תושבת ראשון לציון הורשעה בהטרדת שופט בית משפט לענייני משפחה שדן בתיק הגירושין שלה.
מהפרשה עולה, כי הנאשמת קיבלה לידה את מספר הטלפון הנייד של השופט. נוכח אי שביעות רצונה מטיפול השופט בעניינה – התקשרה הנאשמת שלוש פעמים בשעה 2 בלילה לטלפון הנייד של השופט.
בהמשך אותו לילה, בין השעות 02:04 ל- 04:55 לפנות בוקר, שלחה הנאשמת לשופט 125 הודעות ווטסאפ, שבהן הטיחה בו כי לא טיפל כראוי בעניינה וכי החלטתו "בזויה".
בתגובה, חסם השופט את מספר הטלפון – והנאשמת הוזהרה באמצעות מזכירות בית המשפט כי עליה לפנות לשופט בדרכים המקובלות.
על אף זאת, כעבור מספר ימים שלחה הנאשמת לטלפון של השופט 13 מסרונים נוספים. במסרונים אלו כתבה לשופט, בין היתר: "ממתינה לתלונה, שם הכל יפתח ויפורסם על פיצוץ הרכב", "ממתינה", "טלויזיה", "צלם מסך", "אילנה דיין תעשה צדק", "לא אישה מוחלשת", "על הפסק דין הזה ילמדו באקדמיה", "ממתינה לתלונה מכבודו".
תסקיר שירות המבחן שהוגש בתיק מלמד מעט על הרקע למעשים.
הנאשמת הייתה קורבן לאלימות פיזית וכלכלית קשה מצד בעלה במהלך שנים, ושהתה במקלט לנשים מוכות.
לאורך השנים, סירב בעלה לתת לה גט, אשר ניתן לה רק בעת האחרונה. הנאשמת טענה כי היא עדיין תחת איומים.
לטענתה, רימוני הלם הושלכו לחצר בית הוריה שבו התגוררה ולחצר בית אחותה, באותו היום שבו השופט לענייני משפחה נתן החלטה מסוימת בסכסוכים שבינה ובין הגרוש.
הנאשמת הגישה תלונה במשטרה נגד הגרוש בגין איומים והיזק בחומר נפיץ – אבל המשטרה לא מצאה ראיות וסגרה את התיק.
הנאשמת הסבירה את ההטרדות שלה כלפי שופט המשפחה – במצבה הנפשי. לדבריה, שלחה את ההודעות בהיותה בתקופת משבר ומתוך מצוקה.
באותה תקופה, הנאשמת בת ה-50 גם אובחנה כחולה במחלה קשה והיתה תחת השפעת טיפול כימותרפי. שירות המבחן סבר, כי גם המחלה הקשה שיבשה את שיקול דעתה.
בטרם חלתה, הנאשמת עוד הספיקה ללמוד משפטים והתמחתה במשרד עורכי דין, אך טרם ניגשה למבחני הלשכה ולא הוסמכה כעו"ד.
לנוכח כל הנתונים, שירות המבחן המליץ להעדיף את שיקום הנאשמת ולסיים את התיק בגין הטרדת השופט ללא הרשעה.
הסניגור עו"ד ערן אמרני הדגיש את את עברה הנקי של הנאשמת ונסיבותיה המיוחדות ועתר לאמץ את המלצות קצינת המבחן.
ואולם שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, ארז נוריאלי, קבע כי האינטרס הציבורי אינו מאפשר סיום התיק ללא הרשעה. "מעשיה של הנאשמת חותרים תחת יסודות שלטון החוק וקיימת במעשיה מגמתיות ואובססיביות", נכתב בגזר הדין. "מדובר בפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי להבטחת השופטים למלא את תפקידם ללא מורא".
הנאשמת הורשעה בשתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. נוכח נסיבותיה האישיות, בית המשפט הסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי וביצוע 80 שעות לתועלת הציבור (של"צ).
