לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | מחש | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506270283 מידע מורחב
מנע ושות' – משרד עורכי דין
נזיקין | מנהלי | הגירה | דיני עבודה | אזרחי
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית
עו"ד ליאור דוידי
פלילי | פשע חמור | צווארון לבן | אסירים
עו"ד ליאור אפשטיין
פלילי | כלכלי | מנהלי | נזיקין
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
משה אלון ושות'
פלילי | תעבורה | נדל"ן | משמעתי

מהפכת העובדים הסוציאליים בתחנות המשטרה?

מעכשיו: תחנות המשטרה מקום "רך" יותר. עובדים סוציאליים שהצטרפו לליווי מתלוננות על אלימות במשפחה, הציגו בכנס "עיר ללא אלימות" את החריש העמוק שהם עושים בערים החרדיות והערביות, וחשפו את עבודת הלובינג למען שת"פ עם המשטרה בקרב האוכלוסיות הקשות
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
vais pinhas
העובד הסוציאלי בתחנת משטרת ביתר עלית, פנחס וייס

מגזרי המיעוטים וקהילות שמרניות כגון המגזר החרדי או החברה הערבית, ידועים כקשים לפיצוח מבחינת המשטרה, עקב אחוזי הדיווח הנמוכים ושיתוף הפעולה המסוייג של קהילות אלה. הקושי מוכר וידוע כשמדובר בחשיפת תופעות פשיעה – לא כל שכן בחשיפת עבירות פנים-קהילתיות ועבירות בתוך המשפחה. התוצאה של אי חשיפת העבירות מבעוד מועד, שלא לדבר על מניעתן, היא (למשל) שיעורי הרצח של נשים ערביות בידי בני זוגן. או בקהילות אחרות: הפקרה של ילדים בסיכון ללא טיפול ואכיפה.   

במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה מחפשים מענים, אחרי שנים של התעלמות או הזנחה, ותוכנית שיצאה לדרך בשנה האחרונה נותנת תקווה לפריצת דרך. מדובר בתוכנית שמציגה פיתרון באמצעות שילוב כוחות של המשטרה והרווחה, על ידי הכנסת עובדים סוציאליים לתחנות המשטרה, לטיפול מתואם במתלוננים ומתלוננות. העובדים הסוציאליים בתחנות מועסקים על ידי תוכנית "עיר ללא אלימות".

מודל העו"סים בתחנות הוצג אתמול (30.10) בכנס של המשרד לבט"פ, "עיר ללא אלימות" ומשרד הרווחה, תחת הכותרת "מניעת אלימות במשפחה: סיכויים וכוחות בקהילה". "אנחנו פועלים לחיזוק המערך המטפל בנושא בכל היבטיו", אמר ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב מני יצחקי. "עלינו למצוא דרך להיכנס לתא המשפחתי. היו לנו כמה מקרים קשים לאחרונה", אמר בהתייחס לאירועי רצח במשפחה. "אנו רוצים להגיע למינימום אירועים, והדרך הטובה לעשות זאת היא בעבודה בין ארגונית בחיבור המשטרה, הרווחה והקהילה".

agay meir
מנהל תוכנית עיר ללא אלימות בביתר עלית, מאיר אגאי

פרויקטים בהובלת עובדים סוציאליים בתחנות במגזר החרדי ובמגזר הערבי אשר הוצגו בכנס, מצביעים על תקווה לניצנים של מהפכה, שבשלב זה נמצאת בחיתוליה. 

מאיר אגאי, מנהל "עיר ללא אלימות" בעיר החרדית ביתר עלית שבהרי ירושלים, סיפר על תחילת העבודה באחת הערים הפחות מוכרות והיותר שמרניות-מסוגרות בישראל – מה שמעצים את האתגר לשינוי והופך אותו למרתק יותר.  

ביתר עלית, עיר של 50 אלף תושבים, היא אולי העיר הצעירה בישראל, עם יותר מ-60 אחוז ילדים ונוער עד גיל 18; עיר בה כמעט 20 אחוז מהמשפחות מטופלות ברווחה, והדירוג הסוציו-אקונומי של התושבים הוא הנמוך ביותר (בעשירון הראשון). בעיר הזו, תופעת תת הדיווח על עבירות חריפה ביותר. בעבר, גם המשטרה לא התאמצה לתת לה שירותים; רק עכשיו נפתחת תחנה בעיר.

