למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: מי שטפונות מזוהמים ינוקזו לים בתל-אביב

שתף כתבה עם חברים

במשרד תוקפים את הפרויקט לניקוז מי נחל איילון, שנחשב לאחד היקרים והמסובכים שבוצעו בתחום הניקוז. סגן ראש עיריית ת"א-יפו: הקמת המסילה הרביעית יוצרת סכנה עבור ערים באזור בעת אירוע גשם משמעותי

שטפונות תל אביב הצפות איילון - חיצונית פלאש 90
מים מזוהמים בשמנים, דלקים ופסולת עירונית – יוזרמו סמוך לחופי דרום העיר (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90)

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה הבוקר (6 באוקטובר) את תוכנית מובל ניקוז נחל איילון לים התיכון ותעביר אותה להפקדה בוועדה המחוזית.

ההחלטה התקבלה למרות התנגדות חסרת תקדים מצד המשרד להגנת הסביבה, ארגונים ירוקים ומומחי מים.

הפרויקט המורכב, שנולד כדי לאפשר את הקמת מסילת הרכבת הרביעית באיילון, נועד למנוע הצפות הרסניות בנתיבי התחבורה המרכזיים של גוש דן.

עם זאת, התוכנית נתקלת בהתנגדות נחרצת של גורמים הפועלים לשמירה על הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה ועמותת "צלול" טוענים, כי הזרמת מי השיטפונות ישירות לים היא משגה חמור. המים המזוהמים – הרוויים בשמנים, דלקים ופסולת עירונית – יוזרמו סמוך לחופי דרום העיר ויגרמו לזיהום ימי קשה.

המומחים מדגישים כי מדובר בבזבוז משווע של משאב מים יקר, שאותו ניתן היה לאגום במעלה האגן לטובת חקלאות והעשרת מי התהום, במקום "לזרוק" אותו לים.

ההתנגדות נוגעת גם לסכומי העתק שצפויה המדינה להוציא על הפרויקט: עלות הקמת המובל נאמדת בכ-2 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק שימומן ברובו על ידי משרד התחבורה וחברת נת"ע, לצד השתתפות של רשויות מקומיות באגן הניקוז.

זהו אחד הפרוייקטים היקרים והמסובכים ביותר שבוצעו בישראל בתחום הניקוז.

לאחר אישור הוועדה המקומית של עיריית תל אביב יפו, התוכנית עוברת כעת להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז תל אביב, שם יישמעו ההתנגדויות המנומקות וצפוי מאבק.

הרב אלחנן זבולון, סגן ראש עיריית תל אביב יפו האחראי על תחום התשתיות, הסביר את ההחלטה: "הרחבת הישובים במעלה אגן האיילון, הקמת המסילה הרביעית והתגברות הגשמים בזמנים קצרים, יוצרים משולש מטריד ומסוכן עבור אזורים ברחבי הערים תל אביב יפו וחולון בעת אירועי גשם משמעותיים בזמן קצר. עיריית תל אביב יפו מובילה מאבק ממושך להקמת מובל חדש ומשמעותי מפארק אריאל שרון, דרך דופן העיר ומשם לים, על מנת לצמצם למינימום את הסיכוי להצפות".

אם התוכנית תעבור גם את הרף הזה – לוחות הזמנים הרשמיים מדברים על תחילת עבודות חפירה אינטנסיביות בשנים הקרובות, כאשר משך הביצוע הצפוי של כריית המנהרה ההנדסית מוערך בכ-5 עד 7 שנים. לפיכך, הפרויקט לא צפוי לפעול לפני תחילת העשור הבא.