הוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת ערכה אתמול (23.11) דיון סטאטוס נוסף לבחינת פעילות האכיפה כנגד סמי פיצוציות.
בדיון עלה כי על אף שהמשטרה חוקרת ומתעדת כ-2,000 עבירות בשנה בגין ייצור, מסחר, הפצה ושידול קטין, מספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט מסתכם ב-400 בשנת 2015 ו-340 ב-2014, כלומר למעלה מ-80% מעבירות אלה כלל לא מגיעות לבית המשפט. לדברי זנדברג, "מדובר בפער עצום בין העבירות לבין כתבי האישום. מדובר בתת-אכיפה לא אפקטיבית שפוגעת באופן חמור בהרתעה".
הגורמים שהוזמנו לדיון לא הציגו נתונים בנוגע למאמצי האכיפה לסחר באמצעות האינטרנט והסלולרי, וזאת למרות שזהו כבר הדיון השני שבו התבקשו להציג נתונים אלה. לדברי זנדברג, "המאבק בסחר בסמי פיצוציות באינטרנט ודרך הטלפון ממשיך לצבור תאוצה מבלי שגורמי האכיפה יודעים לתת מענה סביר ומבלי שיש נתונים של ממש בתחום זה. קיים פער משמעותי בתחום למרות שמרבית פעילות הסחר מתבצעת באפיקים אלה. ועדת הסמים זימנה את הגורמים הרלבנטיים למסור את הנתונים כבר בפעם השנייה ולצערנו לא נענינו".
נציג המשטרה בדיון, רפ"ק סוני אינגר אמר כי עד לפני מספר שנים, טרם כניסתו של החוק החדש נגד סמי פיצוציות, נאלצה המשטרה לא פעם להחזיר סחורה שהוחרמה משום שלא ניתן היה הוכח שמדובר בחומר אסור על פי חוק. לדבריו, "כיום האזרח הרבה יותר מוגן. אנחנו יכולים החרים סמים, להגיש כתבי אישום ולהעניש".
אינגר ציין כי קיימים עדיין מספר אתגרים שמקשים על המשטרה בהתמודדות עם התופעה כאשר בעיה עיקרית היא בהגדרה של כמות החומר שנחשבת לסחר ושיש צורך לתקן את הגדרת הכמות. נציגי המשטרה הסבירו כי מאחר שבכל הנוגע לחומרים מסכנים אין עבירות של שימוש עצמי ושל אחזקה שלא לשימוש עצמי, הדבר מביא למקרים שבהם נתפס חומר מסכן אך אין יכולת להעמיד לדין.
