מיליון דולר בייבי

שתף כתבה עם חברים

דרמה פלילית על יהלומן שנעצר בהונגריה, ובן שהפך עולמות לשחרר אותו, התגלגלה לפתחו של פרקליט מחיפה, עו"ד יוסי סגל. הפרקליט הוותיק הבטיח לפעול במסדרונות השלטון בהונגריה ורוסיה, אבל דרש מיליון מיליון דולר למימון ההוצאות. בסופו של דבר, היהלומן שוחרר ללא התערבות, אבל עורך הדין התחמק מהחזרת המקדמות שקיבל והושעה ל-16 חודשים מהלשכה. בית משפט העליון אישר את ההשעיה

לפני כעשור פנה אלי טראוב לפרקליט צמרת ותיק מחיפה, עו"ד יוסף סגל, וביקש ממנו לסייע בשחרור אביו, יהלומן ישראלי שנעצר בהונגריה ואשר שלטונות רוסיה ביקשו להסגירו לידיהם. עו"ד סגל ציין, כי יוכל לסייע באמצעות איש קשר מרוסיה, אך הדבר יצריך העברת סך של כמיליון דולר לאיש הקשר ולצדדים נוספים. הזמן חלף, כ-100 אלף דולר הועברו לעו"ד סגל, ובין היתר הפקיד טראוב יהלומים בשווי מיליון דולר בחשבון נאמנות. הזמן חלף, כספים נוספים הושקעו במאמצי השחרור, וטראוב – שבשלב מסוים איבד את האמון בסגל – ביקש בחזרה את כספי הפיקדון וכל יתר הכספים.

ב-26 בפברואר 2004 שלח עו"ד סגל לטראוב מסמך הנחזה להיות הוראה מטעמו לבנק, לשחרור כספי הפיקדון לזכותו של טראוב, אלא שהתברר כי מסמך זה לא נשלח לבנק מעולם. בינתיים, בחודש מאי 2004 שוחרר טראוב האב ללא הסיוע מעו"ד סגל או מי מטעמו. פניות משפחת טראוב לסגל, להחזרת כספי הפיקדון נדחו בטענה שהכסף בא לכסות הוצאות שהיו לסגל ובנו בקשר לפרשה, וכן את שכר טרחתו, כפי שפורט בדו"ח הוצאות שהמציא לטראוב.

טראוב התלונן נגד סגל בוועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין. ב-21 בינואר 2010 קבע בית הדין כי אף שטראוב לא פנה לסגל לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי השחרור לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח. סגל הורשע בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וחוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. ב-16 ביוני הושעה סגל ל-16 חודשים, נקנס ב-10,000 שקל וחויב לשלם פיצוי כספי לטראוב. סגל ערער לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, במקביל להגשת ערעור של טראוב על קולת העונש.

ב-13 בנובמבר 2011 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של טראוב וקיבל חלקית את ערעורו של סגל, שזוכה מעבירה אחת ועונשו הופחת ל-14 חודשי השעיה בלבד.

ב-27 לפברואר 2013 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של סגל. סגל לא התייאש, והגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על הכרעת וגזר הדין. אולם שופט בי משפט העליון, אליקים רובינשטיין, דחה את הבקשה בנימוק שלא מצא עילה להתערב בפסק הדין של המחוזי ובית הדין של הלשכה. "מסכים אני עם עמדת בית הדין המשמעתי הארצי הגורסת כי בין המבקש למתלונן התגבשו יחסי עו"ד-לקוח…", ציין השופט רובינשטיין, "עד כה לא הוחזרו כספי הפיקדון למתלונן ולא הובעה חרטה מצד המבקש".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *