פרסום ראשון ב"פוסטה".
בטורקיה מדווחים על מבצע משטרתי ענק ופשיטות במגדלי המשרדים באיסטנבול, במסגרת חקירה של רשת הונאת פורקס בינלאומית, בשליטת ישראלים (18 בספטמבר 2026).
שר המשפטים הטורקי אקין גורלק, משטרת איסטנבול וארגון הביון הלאומי של טורקיה, התייחסו בהרחבה למבצע ול"קשר הישראלי" שלו.
לטענתם, הם חשפו את ה"שלוחה הטורקית" של רשת הונאת השקעות בינלאומית, שעקצה מיליארדים מאזרחים טורקים ואחרים. עוד נמסר שמהחקירה עולה כי הרשת בעלת קשרים לארגוני פשיעה ישראלים ונוהלה על ידי עבריינים ישראלים בכירים אשר שלטו באנשי קש מקומיים.
לפי הדיווחים, הרשויות בטורקיה פשטו על 286 כתובות באיסטנבול ובעיר מוגלה, בהן נוהלו 40 מוקדים טלפוניים ומשרדים פיננסיים השייכים ל־25 חברות.
הרשויות בטורקיה הוציאו צווי מעצר נגד 239 חשודים, בפועל נעצרו 191 והאחרים מבוקשים לחקירה.
מרבית העצורים ככל הנראה הם עובדים ומנהלים מקומיים של מוקדי הטלפנות בטורקיה.
ראשי הרשת והבעלים הישראלים מוגדרים בדיווחים כמנהלים הנמצאים בחו"ל או כמבוקשים שנמלטו.
במקביל דווח כי הרשויות תפסו רכוש המיוחס לחשודים ולחברות ההונאה בשווי של 1.5 מיליארד לירות טורקיות, כ-30 מיליון דולר, כולל 80 כלי רכב ו־12 נכסי מקרקעין, ונחסמו חשבונות בנק ונכסי קריפטו.
הפרסומים בטורקיה טוענים כי מדובר בחלק מ"אימפריית הונאה" בינלאומית של עברייני פורקס ישראלים שמתמחים בהונאות כלכליות, הלבנת הון ועוקץ משקיעי קריפטו ושוק ההון.
הפרסומים הנרחבים בטורקיה לא פירטו את שמות החשודים עצמם, למעט שם של ישראלי אחד יליד 1984, לטענת הטורקים הוא אחד הגורמים הבכירים ברשת הבינלאומית ובשלוחה הטורקית שלה. בעיתונות המקומית פורסם צילום דרכון של אותו י"ע שלפי הדיווחים הוא יליד ישראל. מהצילום עולה כי הדרכון עצמו הוא פורטוגלי והונפק בניקוסיה קפריסין. לגבי אותו חשוד, לא ברור אם גם הוא נעצר ומוחזק בידי הרשויות הטורקיות, או שרק דרכונו נתפס והוא עצמו שוהה ומבוקש בחו"ל.
התקשורת הטורקית חוגגת
לפי הדיווחים, החקירה בטורקיה חשפה רשת חברות קש אשר פרסמו באינטרנט וברשתות החברתיות מודעות להשקעה בפורקס ובמטבעות קריפטו. מי שהשאיר את פרטיו בעקבות הפרסום הועבר למערך של אנשי מכירות, שהבטיחו תשואות גבוהות.
השיטה מוכרת מעשרות פרסומים ב"פוסטה" כמו גם בעיתונות הכלכלית: בפלטפורמות של הרשת הוצגו רווחים פיקטיביים כדי לעודד את הלקוחות להשקיע סכומים נוספים. כשלקוח ביקש למשוך את כספו נטען בפניו שהחשבון "חסום" או שעליו לשלם מס. הכסף עצמו, לפי הנטען, כלל לא הושקע אלא הועבר לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו שבשליטת המנהלים בחו"ל.
החלק הישראלי הוא מרכיב מרכזי באופן שבו הרשויות הטורקיות מציגות את הפרשה. משרד המשפטים המקומי פרסם הודעה, כך גם בכירים טורקים.
שר המשפטים אקין גורלק בחר להדגיש בכותרת דבריו: "הנחתנו מכה קשה לרשת הונאה בינלאומית בעלת קשרים לישראל".
עוד הוא אמר: "בהנהגתו של נשיאנו, רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה ממשיכה בנחישות במאבק בארגוני פשיעה לאומיים ובינלאומיים המנצלים את הטכנולוגיה והמערכת הפיננסית לצורכי פשע".
לדבריו, "בבעלות ובמבנה הנהנים-הסופיים של חברות ההונאה יש משקל משמעותי לגורמים בעלי קשרים לישראל".
החקירה נוהלה בתיאום הלשכה לחקירת מימון טרור ועבירות הלבנת הון בפרקליטות הראשית של איסטנבול, המחלקה למאבק בפשעי סייבר ובשיתוף MİT ארגון הביון של טורקיה.
לצד זאת יש לסייג, על רקע המשבר הדיפלומטי העמוק בין המדינות, לטורקים יש אינטרס להבליט ואולי להפריז בתיאור הראיות לנוכחות של ישראלים ברשת ההונאה, אולי משום כך עד כה הם לא פרסמו את שמות החשודים למעט פרסום השם של י"ע וצילום דרכונו.