אגאי סיפר: "הבנו שיש שלושה חסמים לשיתוף פעולה של התושבים עם המשטרה: אחד, זה אות קין. קיים איסור הלכתי על 'מוסר'. אף אחד לא רוצה לקום בבוקר ולראות על הבית גרפיטי עם כינויי גנאי. דבר שני, רבנים חוששים מכך שעירוב המשטרה יפגע בסמכות שלהם כמנהיגים ויוביל לאיבוד שליטה. הגורם השלישי, הוא חוסר הנגישות של המשטרה. התחנה הכי קרובה היתה עד כה בגוש עציון, ולמרבה האבסורד לא היה לשם אפילו קו אוטובוס ישיר".

המהפכה החלה עם קליטת איש חרדי מתוך הקהילה, תושב העיר, כעובד סוציאלי המיועד לתחנת המשטרה. "התחלנו בתהליך של מיפוי הקהילות הרבות בעיר", סיפר אגאי. "המיפוי הפתיע גם אותנו, שחשבנו שמכירים את הקהילה. בביתר עלית יש 153 חצרות שונות, כל קהילה היא יחידה בפני עצמה עם המנהיג והרב שלה. החלטנו לקחת את המנהיגים ולהכשיר אותם, שיידעו מה זו חובת דיווח, ויכירו את העובד הסוציאלי של המשטרה. מצד שני, אנחנו מתווכים למשטרה את המורכבות. יש חסידויות שלא מקיימות קשר עם השלטון והממסד, קהילות אנטי ציוניות, שהביעו נכונות לקיים קשר ולשמוע אותנו. אמרו לנו: 'אנחנו מוכנים לקבל עזרה, במגבלות שלנו'".

shahar danni
מנכ"ל "עיר ללא אלימות", דני שחר

לדברי אגאי, "יצרנו פורום משותף רווחה-משטרה. קיימנו מפגשי צמרת, למשל, עם מנהיגי חסידות קרלין. זו לא תמונה פשוטה: יושבים מפקד מחוז, מפקד תחנה, ראש העיר וקודקודי החסידות ביחד. החיבורים האלה בין המשטרה לקהילה בתיווך שלנו עושים פלאים. 60 מנהיגי קהילות באו לכינוס עם מפקד התחנה רפ"ק אלי זיתון שאמר להם: 'אתם שותפים שלי'". 

פנחס וייס, העובד הסוציאלי בתחנת המשטרה המקומית, אמור להיות איש הקשר ביומיום עם כל אחד מהרבנים והחצרות. וייס, חרדי תושב העיר, סיפר על מקרה בו קיבל מידע על אב שפגע מינית בבנו. חוקרות ילדים התייצבו בתלמוד התורה בו לומדים שני אחים, אך המנהל מנע מהן להיכנס. "יצרתי קשר עם רב העיר", סיפר וייס, "אמרתי לו שזה עניין של חיים ומוות, וקיבלתי את הסכמתו. באתי לבית הספר, אני האדם החרדי, משלהם, עם החליפה והכובע. שאל אותי המנהל מי אתה. אמרתי: 'אני עובד סוציאלי של המשטרה והגעתי בשביל אותן שתי נשים, חוקרות, שעומדות בשער. המנהל אמר שהוא מתלבט קשות, אך אם ייתן לחוקרות להכנס, הקהילה תצא נגדו – איך הסכים לזה, 'איך שיתפת פעולה עם רשויות החוק'. אמרתי לו: 'יש אישור של רב העיר'. עשר דקות אחר כך ישבו הילדים עם החוקרות. זה הכוח של התיווך בין קהילה למשטרה. כרגע אנחנו עדיין בשלב החיבורים. המטרה היא ליצור את המכנה המשותף, את השיח בין הרבנים לשוטרים. הקהילה החרדית תגלה עולם חדש, שאפשר למנוע את האלימות באמצעות המשטרה".

מודלים נוספים לעבודה קהילתית וחשיפת עבירות בחברה החרדית פותחו באמצעות הכשרת בלניות במקוואות ומדריכות כלה, לזיהוי נשים הנתונות במצוקה נפשית. בחברה החילונית קיימים מודלים מותאמים של הכשרת בעלות מכוני יופי, חנויות בגדים ומספרות, למטרה דומה.

naser lina
לינה נאסר. "הכנסת השפה הטיפולית לתחנות המשטרה"

