בשנתיים האחרונות מתמודדות ועדות האתיקה בלשכת עורכי הדין מול גל של סרטוני טיקטוק של עורכי דין, שהפכו את הרשת החברתית לבמה הפרסומית המרכזית.
עורכי דין, מתברר, לא מוכנים לוותר על פלטפורמות פופוליסטיות, גם אם הן לעיתים יורדות ממש נמוך. הבעיה היא, שסרטונים מסויימים איבדו את הגבולות, כאשר מקצת מעורכי הדין מתנהגים כסוג של "כוכבני רשת".
מצד שני, הלשכה שכחה להתעדכן. כללי האתיקה המקצועית המחייבים כוללים הנחיות מדוקדקות לגבי המותר והאסור בכרטיסי ביקור, במודעה בעיתון או בשלט חוצות – עד לרמת הצבעים וגודל השלט שמותר לתלות על המשרד. אבל מדובר בכללים של לפני 20 שנה.
באחרונה, מונה צוות בכיר על ידי המועצה הארצית, כדי להסדיר ולקבוע את כללי הלשכה לגבי פרסום סרטוני פרסומת ברשתות. מדובר בכללים רשמיים אשר אמורים להיות מאושרים בסוף הדרך בהליך חקיקה רגולטורי, על ידי מועצת הלשכה ועל ידי שר המשפטים.
כראש הצוות שהוסמך לקבוע את הכללים הרשמיים, מונה יו"ר ועדת ההתמחות בלשכה עו"ד ואיל חלאילה. לצדו מונו לצוות הבכיר לכללים בנושא סרטונים, גם יו"ר מחוז חיפה עו"ד שאדי סרוג'י וחברי המועצה הבכירים עו"ד רון לוינטל, עו"ד יוסף ויצמן, עו"ד נדב ויסמן, עו"ד חוסין חאלדי, עו"ד לירז ראש ואחרים. גם יו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד מנחם מושקוביץ צורף כחבר בכיר.
הצוות הכלל-לשכתי ערך כמה ישיבות, אבל עוד בטרם סיים את דיוניו, כבר מיהר עו"ד מושקוביץ לפרסם "גילוי דעת" לגבי מדיניות האכיפה בסרטונים, בשם ועדת האתיקה בלבד – בלי לתאם את הכללים עם הפורום הרשמי הרחב שהוא עצמו חבר בו ועם שאר החברים שמונו על ידי המועצה הארצית.
חברי הצוות הבכיר הרימו יותר מגבה לנוכח התנהלותו של יו"ר ועדת האתיקה, משום שהלשכה קבעה כי מעמד פורמלי מחייב יינתן לכללים שיאושרו בפורום הרחב של עורכי הדין הבכירים בראשות עו"ד חלאילה.
בעבר פרסמה ועדת האתיקה בראשות מושקוביץ "גילויי דעת" שנעלמו כלעומת שבאו מבלי שניתן להם תוקף חוקי. לפני כשלוש שנים פרסמה הוועדה מסמך דרישות בנושא התקנת אמצעים לאבטחת מידע והגנת הפרטיות במשרדי עורכי דין. המסמך עורר הדים ונגנז לאחר פרסומו עקב ביקורת ציבורית.
בגילוי הדעת שפורסם מטעם עו"ד מושקוביץ השבוע, נכתב: "עורך דין רשאי לפרסם סרטונים, סרטוני תדמית, תמונות ואיורים גרפיים ובלבד שיש להם קשר לשירות המקצועי, אין בהם כדי ליצור רושם מטעה; אין בהם אין בהם כדי לגרום לזלזול בעורך דין אחר; ואין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע. הסרטון יהיה מכובד, מאופק וראוי, באופן התואם את מעמדו של עורך הדין ואין לכלול בו שפה בוטה, מתלהמת או התנהגות בלתי חוקית".
במסמך צויין, כי "שימוש באנימציה ובמשחק, לרבות שירים וריקודים, ככלל אסורים". עוד צויין כי "שילוב מוסיקת רקע קולנית ואפקטים ייחשבו, ככלל, כפוגעים בכבוד המקצוע. תוכן הסרטון יתבסס על דיבור ענייני, מקצועי ואינפורמטיבי ולבוש עורך הדין יהיה במדי משפט או בלבוש הולם".