מפקד משטרת איסטנבול, סלאמי ילדיז, הדגיש כי מתקיים שיתוף פעולה עם האינטרפול, והחיפושים והתפיסות במשרדים באיסטנבול עדיין נמשכים.
התקשורת הטורקית מפרטת לעומק את שיטת הפעולה הנטענת של ארגוני הפשע הישראלים הקשורים לרשת, ואת התפשטותה בחו"ל כפי שעולה מהחקירה. כך למשל נמסר כי המהלך החל בחקיקה ישראלית מ־2017, שעברה בכנסת ישראל דווקא ואסרה על פעילות בתחום האופציות הבינאריות בישראל, שנחשב כתחום הימורים יותר מפעילות השקעה לגיטימית.
עקב המגבלות שהטילה ישראל על פעילות פיננסית בלתי חוקית בשטחה, "טייקוני הונאה ישראלים" העבירו את פעילותם למדינות כגון קפריסין, גיאורגיה, אוקראינה, ובתקופה האחרונה הוקמו מרכזי פעילות גם בטורקיה.
לפי הנטען, חברות קש הקימו מוקדים טלפוניים במשרדים יוקרתיים באיסטנבול ומשם הופעלה תוכנית הונאה גלובלית. הארגון גייס עובדים הדוברים שפות רבות, לכל עובד שהתקבל ניתן שם קוד, ונבנו עבור העובדים סיפורי חיים פיקטיביים, למשל כ"בוגרי אוקספורד", אבל נאסר באופן מוחלט לדבר עברית בתוך המשרדים.
הקשר הישראלי
בלי קשר לטורקים, בשנים האחרונות אכן נחשפו "סניפים שונים" של מערכי הונאה בינלאומיים של עברייני פורקס ישראלים במדינות נוספות בעיקר במזרח אירופה.
ב"פוסטה" פורסם לא אחת על מדינות כמו גרמניה וצרפת אשר הגישו למדינת ישראל בקשות הסגרה של ישראלים המעורבים לכאורה בעוקץ כלכלי של אזרחיהן, ומספר ישראלים נעצרו במדינות אירופה השונות.
בהקשר זה יש לציין כי אף פעם לא נעצרו עבריינים בכירים או כאלה המוגדרים מודיעינית כמי שעומדים בראש הרשתות הללו, ובהקשר יש לציין כי מעל הרשתות הללו יושבים בשנים האחרונות ראשי ארגוני פשיעה ישראלים בכירים – יהודים וערבים.
בדרך כלל נעצרו מנהלים בדרגים מקצועיים של מוקדי השיווק הטלפוני, חלק מהם גם שתפו פעלה עם רשויות החוק, בגרמניה למשל, מה שהגביר את האכיפה והחשיפה של הרשתות. חלק מהבוסים יושבים בנחת במדינות שונות ברחבי העולם, השמות שלהם ידועים לכל רשויות האכיפה, אבל ראיות נגדם לא משיגים, או שפשוט לא מתאמצים להשיג.
הרשויות בטורקיה מתייחסות לכך עם החשיפה הבוקר וטוענות כי "טייקוני הונאה ישראלים" מינו במדינות שונות מנהלים שהקימו חברות, גייסו עובדים וניהלו את המערך.
מוקדים טלפוניים פעלו פיזית בתוך טורקיה, אך הרשת פעלה במתכונת גלובלית ופנתה לקורבנות באירופה, באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.
נציגים שמונו בידי "הישראלים" לצורך ניהול הפעילות בטורקיה, הקימו חברות קש על שמם של אזרחים זרים ויצרו אזורים מאובטחים במגדלי המשרדים, בהם הופעל פרוטוקול סודיות מחמיר, ואיש מחוץ לחברות לא הורשה להיכנס למשרדים.
נטען כי במערכת הממוחשבת שנבנתה לא התבצעו בפועל עסקאות קנייה, מכירה או השקעה כלשהן. במקום זאת הוצגו על המסכים גרפים פיקטיביים של רווחים או הפסדים. לאחר שהונו את הקורבנות, חשבונותיהם אופסו או הוצגו כבעלי יתרה שלילית.
בהמשך למגמתיות של משטרת טורקיה נטען בהודעה הרשמית כי הכלל מספר אחת לסוכני החברות היה שאין לפגוע באזרחים ישראלים ולהפוך אותם למטרות ההונאה.
הרשויות טוענות כי הפעילות כוונה לאזרחי מדינות רבות – לעוקץ אזרחים מגרמניה, הולנד, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, רוסיה, איחוד האמירויות, סינגפור, שווייץ, בלגיה ועוד – ורק ישראל וארה"ב הוחרגו. נטען כי המנהלים נתנו הוראה מפורשת לא להונות ישראלים או אמריקאים.
לפי הפרקליטות הטורקית, ההכנסות הבלתי חוקיות מוערכות ביותר מ־3 מיליארד דולר והכסף שהתקבל מקורבנות במדינות אירופה ואסיה, הועבר לישראל ולמדינות אחרות ומוחזק באמצעות ארנקי קריפטו.
