יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר יביא היום לאישור מועצת הלשכה בקשה שנויה במחלוקת – להאריך זמנית את כהונת חברי ועדת האתיקה הארצית, למרות שכהונתם לפי חוק הסתיימה.
כפי שפורסם ב"פוסטה", הקדנציה החוקית של כמחצית מחברי ועדות האתיקה בכל הארץ, כמו גם של חלק מיושבי ראש הוועדות ונציגי הציבור בהן הסתיימה.
בגלל ה"קצר" בתקשורת והסכסוך בין שר המשפטים לבכר – אין גוף שמוסמך לאשר חברי ועדת אתיקה ונציגי ציבור חדשים.
לפי חוק, הגוף המוסמך לאשר את הרכב ועדות האתיקה של הלשכה זו "ועדת מינויים" מיוחדת שבראשה עומד שופט עליון, או נשיא בית משפט מחוזי בדימוס.
רק ועדת המינויים בראשות שופט בכיר, רשאית למנות חברים חדשים בוועדות ובבתי הדין המשמעתיים, או להאריך את הכהונות של חבריהן הקיימים (עד שלוש קדנציות).
בחודש שעבר, באפריל 2026 הסתיימה הקדנציה בת ארבע שנים למספר גדול של חברי ועדות אתיקה בכל המחוזות (מלבד מחוז מרכז).
מועד הפקיעה של הכהונות היה כמובן ידוע מראש.
עוד היה ידוע שיו"ר ועדת המינויים, השופטת דבורה ברלינר, פרשה מתפקידה כבר לפני שנה באפריל 2025 – ומאז לא ניתן לאשר מינויים חדשים בוועדות האתיקה ובבתי הדין – או למנות את החברים לקדנציות נוספות.
הלשכה היתה אמורה להיערך לכך ולפעול מול שר המשפטים, שהוא בעל הסמכות למנות שופט לוועדת המינויים – לפי חוק השר צריך לעשות זאת "בהיוועצות עם ראש הלשכה".
אבל הפנייה של עמית בכר לשר יריב לוין נעשתה רק בחודש פברואר השנה.
למרות שהשופטת ברלינר פרשה מתפקידה כבר לפני שנה, ולמרות שהיה ידוע שהקדנציה של רבים בוועדות האתיקה מסתיימות – בכר פנה לשר במכתב רשמי ברגע האחרון, רק חודשיים לפני סיום הכהונות.
התוצאה: הוועדות עומדות בסכנת שיתוק מיידי, שכן לפי חוק הן אינן יכולות לפעול ללא "קוורום" (מספר חברים) מינימלי וללא נציגי ציבור.
בהתייעצות של בכר והמנכ"לית הזמנית ורד זייטמן עם יועמ"שית הלשכה מירית שלו ממשרד קסוטו נמצא פתרון משפטי, לכאורה: שלו נתנה חוות דעת לפיה ניתן להאריך קדנציה לחברי ועדות האתיקה, שכיהנו כבר קדנציה אחת או שתיים – גם ללא אישור שופט כפי שנדרש בחוק.
היום חברי המועצה הארצית – הפוליטיקאים מהסיעות השונות של הלשכה – יתבקשו להכשיר את המהלך.
יועמ"שית הלשכה שלו נימקה בחוות הדעת כי ה"צורך ברציפות תפקודית" של מערך האתיקה מחייב "מהלך חריג" – למרות שהוא מנוגד ללשון החוק הקובעת כי המינויים והארכתם לקדנציות נוספות יאושרו רק על ידי שופט בדימוס, על רקע רגישות התפקיד החורץ גורל תלונות וקובלנות משמעתיות נגד עורכי דין.
בכר טען כי "אי אפשר להשאיר ואקום", וכי הארכת הכהונות תהיה עד שימונה על ידי לוין שופט לוועדת המינויים.
שלו אמרה כי פנתה בעניין ליועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק, אבל גם שיש קושי באיתור שופט. מאגר המועמדים מצומצם, כי החוק דורש רק שופט עליון או נשיא מחוזי בדימוס – מעבר לקושי הקבוע של להגיע עם שר המשפטים להסכמה, למרות שיש קשר עם לשכת השר.
נשארו חצי מחברי ועדת האתיקה הארצית
מומחים לדיני אתיקה של עורכי דין מטילים ספק בחוות הדעת המשפטית של שלו ובפתרון המשפטי שנמצא, על רקע חובת בחינת טוהר המידות והכשירות של חברי הוועדה.
לדבריהם, עולה סימן שאלה סביב סמכות ועדות האתיקה לקבל החלטות שיפוטיות בנסיבות האלה.
עורכי דין (נקבלים) אשר הוועדות יחליטו על העמדתם לדין משמעתי עשויים לתקוף את ההחלטות בטענה שמינוי חברי הוועדות לא נעשה בהליך תקין והחלטותיהם נעדרות סמכות.
