קבלן תשתיות המבצע עבודות עפר עבור משרד הביטחון עתר לבית משפט המחוזי בחיפה כנגד סירוב המשרד לביטחון לאומי לאשר לו קבלת רישיון לנשק פרטי – אחד הנושאים שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מרבה להתהדר בהם.
העתירה הוגשה נגד אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל אשר דחו את בקשתו לקבל רישיון נשק בנימוק של "חשש לשלום הציבור".
בעתירה נטען כי הקבלן, בן 60, תושב אחד הישובים בפזורה, הינו קבלן מורשה של משרד הביטחון אשר מעסיק כ-150 עובדים. הקבלן זכה במכרזים ומבצע עבור המשרד עבודות בערים שדרות, אופקים, קריית ארבע ויישובים נוספים ביהודה ושומרון. בנוסף לכך, החברה מבצעת עבודות "צמודות גדר".
מציאות זו, נכתב בעתירה, מציבה את הקבלן ואת עובדיו בפני סיכון יומיומי כאשר הינם עובדים באתרים רגישים מהבחינה הבטחונית.
שבועיים אחרי 7 באוקטובר 2023 הגיש הקבלן בקשה לקבלת רישיון נשק אישי. הבקשה סורבה שוב ושוב, למרות שהקבלן עומד בתבחין הרשמי של "עיסוק במקום זכאי", על רקע אתרי עבודתו.
בקשתו נדחתה עקב התנגדות המשטרה, על רקע מידע מודיעיני.
המשטרה טוענת כי התנגדותה קשורה לשני אירועי ירי שבוצעו לעבר ביתו של הקבלן בישוב בדואי בנגב, בשנת 2020 ושוב בשנת 2025.
המשטרה אמרה גם כי בידיה מידע חסוי נוסף המקשר אותו לכאורה "לפעילות פלילית" בעבר.
בעתירה שהגיש נגד המשטרה והמשרד לביטחון לאומי באמצעות עו"ד משה אבקסיס טען הקבלן כי ההחלטה לדחות את בקשתו אינה סבירה, ואף פוגעת בעבודתו ובטחונו האישי. הוא טען כי עליו לשאת נשק לצורך הגנה עצמית ולהבטחת שלום עובדיו בעת פעילותם באתרים רגישים בטחונית.
"העותר הוא אדם נורמטיבי, שומר חוק, ללא עבר פלילי או תיקים פתוחים כלל", הודגש בעתירה. "באשר לאירועי הירי לעבר ביתו, העותר הוא קורבן של נסיונות סחיטה ואין להפוך קורבן עבירה למקור סיכון ולשלול ממנו את היכולת להגן על עצמו".
הסירוב למסור מידע
בדיון שהתקיים בבית משפט המחוזי חזר הקבלן וטען כי אירועי הירי כוונו נגדו כחלק מנסיונות סחיטה, מהסוג המוכר כל כך, אבל היה לו הסבר נוסף לסירוב המשטרה לבקשותיו.
"לפני חמש שנים", הוא סיפר בבית המשפט, "זכיתי במכרז כקבלן גדול ומסרתי את העבודה לקבלן משנה. יום אחד יחידת אתג"ר (היחידה לגניבות רכב בלהב 433, ז"ק) התקשרה אלי בטלפון וזימנה אותי לחקירה. שאלו אם אני מכיר את X. אני לא מעורב, מסרתי שרק העברתי לו את העבודה.
"למחרת זימנו אותי למפקד יותר בכיר, עשו לי תה וקפה כדי להפליל בן אדם שאני לא מכיר, ראו שאי אפשר להוציא ממני מידע שהם רוצים – אז כתבו את אשר כתבו".
אקטיביזם שיפוטי
באת כוח המשרד לביטחון לאומי עו"ד נטע גורביץ טענה בדיון כי יש לדחות את העתירה מאחר שההחלטה התקבלה "על סמך קביעה מקצועית של המשטרה".
לטענתה, אפילו אם אדם הוא קורבן עבירה בלבד, עצם היותו צד לסכסוך אלים מייצר מסוכנות שמצדיקה מניעת החזקת נשק, מחשש להסלמה או לתגובה בלתי הולמת.
השופט נתנאל בנישו דחה בפסק הדין את עמדת המדינה וקיבל את עתירת הקבלן. השופט הדגיש, כי לא הוצגה בפניו תשתית ראייתית מספקת להוכחת המסוכנות שבהחזקת נשק על ידי העותר.
"באשר לאירועי הירי לעבר ביתו של העותר מהשנים 2020 ו-2025, במקרים אלה העותר היה קורבן הירי. יתרה מזו, תיקי החקירה בקשר למקרים אלה נסגרו (לא הוגש כתב אישום נגד איש, ז"ק), והעותר לא נחשד בהם בביצוע עבירה… אין בסיס ראייתי כלשהו לחשש לתגובה אלימה מצד העותר, ובוודאי לא לכוונה מצידו לעשות שימוש בלתי חוקי בנשק…", כתב השופט.
"בדומה, לא מצאתי במידע המודיעיני שנצבר בעניינו כדי להצביע על סיכון. חלק הארי מהמידע הטוען ל'פעילות פלילית' מסוימת של העותר, כהגדרת משטרת ישראל, התקבל לפני שנים לא מועטות, דבר המציב שאלות בנוגע לרלוונטיות שלו היום".
לסיכום כתב השופט בנישו, "לא שוכנעתי מקיומן של ראיות מנהליות ממשיות המצביעות על מסוכנות קונקרטית מצדו של העותר עצמו, ואף לא ממסוכנות סביבתית העלולה לצמוח מהחזקת נשק ברישיון על ידו…
"אין מחלוקת כי העותר עומד בתבחין 'עיסוק במקום זכאי' המבסס אינטרס ברור כי יוכל להחזיק ולשאת נשק. אין מנוס מהמסקנה כי החלטת הדחייה אינה עומדת במבחן הסבירות והמידתיות".
סוף דבר: המשרד לביטחון לאומי חוייב לנפק לעותר רישיון לכלי ירייה, וחויב בתשלום הוצאותיו המשפטיות בסך 10,000 שקל.
