סכסוכי פרידה בין בני זוג בפרק ב' מגיעים לא פעם לבתי המשפט, אבל פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כולל שילוב חריג של האשמות קשות, פוסטים דרמטיים ברשתות חברתיות ואפילו טענות על הרעלה וניסיון רצח.
במרכז הפרשה בני זוג לשעבר, ידועים בציבור, שניהלו מערכת יחסים במשך שנים. לאחר הפרידה, האיש (72) שסבל ממצב רפואי מורכב, החל לפרסם נגד בת זוגו לשעבר שורת פוסטים חריפים ברשת החברתית, שבהם טען כי ניסתה להרעיל אותו כדי להשתלט על כספו ורכושו.
השופטת מיכל סער קבעה כי מדובר בלשון הרע מובהקת, ודחתה את ניסיונו של האיש להסתתר מאחורי טענות של "אמת בפרסום" או "תום לב". מנגד, היא גם דחתה את תביעת האישה לקבלת מזונות משקמים.
הדרמה המרכזית התמקדה דווקא בפוסטים. האיש כתב בין היתר:
שהאישה היא "מלאך המוות",
"רוצחת בפוטנציה",
"לזונה יש יותר כבוד ממה שיש לך!!!",
"אישה שניסתה לרצוח אותי עבור כסף".
בפוסט אחר כתב: "כדורים שהיא שמה לי באוכל ובקפה".
במקום נוסף טען כי היא ניסתה "לחסל" אותו כדי לרשת אותו.
על אף שהוסיף שוב ושוב את המילה "לכאורה", השופטת לא התרשמה. היא הבהירה כי ייחוס עבירות פליליות חמורות כמו ניסיון רצח והרעלה הוא בדיוק מסוג הפרסומים שחוק איסור לשון הרע נועד למנוע.
לדברי השופטת, הפרסומים "מציגים את האישה באור שלילי ומטילים בה דופי", וכי "המשמעות שאדם סביר היה מייחס לתוכן מעין זה עלולה להביא לפגיעה בכבודה ושמה הטוב של האישה".
האיש לא הכחיש שכתב את הדברים. ההגנה המרכזית שלו היתה שהוא באמת האמין שבת זוגו לשעבר הרעילה אותו. הוא הוסיף שאף הגיש תלונה למשטרה בעקבות בדיקת רעלים שלטענתו העלתה ממצאים מחשידים. הוא גם טען כי מדובר היה בפרסום מוגבל יחסית; לדבריו היו לו רק כ-225 חברים ברשת החברתית, ולכן החשיפה לא היתה משמעותית.
עוד טען האיש, כי היה במצב נפשי קשה לאחר הפרידה, חולה, פגוע ונסער. בחקירתו אמר: "הייתי מאוד עצבני ונסער מאוד על מה שעשו לי", וטען כי הדברים נכתבו "ברגע של עצבים".
אבל השופטת קבעה שהטענה אינה מספיקה כדי להעניק לו חסינות. היא הדגישה כי גם אם אדם מגיש תלונה במשטרה, החוק אינו מאפשר לו להפיץ את תוכן ההאשמות ברשתות החברתיות.
בפסק הדין נקבע במפורש כי ההגנה הקבועה בחוק חלה על עצם הגשת התלונה לרשויות, "ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה".
עוד סיפורים מרתקים במדור לענייני משפחה >>
עורך דין מומלץ לענייני משפחה >>
פסק הדין כולל גם אמירה עקרונית על עידן הרשתות החברתיות. בית המשפט חזר על ההלכה שלפיה חוק איסור לשון הרע חל במלואו גם על פרסומים בפייסבוק וברשתות אחרות.
לצד ההכרה בחופש הביטוי, הודגש כי אותן פלטפורמות מאפשרות גם "הפצה מהירה ורחבה של פרסומי הסתה ושנאה, מידע כוזב ומטעה או פרסומים פוגעניים ומכפישים".
עם זאת, הפיצוי שנפסק היה נמוך משמעותית מ-100 אלף שקל שתבעה האישה. השופטת סער הסבירה כי לקחה בחשבון כמה נסיבות מקלות:
היקף החשיפה המצומצם יחסית,
העובדה שלא הוכח שהפוסטים הופצו מעבר למעגל החברים של האיש,
מצבו הרפואי והנפשי בזמן הפרסום,
העובדה שהביע צער על הדברים במהלך הדיון.
מנגד, צוין כי הוא לא הוכיח שהסיר בפועל את הפרסומים. בסופו של דבר חויב האיש לשלם לאישה 50 אלף שקל פיצוי ועוד 5,000 שקל הוצאות משפט. בנוסף הורה בית המשפט להסיר את הפרסומים מהרשת, ככל שטרם הוסרו.
לצד זאת, נדחתה כאמור תביעת האישה למזונות משקמים. היא טענה כי במהלך הקשר טיפלה בבן זוגה במסירות לאחר התקפי לב, ניתוחים ואשפוזים, ואף עזבה את עבודתה בתחום התיירות כדי לסעוד אותו.
לטענתה, לאחר שנפרדו נותרה במצב כלכלי קשה בעוד האיש נהנה מפנסיות, קצבאות ודירה בבעלותו.
אלא שבית המשפט קבע כי למרות הקשר הזוגי, לא הוכחה הסתמכות כלכלית שמצדיקה מזונות משקמים.
מהראיות עלה כי האישה חזרה לעבוד בתחום התיירות ואף עבדה במקביל כיחצ"נית מסיבות בארץ ובחו"ל. בנוסף הודגש כי מדובר היה בזוגיות פרק ב' בין שני אנשים מבוגרים, ללא ילדים משותפים.
בסופו של דבר, פסק הדין מספק תזכורת ברורה: גם בשיאו של משבר זוגי, פייסבוק אינו "אזור חסין" מבחינה משפטית. מי שבוחר להפוך האשמות קשות לסטטוס ציבורי, עלול למצוא את עצמו משלם על כך ביוקר.
