בשבועות האחרונים הסתיימה כהונתם של מחצית מחברי ועדת האתיקה הארצית – 12 מבין 25 חברי הוועדה.
מועצת לשכת עורכי הדין אמורה למנות בקרוב חברי ועדה חדשים לקדנציה של ארבע שנים.
על אף שמועצת הלשכה היא הגוף הבוחר – בפועל התגבש נוהג שיו"ר ועדת האתיקה עו"ד מנחם מושקוביץ, המכהן בתפקידו כעשר שנים, בוחר בעצמו את המועמדים להתמנות לוועדה.
חברים במועצת הלשכה פנו ליו"ר הלשכה עמית בכר, בדרישה שיפרסם "קול קורא" לכל עורכי הדין המעוניינים להציג מועמדות לוועדת האתיקה הארצית, על מנת שתתקיים הצבעה ובחירה חופשית.
זאת כדי "לפתוח את השורות" ולמנוע מצב שבו החברים מתמנים כ"בחירה אישית" על ידי יו"ר ועדת האתיקה עצמו.
ועדת האתיקה הארצית היא כמו "פרקליטות" של הלשכה – הגוף התובע המרכזי אשר קובע את מדיניות האכיפה נגד עורכי דין שעברו עבירות משמעת ומטפלת בקובלנות רגישות לבתי הדין.
רק בחודש האחרון פרסם יו"ר הוועדה מושקוביץ מסמך כללים לעורכי דין בנושא המותר והאסור בסרטוני טיקטוק – למרות שמחצית מחברי הוועדה סיימו את כהונתם ומקומם לא אוייש, ולמרות שמועצת הלשכה הסמיכה פורום אחר לקביעת כללים אלה.
בלשכה נשמעה ביקורת על ה"מחטף" שביצע עו"ד מושקוביץ בנושא הזה.
לפני שנה נשמעה ביקורת מתוך הקואליציה גם נגד עמית בכר, על השליטה האבסולוטית של מושקוביץ במינויים לוועדת האתיקה הארצית.
חבר הקואליציה הבכיר עו"ד ואיל חלאילה (המשמש גם כיו"ר ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין), מחה על שיטת המינויים של מושקוביץ: "ההליך לא תקין. דרך המינויים בוועדת האתיקה הארצית – בגדר 'חבר מביא חבר' – לא מקובלת. זו לא ועדה של אנשים מסויימים… יש הרבה מאוד אנשים שפונים בבקשה להיות חברים בוועדה והדבר נמנע מהם.
"אני מתפלא על עמית (בכר) איך דבר כזה מאושר על ידו. כל ההליך הזה פסול", טען חלאילה. "ממתי הוועדה עצמה היא זו שפונה ומציעה מועמדים? אני מבקש לפחות פרומיל של שקיפות בלשכה".
חלאילה מתח ביקורת גם על יושב ראש הלשכה בכר: "בעבר ראש הלשכה היה משתף לפחות את חבריו לקואליציה, אומר להם 'אם יש לכם אנשים ראויים, תנו לי קורות חיים'. כך הדברים צריכים להתנהל", אמר חלאילה ופנה ישירות לבכר, "חברי המועצה, האנשים קרובים אליך, שנלחמים איתך, שאתה מבקש את תמיכתם במאבק על מה שנקרא המהפכה המשטרית – לפחות שתף אותם".
הדברים האלה נאמרו בישיבת מועצת הלשכה בפברואר 2025.
כיום רק חלק מהביקורת הופנם. עו"ד חלאילה אומר כי כלקח מדברי הביקורת, הוא משותף כיום בהליך המינוי הנוכחי.
יחד עם זאת הליך ההתייעצות מצומצם, חברי מועצה רבים מודרים ובכר לא השיב לפניות לפרסם "קול קורא" לכלל עורכי הדין בנוגע למינויים לוועדה הארצית.
חבר המועצה ויו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב לשעבר, עו"ד ערן גולן, אמר בהקשר זה: "קרוב לעשור שלא נעשית פנייה לכלל עורכי הדין להגיש מועמדות לוועדת האתיקה הארצית, תחת זו ועדת האתיקה הארצית מגישה כל פעם מחדש רשימת מועמדים כמספר המקומות לאישור המועצה.
"כבר לפני למעלה מעשור הציע יו"ר ועדת האתיקה הארצית דאז ושופט בית המשפט המחוזי היום דרור ארד איילון, מנגנון לבחינת כשירות מועמדים ובחירתם שאני קורא לאמצו", הוסיף גולן, "עם סיום הקדנציה של מחצית מחברי ועדת האתיקה הארצית הגיעה העת לרפורמה בהליך המינוי, הגדלת השקיפות, קיום הליך תחרותי ושוויוני העולה בקנה אחד עם שלטון החוק ואופי התפקיד. קראתי לראש לשכת עורכי הדין ולמנכ״לית הלשכה לפרסם קול קורא לכלל ציבור עורכי הדין ואני מקווה שכך יקרה".
מה עם ביקורת?
מבקר הפנים בלשכת עורכי הדין, אמיר ויזל, ביקש בשנה שעברה לבצע ביקורת בוועדת האתיקה – אך מושקוביץ דחה אותו בטענה שחסר לו כוח אדם להקצות לטובת קיום ביקורת. אותה ביקורת בוועדת האתיקה הארצית לא התקיימה עד היום.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", בחודש שעבר בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין ביטל בצעד חריג קובלנה משמעתית שהגישה ועדת האתיקה בראשות מושקוביץ נגד עו"ד לירום סנדה, זאת מטעמי הגנה מן הצדק.
בית הדין קבע כי מושקוביץ פעל בניגוד עניינים חריף כאשר היה מעורב בהגשת הקובלנה לבית הדין, היות והמתלונן המקורי נגד סנדה הוא מנהל אגף הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, עו"ד אשר אנגלמן.
האגף בראשות אנגלמן מוסר תיקים משפטיים על בסיס קבוע למשרדו הפרטי של מושקוביץ וממנה אותו כנאמן בתיקי חדלות פירעון.
אנגלמן הוא גם זה אשר מסר את התלונה נגד עו"ד סנדה ישירות למושקוביץ, בכובעו כראש ועדת האתיקה הארצית.
כאמור, בית הדין ביטל את ההליכים וקבע כי הפגמים בהתנהלות הקובלת – ועדת האתיקה והיושב ראש שלה – "מגיעים לשורש ההליך".
מעו"ד מושקוביץ ומלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה.
