפחה
עורך דין לענייני משפחה מומלץ
עו"ד ד"ר יובל ריינפלד בכלל ביקש להזהיר, "הבינה המלאכותית מחייבת זהירות מיוחדת בעולם הצוואות". עו"ד ריינפלד סקר את הסיכונים שמציבים זיופים, מניפולציות וכלי בינה מלאכותית בעולם הצוואות והראיות הדיגיטליות, והציג לעורכי הדין כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים החדשים שמציבה הטכנולוגיה.
כנס 60 שנה לחוק הירושה: מושבים על המתח שבין חוק יחסי ממון לבין חוק הירושה
