בכיר בעולם ההייטק וההשקעות, סמנכ"ל לשעבר בחברת טכנולוגיה רפואית, הודה בנסיון הטרדה מינית של קטין שטרם מלאו לו 15 – אבל לא יורשע, לאחר שהפרקליטות הודתה כי ביצעה בטלפון שלו חיפוש לא חוקי באמצעות רוגלת פגסוס/סייפן.
לנאשם יוחסה בתחילה עבירה חמורה של ניסיון צריכת זנות מקטין, אשר עונשה עד חמש שנות מאסר.
תחילת הפרשה היתה כאשר סוכן משטרתי הופעל באתר "אטרף", אפליקציית הדייטינג של הקהילה הגאה. הסוכן הופעל על ידי יחידה 105 בלהב 433, במטרה ללכוד גברים המחפשים קטינים ברשת ומציעים להם מין בתשלום.
בעקבות פעילות הסוכן באתר, הוגשו מספר כתבי אישום. אחד מהם היה נגד הבכיר בחברת הטכנולוגיה לשעבר.
מכתב האישום עולה שהנאשם, שהיה אז בן 56, ניהל צ'ט מיני עם הסוכן המשטרתי ולא נרתע גם כאשר הסוכן אמר לו כי הוא "כמעט בן 14".
במהלך השיחה באתר "אטרף", הנאשם ביקש תמונה מהסוכן, דיבר איתו על אקטים מיניים, הציע לו להיפגש ושאל אותו מה הוא מבקש בתמורה עבור המפגש. הסוכן שלח תמונה (של צעיר ללא חולצה וללא פנים) וביקש 600 שקל בתמורה למפגש.
הנאשם השיב: "אין בעיה" והציע שיגיע עם רכבו לאזור מגוריו של הקטין, כדי שייפגשו ברכב או בחניון או במקלט. הנאשם הגיע עם רכבו לשכונת יד אליהו בתל אביב – שם הסוכן אמר שהוא גר.
כשהנאשם הגיע לאזור והתקשר – הסוכן אמר לו שאמו אסרה עליו לצאת מהבית.
הנאשם ביקש בינתיים תמונה אינטימית של הקטין – אבל הסוכן התחמק.
ביום למחרת, הנאשם שוב פנה אל הסוכן ה"קטין" והפציר בו שייפגשו, הסוכן אמר ששוב אמו בבית וזה לא מתאים.
"פרטים עודפים" שלא הותרו בצו
התיק נשאר פתוח מספר שנים לאחר שהפרקליטות נקלעה לתסבוכת משפטית.
האירוע היה בסוף 2020, כאשר המשטרה עדיין עשתה שימוש בתוכנת הריגול של חברת פגסוס לצורך האזנת סתר לפלאפונים של חשודים מרחוק. כעבור שנה, השימוש בכלי הוקפא בעקבות תחקיר "כלכליסט" על הפעלות החורגות מצווי בית משפט.
סניגורו של הנאשם טען כי כמו בתיקים רבים, המשטרה ביצעה באמצעות ה"רוגלה" חיפוש בלתי חוקי בטלפון של הנאשם. הרוגלה שאבה מהטלפון פרטים שלא אושרו בצו שופט – כמו פתקים.
מחלקת הסייבר בפרקליטות אישרה, כי אכן בתיק זה הופעלה רוגלה, ובז'רגון המקצועי "בוצע צו האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים באמצעות מערכת טכנולוגית".
הפרקליטות אישרה כי בפועל, המערכת הוציאה מהטלפון "פרטים עודפים" שלא הותרו בצו, אבל לטענתה צוות החקירה לא ראה את התוצרים האלה, שנשארו ביחידה הטכנולוגית של המשטרה, ולא נעשה בהם שימוש.
הפרקליטות טענה כי "לא גרמה לפגיעה חריפה בפרטיות הנאשם" – אבל הטענה שהעלה הסניגור ל"הגנה מן הצדק" עקב המחדל הובילה בסופו של יום לכך שהפרקליטות חתמה על הסדר טיעון.
במסגרת ההסדר, הפרקליטות הסכימה לרכך את סעיף האישום מעבירה של ניסיון צריכת זנות מקטין – לניסיון הטרדה מינית. כלומר במקום עבירה מסוג פשע – לעבירה מסוג עוון.
בתסקיר שהגיש שירות המבחן לאחר מכן, נכתב כי הנאשם שולב בהליכים טיפוליים ממושכים, במסגרת קבוצות טיפוליות לעברייני מין, הן במרכז השיקום הפרטי "התחלה חדשה" והן בשירות המבחן.
חוות הדעת של אנשי המקצוע אודותיו היו חיוביות וקבעו ש"חלה עלייה ביכולתו לווסת את דחפיו המיניים".
שירות המבחן המליץ לסיים את התיק בלי הרשעה, אף על פי שהנאשם הודה בנסיון הטרדה מינית של קטין – וזאת בשל הנזק שהרשעה עלולה לגרום לו במישור התעסוקתי ובתחום הקריירה.
הפרקליטות, שהתנגדה בתחילה לביטול ההרשעה, נתנה לבסוף את הסכמתה.
מ"מ מנהלת מחלקת הסייבר עו"ד שירי רום אמרה כי ההסכמה ניתנה נוכח הנסיבות האישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי, חלוף זמן של כמעט שש שנים מעת ביצוע העבירה וסיכויי השיקום; כמו גם העובדה שאין קורבן – מדובר בסוכן ולא בקטין אמיתי.
הנאשם אמר לשופט איתי הרמלין בבית משפט השלום בתל אביב, כי "עצם הנוכחות שלי בבית המשפט בחמש השנים האחרונות היא בושה גדולה עבורי".
השופט הרמלין אישר את ביטול ההרשעה וקבע כי הנאשם יבצע 250 שעות לתועלת הציבור (של"צ) ויהיה תחת צו מבחן וטיפול למשך שנה נוספת – הכל ללא הרשעה פלילית.