הכנס הציג גם את העבודה החשובה במגזר הערבי. לינא נאסר, עובדת סוציאלית מטעם "עיר ללא אלימות" הפועלת בתחנות משטרת עירון ואום אל פאחם, סיפרה על עבודתה מאז חודש ינואר האחרון, בליווי נשים המגישות תלונה על אלימות במשפחה. "מטרת התוכנית היא מתן מענה סוציאלי בתוך תחנות המשטרה ושינוי חווית השירות של נשים ערביות המגיעות למשטרה בעת משבר", אמרה נאסר. "אשה ערביה המגיעה להתלונן מתמודדת עם מחסומים תרבותיים וחברתיים ושבירת כללי המשפחה. היא מגיעה במצב נפשי ירוד ביותר ואנחנו שם, כדי ללוות אותה, לתמוך ולעודד. העו"סית בתחנת המשטרה מדברת עם הנשים בשפתן ונותנת בטחון. אנו חלק מהמערך של הכנסת הנגישות הרב תרבותית לתחנות. המטרה היא גם לעלות בהיקף המתלוננות שיקבלו טיפול מקביל ברווחה. אנו נשות הקשר בין המשטרה וגורמי הטיפול בקהילה וכתובת מייעצת לשוטרי התחנה. המשטרה והרווחה הם שני גורמים שמדברים בשפות שונות לגמרי – המשטרה מדברת על אכיפה, והרווחה על טיפול. אנחנו באמצע".

"תופעת האלימות במשפחה היא תופעה חברתית שמצריכה טיפול אינטגרטיבי, התערבות חוקית והתערבות סוציאלית", הוסיפה נאסר, "העו"סית לא מעורבת בחקירות, אבל עוסקת בהעלאת המודעות לשירותים הטיפוליים בקרב השוטרים ובהכנסת השפה הטיפולית לתחנות. העו"סית מעבירה דיווח לרווחה על כל מתלוננת בסיכון גבוה, על פי מה שהוגדר בנוהל התיאום בין משרד הרווחה למשטרה שנכנס לפועל בפברואר השנה. אנו עוקבות אחרי הרשימה, והטיפול המשולב עשוי למזער את מקרי הרצח. מתחילת השנה הגדרנו 19 נשים בסיכון גבוה והפנינו בתחנות עירון ואום אל פאחם מעל 100 מתלוננות, וגם שישה גברים, לטיפול. בתקווה שהמודל יורחב לכלל התחנות המשרתות את החברה הערבית".

מנהל תוכנית "עיר ללא אלימות" והשיטור העירוני במשרד לביטחון פנים, דני שחר, סיכם: "הצלחנו ליצור תורה של עבודה קהילתית נכונה ועכשיו נרחיב אותה לעשרות ערים". המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אליעזר רוזנבאום, הציג את מסקנות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בתופעת האלימות כלפי נשים בחברה הישראלית, שיעלו לדיון בממשלה, וציין כי בין ההמלצות טיוב זרימת המידע בין גורמים שונים, הקמת מרכזים לטיפול בגברים אלימים וכן אימוץ פתרונות כמו איזוק אלקטרוני לגברים המורחקים מבנות זוגם ולחצני מצוקה לנשים בסיכון.

od vizel noga new 201 201
                       עו"ד נוגה ויזל

בשבחי השיטור הקהילתי/ עו"ד נוגה ויזל

המשורר והפזמונאי יהונתן גפן כתב פעם (בשירו "לא הבטחתי לך גן של שושנים”) את המשפט: "גם ליונים דוקר ויש עניינים". גם אצל זוגות שאנשים מחילים עליהם את הביטוי "זוג יונים", מתגלעות לפעמים מחלוקות, אשר לא אחת הופכים לסכסוך מר המאיים על המשך הזוגיות. גם במקרים שבהם איש מבני הזוג לא מתכוון להחריף את הסכסוך ולהעצימו, לעתים, בסערת הוויכוח ובלהטו, דברים עלולים לצאת מכלל שליטה: פה איום, שם נגיעה חזקה, גסה, שמורגשת ומתפרשת כדחיפה.

תחושת העלבון והחשש מפני הישנות המקרה מניעה את בן הזוג החש מאוים – על פי רוב האישה – להגיש תלונה במשטרה. התוצאה עלולה להיות צו הרחקה של בן הזוג למשך שבועות אחדים. הזמן עושה את שלו, הרוחות שסערו נרגעות. שני הצדדים מבינים שהם הרחיקו לכת ורוצים להשיב את הסדר על כנו.

סכסוכים קלים, שכיחים, בין זוגות ניתן ליישב באופן פשוט שאינו כרוך בעירובן של ערכאות משפטיות. הפניית הטיפול לשיטור הקהילתי אשר פועלים בשיתוף פעולה עם עובדות סוציאליות עשוי להיות מענה מיטבי ליישור ההדורים.

למאמר המלא

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן