מ"מ ראש עיריית נשר לשעבר הורשע בלקיחת שוחד

שתף כתבה עם חברים

פרדי מליק, סגן ראש העיר בשכר במשך 20 שנה, לקח שוחד של 150 אלף שקל מקבלן נקיון. בחקירתו היתמם: "אני עציץ בעיריה, אני סגן בלוף" * גזר הדין: 3 שנות מאסר וקנס של 150 אלף שקל

makik fredi
פרדי מליק (צילום מפייסבוק)

(10.6) בית המשפט המחוזי בחיפה גזר את אחד העונשים הכבדים שהוטלו על איש ציבור בגין עבירות לקיחת שוחד. סגן ראש עיריית נשר לשעבר וממלא מקומו בשכר במשך 20 שנה, פרדי מליק, נשפט לשלוש שנות מאסר בפועל בגין לקיחת שוחד ושידול למתן שוחד, מרמה והפרת אמונים. 

***

סגן ראש עיריית נשר וממלא מקומו בשכר במשך 20 שנה, פרדי מליק, הורשע בלקיחת שוחד ושידול למתן שוחד, ובמרמה והפרת אמונים. מליק שימש בתפקידו בשנים 1989-2010, והורשע בלקיחת שוחד מקבלן כוח אדם ונקיון, עמאד פלאח, שסיפק עובדים לעירייה במשך 15 שנה. החל משנת 98' ביקש סגן ראש העיר מפלאח לשלם לו כספים, על מנת שיוכל להמשיך בהתקשרות עם העיריה ויזכה במכרזים. פלאח הואשם גם במתן שוחד למזכיר העירייה יוחאי וינשטיין, שהיה גם מזכיר ועדת המכרזים.

לפי הכרעת הדין של שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, דיאנה סלע, פלאח שילם למליק שוחד של 150 אלף שקל במצטבר. כמו כן נקבע, כי מליק נהג לבקש מעובדי עירייה שהיו נתונים למרותו, ביצוען של עבודות פרטיות בביתו ובבית אמו, עבודות חשמל ותחזוקה כגון תיקון מקרר ומזגן, שבגינן הגיש חשבונות לעירייה.

השתלשלות העניינים שהובילה לחקירת המשטרה, החלה במכרז לאספקת כוח אדם, שפורסם בשנת 2010, לאחר ביקורת של מבקר העירייה כנגד שירותי כוח האדם שסיפק פלאח. המבקר המליץ לפרסם מכרז חדש ולא לאפשר לחברה של פלאח להשתתף בו. מליק הינחה את פלאח להגיש מועמדות למכרז באמצעות חברה אחרת הרשומה על אחותו, והביע תמיכה בחברה בפני חברי ועדת המכרזים, שאחד מחבריה היה סגן ראש עיר נוסף, יחיאל אדרי.

אדרי ובנו, עו"ד עידן אדרי, פנו למשטרה, לאחר שפלאח הציע להם שוחד בסך 5,000 שקל. חוקרי מפלג יאח"ה בצפון ציידו את אדרי במכשיר הקלטה והתקינו האזנות סתר על הטלפונים של פלאח, של וינשטיין ושל מליק (שני הראשונים עומדים לדין בנפרד). 

פלאח ו-וינשטיין העידו נגד מליק בטרם נשמעו הראיות בעניינם, לאחר שניתן להם חסיון מפני הפללה עצמית. וינשטיין, שהיה מזכיר עירייה במשך עשורים, הודה בקבלת כספים מהקבלן, אך טען כי מדובר בהלוואות, על רקע מצוקה כלכלית והימורים שנקלע אליהם.

פלאח ביקש להיות עד מדינה, אך מבוקשו לא ניתן מאחר שחוקרי ההונאה סברו שיש להם מספיק חומר מרשיע. ואולם, לפלאח ניתן חיסיון מהפללה עצמית, והוא קשר הן את מליק והן את וינשטיין למתן השוחד. לדבריו, בתחילה היו לו ולמ"מ ראש העיר יחסים חבריים על רקע היכרות רבת שנים, אך לאחר מכן הוא נאלץ לתת לו כספים כדי לשמור על פרנסתו, "כדי שהוא ישמור עלי בעירייה". הוא סיפר על כספים שמסר "במשרד בעירייה מתחת לשולחן או בשירותים… הדרישה הפכה אולטימטיבית, התשלומים התחילו להיות מסודרים".

בתחילה שילם פלאח למליק 1,000 שקל לחודש. אחרי שנה הסכום הועלה ל-2500 שקל, לאחר מכן ל-4,000 שקל ובשנה האחרונה שילם למליק כל חודש 5,000 שקל. לדבריו, פעם אחת כשלא שילם, "מליק עשה איתי ברוגז ושמעתי ממנהלי המחלקות שהם רוצים להפסיק את העבודה שלי".

מליק עצמו טען בחקירה כי היה נטול סמכויות כסגן ראש עיר. כששנשאל לגבי תחומי אחריותו, השיב: "אני לא אחראי על כלום, אין לי שום זכות חתימה, אני לא יכול להביא לעירייה עציץ". כשהחוקרים אמרו לו: "בכל זאת, אתה עושה משהו עבור 16 אלף שקל בנטו כל חודש", הוא ענה: "אני כמו פקח. בודק בבוקר אם נקי, איפה יש מהמורות ואם חתול מת, דברים כאלה… אין לי זכות הצבעה, אני סגן בלוף".

פלאח ניסה להימנע מלהעיד נגד מלק בבית המשפט. היה צורך להביאו, והתביעה ביקשה להכריז עליו כעד עוין. הוא טען בין היתר, כי החוקרים הפעילו עליו לחץ כבד "להפיל" את מליק, בין השאר תוך שימוש בעובדה שבזמן שהיה במעצר, החתונה של בתו עמדה בפתח, והיה סיכון שלא יוכל להשתתף בה.

shofetet sela diana150
השופטת דיאנה סלע

השופטת סלע העדיפה את הודעותיו במשטרה על פני דבריו בבית המשפט: "התרשמתי כי פלאח ניסה אף הוא לחמוק בתחילת הדרך מאמירת אמת במשטרה, אך משהבין כי ממילא נתפס בכף עת ניסה לשחד את אדרי (המתלונן), וכי הסיכוי לכך שיוכל להמשיך להתפרנס מהעירייה הוא אפסי… ובעיקר נוכח מעצרו של וינשטיין, וחששו כי וינשטיין העצור יהיה הראשון שיספר במשטרה את הסיפור האמיתי ויפלילו, בנוסף לאכזבתו מהנאשם עליו הפסיק לסמוך חודשים רבים קודם לכן, פעל (פלאח) לפי הצפי בתורת המשחקים, ובדילמת האסיר המפורסמת, החליט להיות הראשון שיספר למשטרה את אשר היא חפצה לדעת".

על גרסתו של מליק כתבה השופטת כי היא "בלתי מהימנה בעליל, עמוסת סתירות, התפתחה, השתנתה ועוצבה בהתאם לראיות שנחשפו בפניו בחקירה. משעומת עם הסתירות בין גרסאותיו לגרסאותיו של עדים אחרים, ולדבריו במשטרה, ניסה למזער את השלכות דבריו, הטיל דופי בעדים האחרים, הכפיש את שמם, ובסופו של יום, אף הטיח האשמות בחוקריו. כאשר לא הועילו לו כל אלה, ייחס את האישומים נגדו לקנוניה פוליטית… משכלו כל הקיצין, העלה גרסאות כבושות למכביר".

"עניינו של הנאשם", קבעה השופטת, "נכנס לגדר האנשים עליהם נאמר: לא רק שאין הם כובשים את יצרם, אלא רואים בתפקידם קרדום לחפור בו למען רווחתם האישית וקידום עניינים שבינם לבין תפקידם הציבורי אין ולא כלום".

עורכי הדין יהושע רזניק וציון סהראי, סנגוריו של מליק, מסרו: "אנו מצרים על הכרעת הדין. את טענותינו בעניין זה נשמיע במסגרת הערעור לבית המשפט העליון".

 גזר הדין: 3 שנות מאסר

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על מליק את אחד העונשים הכבדים שהוטלו על איש ציבור בגין עבירות לקיחת שוחד – שלוש שנות מאסר בפועל – לאחר שהורשע בלקיחת שוחד ושידול למתן שוחד, מרמה והפרת אמונים.

השופטת דיאנה סלע כתבה בגזר הדין החמור כי "גזירת הדין היא מן הקשות במטלות השיפוטיות, בעיקר כאשר עסקינן באנשים נורמטיביים באורחות חייהם, עובדי ציבור בעלי עבר נקי, אשר ביצעו עבירות חמורות. הענישה מושפעת בכללותה משיקולי גמול והרתעה – אם כי קרנה של האחרונה ירדה לאחרונה… העיקרון המנחה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה לבין סוג ומידת העונש המוטל".

לדברי השופטת, "התנהלותו של הנאשם מלמדת כי אין מדובר בהחלטה ספונטנית, במעידה רגעית, כי אם בהתנהלות מתוכננת, מתוחכמת, מתמשכת וקבועה, לאורך שנים, של עובד ציבור שניצל לרעה את הסמכויות והכוח שניתנו לו… סדרת המעשים נמשכה על פני פרק זמן של לא פחות מארבע שנים. הנאשם דרש וקיבל מפלאח סכום קבוע, אשר שולם לידיו במזומן, בשליש הראשון של כל חודש, בצנעה, במשרדו, במסעדות, ברכבו, בשירותים… מליק דאג להבהיר לו ברמזים גלויים למדי את ההשלכות הצפויות להפרת ההסכמה השוחדית ביניהם, דהיינו הפסקת פעולתו של פלאח כקבלן כוח אדם של העיריה.

"בשורה ארוכה של פסקי דין הוגדרו עבירות השוחד והפרת אמונים כעבירות חמורות ביותר שיש בהן כדי לפגוע ביושרה של הרשות הציבורית ולערער את אמונו של הציבור, ולא אחת נפסק כי על בית המשפט להעביר מסר חד משמעי והרתעתי לעובדי הציבור בכלל… בכירותו של הנאשם כסגן וממלא מקום ראש עיר, מהווה נסיבה לחומרה לצורך גזירת עונשו".

השופטת ציינה כי נוכח העובדה כי מרבית העבירות בוצעו לפני תיקון עבירת השוחד והחמרת הענישה, הוסכם כי העונש הרלוונטי בגין כל אחת מעבירות השוחד עומד על שבע שנות מאסר. מתחם הענישה ההולם למליק עומד לדברי השופטת על מאסר בפועל בטווח שבין שנתיים לחמש שנים.

מליק בן 63, אב לשישה ילדים שהקטן בהם בן 3.5 בלבד. ההגנה העידה עדים והגישה אסופת מסמכים על פעילותו ארוכת השנים למען החברה ואוכלוסיות נזקקות. סנגוריו, עורכי הדין יהושע רזניק וציון סהראי, ציינו כי מליק אמנם הורשע בקבלת שוחד, אך לא הובאו ראיות להוכיח כי הוא סייע לקבלן לזכות במכרזים, למעט מעורבות שולית במכרז האחרון שפורסם ב-2010.

השופטת סלע כתבה כי "הנאשם ביקש להסתמך על גזרי דין בהם נגזרו עונשים קלים יחסית בגין עבירות שוחד. דא עקא שרובם של גזרי הדין עוסקים במי שלקחו אחריות על מעשיהם, הודו בהם והביעו חרטה. בעניין זה אמר בית המשפט העליון את דברו, כי יש מקום לתת הקלה למי שמוותר מראש על הסיכוי כי בסופו של יום יזוכה מהאישומים המיוחסים לו". בתיק זה, כתבה השופטת, "לא זו בלבד שהנאשם לא נטל אחריות, אלא שהציג עצמו כקורבן של הנסיבות, והצביע על חוקרי המשטרה כבעלי אינטרס בהפללתו".

על מליק הוטל קנס השווה לסכום השוחד, 150 אלף שקל.