"דומה הדבר לכך ששופטים המגיעים לגיל פרישה, ימונו מחדש כשופטים-עמיתים לקדנציה נוספת וימשיכו, ללא אישור של הגוף המוסמך – הוועדה למינוי שופטים. גוף שמאריך לעצמו כהונות? רק בלשכה", אומר מומחה משפטי.
"מדוע פניית ראש הלשכה לשר המשפטים בעניין, נעשתה שנה אחרי פרישת השופטת ברלינר ורק חודשיים לפני סוף הקדנציה של הוועדות? לכאורה מדובר במחדל בתפקיד ליבה של הלשכה".
את בהילות הצורך בהארכת הקדנציות המאולתרת, היטיב לתאר יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ, שכתב: "בוועדת האתיקה הארצית, מבין 21 חברים המכהנים כיום, פקעה כהונתם של 11 חברים בתחילת אפריל 2026, באופן שהותיר את הוועדה עם 10 חברים בלבד, שהוא המינימום הסטטוטורי הנדרש על פי הכללים – דבר אשר מהווה הלכה למעשה שיתוק הוועדה".
מושקוביץ כתב: "למען הסדר הטוב יצוין, ועדת האתיקה הארצית מטפלת בסוגיות אתיות רוחביות וציבוריות, בכמות תלונות רבה והיקף פעילות משמעותי, טיפול ייחודי במתמחים ובעו"ד מושעים… כל אלו מחייבים זמינות של מספר חברים גדול בכל עת לצורך תפקוד שוטף ויעיל.
"יוצא אפוא שועדת האתיקה הארצית נותרה עם מספר נמוך מאוד של חברי ועדה, באופן שיקשה עליה מאוד את הפעילות השוטפת וקיום ישיבות ובכך עלול לפגוע משמעותית בתפקודה. בנסיבות אלו, נדרש מינוי לקדנציה נוספת אשר יבטיח את עצם פעילותה השוטפת של הוועדה ותפקודה על פי דין".
מושקוביץ ביקש מחברי הסיעות הפוליטיות בלשכה לאשר "בנסיבות החריגות" בהן אין ועדת מינויים בראשות שופט – "להאריך לקדנציה נוספת את כהונת חברי ועדת האתיקה המכהנים, כדי להבטיח המשך תפקוד במצב שבו כהונתם של חברים רבים עומדת לפקוע ואשר עלול להביא לשיתוק מלא בפעילות הוועדה".
לדבריו "יש במהלך זה כדי להבטיח אמינות מוסדית כלפי ציבור עורכי הדין והציבור בכלל, המקבלים משנה תוקף כאשר מוסדותיה החשובים של הלשכה, ובראשם ועדת האתיקה, מוסיפים למלא את תפקידם באופן סדיר, מקצועי ורציף".
מלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה לאמור בכתבה זו.
גם מלשכת שר המשפטים לא נמסרה תגובה.
בתוך כך, בעקבות עתירה של חברי מועצת הלשכה עו"ד ערן בן ארי, עו"ד יצחק נטוביץ ואחרים לבית המשפט המחוזי – החליט ראש הלשכה עמית בכר להקדים את הקמתה של ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חדש ללשכת עורכי הדין במקומה של עו"ד אושרת תגר ש"התפוטרה" אחרי שנה אחת בתפקיד בעקבות סכסוך עם בכר, ובמסגרת הסכם גישור אצל מבקר המדינה שעלה ללשכה 600 אלף שקל (עלות הפיצויים והפרישה של המנכ"לית).
בן ארי ואחרים עתרו לבית משפט המחוזי בירושלים בחודש מרץ כנגד המינוי של עו"ד ורד זייטמן, היועצת הפוליטית של בכר וראש הסגל, כמנכ"לית זמנית. הם דרשו לכנס ועדת איתור מייד לבחירת מנכ"ל קבוע.
בכר אשר לפי הערכות שוקל את המינוי של זייטמן, אשת האמון שלו, כמנכ"לית קבועה – הודיע באמצעות נציגיו לבית המשפט כי מינוי מנכ"ל חדש יכול להתבצע רק החל מחודש אוגוסט – מועד הפרישה הרשמי של אושרת תגר, למרות שבפועל תגר אינה בתפקיד כבר מסוף מרץ.
בדיון שנערך השבוע בבית המשפט המחוזי בפני השופט אלי אברבנאל, הודיעו נציגי הלשכה כי ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל חדש תוקם עד סוף חודש מאי. בטרם ניתנה החלטה על ידי השופט – הוסיף בכר לסדר היום של המועצה הארצית היום, סעיף של מינוי ועדת איתור למנכ"ל הלשכה באופן מיידי.
