בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר שש וחצי שנות מאסר על מטפלת בגן ממעון חב"ד "בנות רחל" בקריית גת, שהודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בהתעללות בפעוטות (12 באפריל).
מטפלת שנייה שעבדה בגן הורשעה אף היא. עם זאת, בית המשפט קבע כי התנהגותה של המטפלת שנשלחה לשש וחצי שנות מאסר התאפיינה בהתעללות שיטתית; בעוד שבמקרה של המטפלת השנייה הוצגו ראיות לרצף של מעשי תקיםה.
כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון כלל נספחים, שבהם מפורטים 277(!) מעשי אלימות שנקטו שתי מטפלות כלפי 13 מתוך 14 פעוטות הגן (בגילים של שנה עד שנתיים וחצי):
הנאשמת שיטה דרסו אמאשו (34) הורשעה ב-235 אירועי אלימות.
והנאשמת אוריה בידוש (25) הורשעה ב-42 אירועים.
כתב האישום התבסס על סרטוני מצלמה שהותקנה במעון, ותיעדה מהנעשה בתקופה שבין ה-1 במרס ל-30 באפריל 2024.
במרכז הפרשה עומדת כאמור הנאשמת הראשונה, אמאשו, שהורשעה באלימות כלפי 13 פעוטות, כולל שבע עבירות של התעללות. בית המשפט קבע, כי מעשיה לא היו חלק מטיפול לקוי, אלא מעשי אלימות יזומים, אכזריים ומשפילים שכללו אגרופים, בעיטות, משיכות בשיער והטחות של פעוטות לרצפה ללא כל התגרות מצידם.
לעומתה, הנאשמת השנייה, אוריה בידוש, הורשעה ב-42 אירועי אלימות והפרת חובת דיווח.
השופטת נועה חקלאי הדגישה, כי קיים "מרחק רב" בין מעשיה של אמאשו לאלו של חברתה. להבגיל מאמאשו, בידוש הורשעה בתקיפות שבוצעו לרוב בתוך ההקשר הטיפולי, כגון החלפת חיתול או האכלה באגרסיביות, ללא היסוד הנפשי של "התעללות" במובנה המחמיר.
נימוקי הענישה חשפו תמונה מטלטלת של הנעשה בגן: השופטת תיארה את אמאשו כמי שפעלה כ"מטפלת נוקמת", שהשתמשה בכוח פיזי כדי לפרוק תסכול על ילדים בני שנה עד שנתיים וחצי.
מנגד, בידוש תוארה כ"מטפלת האגרסיבית", מי שפעלה באדישות ובאגרסיביות יתרה כלפי הפעוטות, אך היקף וחומרת מעשיה היו נמוכים משמעותית.
בגזר הדין צוין כי הפעוטות, שהיו חסרי ישע לחלוטין, סבלו מרגרסיות, פחדים בלילות ופגיעה באמונם הבסיסי בעולם המבוגרים.
בתסקירי נפגעי העבירה דווח על קשיי הסתגלות למסגרות, התקפי זעם, בעיות שינה, חרדה ופגיעה באמון בסביבה. גורמי מקצוע מציינים, כי החשיפה לאלימות בגיל צעיר עלולה להותיר השלכות ארוכות טווח וכי השפעת האירועים ניכרת גם כיום בהתנהגות הילדים ותמשיך ללוות אותם בעתיד.
השופטת חקלאי הדגישה, כי מדובר במעילה חמורה באמון ההורים, שהפקידו את היקר להם מכל בידי מי שהפכו את המעון למקום של סבל ופחד במקום של הגנה וצמיחה.
השופטת ציינה, כי "עונש מאסר בפועל הוא המענה הראוי וההולם לחומרת המעשים", והוסיפה כי האינטרס הציבורי גובר על השיקולים האישיים, במיוחד נוכח הצורך בהרתעת הרבים מפני עבירות דומות.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
עוד קבעה השופטת כי הפגיעה בפעוטות מחייבת תגובה עונשית ברורה, גם אם היא כרוכה בפגיעה במשפחות הנאשמות. לדבריה, "אין מנוס מהעדפת האינטרס החברתי הכללי על פני האינטרס האינדיבידואלי", והדגישה כי הפיצוי שנפסק למשפחות הוא סמלי בלבד ואינו משקף את מלוא הנזק שנגרם.
בהתאם לכך נפסק:
על הנאשמת שיטה דרסו אמאשו נגזרו 6.5 שנות מאסר בפועל.
על הנאשמת אוריה בידוש (25) נגזרו שנתיים ושלושה חודשי מאסר בפועל.
בנוסף לעונשי המאסר, הוטלו על השתיים עונשי מאסר על תנאי ופיצויים כספיים:
אמאשו תחויב לשלם פיצוי בסך 120 אלף ש"ח;
בידוש תחויב בפיצוי של 40 אלף ש"ח.
סכום הפיצויים יחולק בין המשפחות בהתאם לחומרת הפגיעה בכל פעוט.
