נדחתה דרישת שדולת נשים לשלול לצמיתות רישיון לגינקולוג שהורשע בעבירות מין

שתף כתבה עם חברים

ממונה מטעם משרד הבריאות קבע שבני שכטר יושעה לשבע שנים בלבד, ארגוני הנשים ערערו אבל נדחו על הסף תוך ביקורת שיפוטית חריפה על האבסורד בעמדת משרד הבריאות

בני שכטר (צילום מתוך אתר כללית)

השופט נמרוד פלקס מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה על הסף ערעור שהגישו איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ושדולת הנשים בפרשת הגינקולוג ד"ר בני שכטר (17 אוגוסט).

הארגונים דרשו לבטל לצמיתות את רישיונו הרפואי של שכטר, רופא נשים ומטפל מיני מוכר – שהורשע לפני כשש שנים בביצוע מעשים מגונים במרמה בארבע מטופלות.

למרות ההרשעה החמורה, הממונה על החלטות שיפוטיות במשרד הבריאות קבע שרישיונו של רופא הנשים ייפסל לשבע שנים בלבד. החלטת השופט פלקס מותירה על כנה את החלטת הממונה.

יש לציין שההחלטה על הפסילה הזמנית של הרישיון התקבלה בשנת 2025, אולם היא חלה רטרואקטיבית מיום שניתן גזר הדין בעניינו של הרופא (אפריל 2021).
המשמעות היא שבאפריל 2028 ד"ר שכטר יקבל את רישיונו מחדש, ויוכל להמשיך לעסוק ברפואת נשים.

פרשת ד"ר שכטר החלה להיחשף בשנים 2015-2016, בעקבות תלונות של שלוש מטופלות על מעשים מגונים במסווה של טיפול רפואי.
באוקטובר 2020 הוא הורשע בבית המשפט המחוזי, ובאפריל 2021 ניתן כאמור גזר הדין: 18 חודשי מאסר בפועל ותשלום פיצויים למתלוננות.
בהמשך, באמצעות עו"ד רותם טובול הוא זכה לשחרור מוקדם.
לאחר מכן "צפה" תלונה של מטופלת רביעית.

ועדת המשמעת של משרד הבריאות המליצה ברוב קולות לשלול את רישיונו של שכטר לצמיתות, אך בינואר 2025 קבע הממונה על ההחלטות השיפוטיות, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (פועל מכוח סמכות שר הבריאות שהואצלה לו) כי ניתן להסתפק בהתליית רישיון מוגבלת בזמן.

בעקבות החלטה זו עתרו ארגוני הנשים לבית המשפט המחוזי, בטענה שמדובר בחוסר סבירות קיצוני הפוגע אנושות באמון הציבור.
מנגד, עו"ד רותם טובול שמייצגת את שכטר גם בהליך הזה, טענה כי מסוכנותו המינית הוערכה כנמוכה וכי הוא עבר הליך שיקומי מוצלח שקיבל גושפנקא גם מוועדת השחרורים.

בפסק הדין התמקד השופט פלקס בסוגיית "זכות הערעור" החוקית.
השופט קבע כי לפי פקודת הרופאים, הזכות לערער על החלטות משמעת נתונה אך ורק ל"נפגע מצו".

בהסתמך על תקדימי העבר הסביר השופט פלקס כי גם בפרשנות מרחיבה, המונח כולל רק את הרופא עצמו או את המטופלות שנפגעו ממנו ישירות, ולא ארגונים ציבוריים.
"הדין המצוי אינו מקיים זכות ערעור לארגונים אלו", פסק השופט.

חלק מרכזי בפסק הדין הוקדש לביקורת חריפה שמתח השופט על התנהלות משרד הבריאות.
התביעה המשמעתית של המשרד תמכה מהותית בארגוני הנשים, ואף הגישה בקשה חריגה "להיכנס בנעליהן" כמערערת, או לחלופין לקבל ארכה להגשת ערעור עצמאי משלה.

אלא שעו"ד טובול והשופט פלקס דחו דרישה זו בתוקף, והשופט חשף אנומליה משפטית ומוסדית קשה: משרד הבריאות ביקש למעשה לערער על החלטה משפטית שיצאה מתוכו. זאת מאחר שהממונה, השופט בדימוס סטרשנוב, פועל תחת סמכותו הישירה של שר הבריאות חיים כץ. לכן, בקשת המשרד לערער מהווה מצב פסול – שבו משרד ממשלתי תוקע טריז ומערער על החלטת השר העומד בראשו.

השופט הדגיש כי בקשת המדינה הוגשה בשיהוי ניכר של 14 חודשים ממתן הצו, וקבע כי "שינוי עמדה פנימית" של משרד ממשלתי אינו יכול להוות "טעם מיוחד" המצדיק עקיפה של מועדי הערעור ופגיעה בעקרון סופיות הדין.

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>

השופט פלקס חתם את פסק הדין בקריאה למחוקק לבצע רפורמה מקיפה בדיני המשמעת של מקצועות הרפואה, אך הבהיר כי במצב הנוכחי ידיו כבולות.

כאמור, הערעור נמחק על הסף, ולפנים משורת הדין לא הוטלו הוצאות משפט על הארגונים.

עו"ד טובול מסרה ל"פוסטה" בתגובה: "לכל אדם מגיעה הזדמנות נוספת ואני מאמינה בדרך של הלקוח. צר לי ששוב ושוב עותרים באותו עניין. ההחלטה ראויה מאוזנת ונכונה משפטית".