 |
האו"ם מעניק לישראל ציון גבוה במלחמה בשחיתות, וקובע בדו"ח מיוחד שנכתב על ידי צוות מומחים בינלאומי, כי "המספר המשמעותי של כתבי אישום והרשעות בשנים האחרונות של שרים וחברי כנסת מהווה הצלחה, ואינדיקציה ליעילות המערכת הנלחמת בשחיתות הפוליטית במדינה".
הדו"ח שכולל כ-400 עמודים בודק את מידת עמידתה של ישראל בהוראות אמנת האו"ם נגד שחיתות מ-2003. דו"חות דומים פורסמו אודות מדינות נוספות. הדו"ח מציין לחיוב את מערך החקיקה המקיף נגד שחיתות בישראל ואת מאמצי רשויות האכיפה בתחום. במסגרת הליך הבדיקה, ביקרו בישראל חברי צוות המומחים ביוני 2014, ונפגשו עם נציגים מרשויות הממשלה, נציגי חברות מסחריות, עורכי דין מהשוק הפרטי ונציגים מהחברה האזרחית.
הדו"ח סוקר את המנגנונים הקיימים בישראל למאבק בשחיתות, ומציין את מגוון הרשויות המשתפות פעולה בנושא: משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשויות הבטחון, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ועדת האתיקה של הכנסת, רשות החברות הממשלתיות ונציבות שירות המדינה.
צוות מומחי האו"ם ציין לטובה את ההגדרה הרחבה של עבירת השוחד, את הקנסות הגבוהים שניתן להטיל על מקבלי שוחד והסדרי החילוט, שהוגדרו "אמצעי הרתעה יעילים".
עם זאת, בפרק ההמלצות לשיפור, קורא האו"ם להעניק למבקר המדינה או ליועץ המשפטי של הכנסת סמכות לבדוק את הצהרות ההון של חברי הכנסת. לפי החוק כיום, חברי הכנסת נדרשים להגיש הצהרות הון ליו"ר הכנסת בתחילת ובגמר כהונתם, או כל אימת שחל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה, אולם הצהרותיהם מופקדות בכספת, אינן נחשפות בפני איש ואינן נבדקות – אלא אם כן בית משפט קובע שיש לחשוף אותן כאשר יש חשד לפלילים. ח"כ שלי יחימוביץ' ניסתה בכנסות האחרונות להוביל הצעת חוק לחשיפת הצהרות ההון של חברי הכנסת, כפי שמקובל ברוב המדינות הנאורות, אולם הח"כים דחו אותה.
 |
| בקרוב האזנות לחברי כנסת? (צילום: אתר הכנסת) |
המלצה נוספת בדו"ח היא להוסיף לחקיקה את עבירות השחיתות בין העבירות המאפשרות נקיטת אמצעי חקירה חריגים כמו האזנות לחברי כנסת.
עוד בדו"ח: המלצות לשיפור היישום של אמנת האו"ם, בין היתר בהקשר של חיזוק מנגנונים לדיווח על מעשי שחיתות והעלאת המודעות לצורך בדיווחים במגזר הציבורי. הליך הבדיקה של האו"ם לווה על ידי צוות שהורכב מנציגי המחלקות הפליליות והבינלאומיות בייעוץ וחקיקה ובפרקליטות המדינה.
אמנת האו"ם היא המנגנון הבינלאומי המקיף ביותר בתחום המלחמה בשחיתות וחברות בה כיום כמעט כל מדינות העולם. האמנה אומצה בשנת 2003 על רקע ההכרה כי השחיתות היא תופעה חוצת גבולות, המאיימת על היציבות והביטחון הגלובליים, חותרת תחת הדמוקרטיה ומסכנת את שלטון החוק והפיתוח הכלכלי. ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות,ביקשה מהאו"ם לפרסם את הדו"ח באתר משרד האו"ם לסמים ופשיעה (UNODC) כביטוי לנחישותה להמשך המאבק וקידום עקרונות של שקיפות.
שרת המשפטים איילת שקד בירכה על פרסום הדו"ח וציינה כי "ההערכה הרבה של האו"ם למאמצים של ישראל למאבק בשחיתות מהווה עדות ברורה למצוינות והמובילות הבינלאומית של רשויות התביעה והאכיפה בישראל בכל הקשור למאבק בשחיתות וקידום ערכים של שלטון החוק. אני מבקשת להודות לעוסקים במלאכה חשובה זו, שמהווה תרומה משמעותית לאמון הציבור בישראל במערכות המשפט, כמו גם לחיזוק תדמיתה של ישראל בעולם כמדינה המגלה אפס סובלנות למעשי שחיתות באשר הם".
