עו"ד טליה גרידיש, בזוגיות שניה, יחד עם בן זוגה מגדלים שלוש בנות וגרים במזכרת בתיה
איך וירוס קורונה שינה את חייך?
"אני סניגורית פלילית, קובלת בוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, יושבת ראש (במשותף) של ועדת חקיקה פלילית בלשכה, ומשמשת כיו"ר משותפת של הוועדה לקידום עורכות דין במחוז מרכז – בימים אלה חברותיי ואני מקימות פרויקט של הרצאות ההעצמה על ידי נשות המקצוע עבור עורכות דין. במקביל אני מכהנת כיועצת משפטית של ארגון רוטרי, וחברה במועצת נשים מזכרת בתיה. הפירוט הזה נועד לבטא את העבודה המאוד אינטנסיבית שלי בשגרה, ביום אחד אני יכולה להיות בירושלים, באר שבע ותל אביב.
"מאז פרוץ המשבר היו המון פגישות ברוטרי ובלשכה, לצד תיקי מעצרים והמון טלפונים מלקוחות שחשים חוסר ודאות ומבקשים תשובות. בימים האחרונים אני מקיימת באפליקציית זום פגישות בנושאים ציבוריים, כך למשל ניסחנו עם חברי בוועדת חקיקה פלילית נייר עמדה לגבי חקירת חשודים בזמנים של תקנות לשעת חירום. אני משתתפת בקבוצת העצמה שבועית עם כ-60 אנשי עסקים, וגם הפורום הזה עבר לזום, אבל זה לא אותו דבר, המסך יוצר חיץ, וכל הזמן מדברים על פרויקטים ביום שאחרי. התחושה של האינטנסיביות היומיומית השתנתה, אין ספק, אולי כי מול הבריאות לא הכל באמת חיוני".
חיי משפחה?
"כאן האינטנסיביות עלתה, יש לנו בבית ילדה שלי בת 16 ועוד שתי בנות של בן זוגי. עד עכשיו כל אחת מהן היתה עם החברות שלה, עכשיו הן נשארות יחד בבית, אז הן מדברות יותר אחת עם השנייה, כמות זמן האיכות ביניהן עלתה באופן משמעותי.
"בשגרה אין לי כמעט זמן לנהל שיחות טלפון מעמיקות עם המשפחה, בגלל העבודה אני בקושי מגיעה לארוחות ערב משותפות באמצע השבוע, וגם אם כן אז תמיד בזמן הארוחה הייתי בשיחות טלפון הקשורה לעבודה. פתאום עכשיו אני נהנית מהפשטות של לשבת לארוחת צהריים ולדבר, זה דבר יפה. התקופה הזו מאפשרת לי זמן לשיחות נפש גם עם חברי ילדות, בני דודים, שלחנו תמונות ילדות מתקופות שונות בחיים שלנו, והחלפנו חוויות. ביום שאחרי אני מקווה שאנשים ילמדו לנצל את זמן האיכות החדש הזה שגילינו.
פנאי?
"ספורט בתוך בית, בעיקר אירובי. תמיד אהבתי לאפות עוגות אבל אין לי זמן, עכשיו אני ממש אופה יותר עוגות".
מה קוראת?
"יש לי שלושה מגה תיקים פליליים וכלכליים – תיק הטלגראס, תיק החוואלות ותיק הלבנת הון ומרמה בתוך חברה גדולה, זה הזמן לקרוא אותם.
"בעבר מאוד אהבתי לקרוא ספרים אבל בגלל האינטנסיביות של החיים כסניגורית פלילית אני לא מוצאת זמן וקשב לספרות, כל הזמן מרגישה שאני חייבת לעשות משהו אחר, עבודה כמובן. לאחרונה בהסגר התחלתי לקרוא את 'אלוהים יודע' של ג'וזף הלר".
איך המשבר יסתיים?
"העולם איבד את זה, הכול קיצוני, הכל בגדול, גרנדיוזי, אני ואפסי עוד, אני במרכז, אני דורש, הרכב הכי עוצמתי, המכונית הכי יפה. כולנו נובורישים.
"מתוך הכאוס הנוכחי יבוא סדר חדש, שיהיה הרבה יותר טוב לכולם. המשבר והחרדות שמאפיינות אותו כבר מכניס אנשים לפרופורציה, לאיזון, אנחנו מבינים מה באמת חשוב בחיים. כולם מדברים על הערבות ההדדית שנעלמה? היא תחזור. אני מקווה שהסדר החדש יהיה יותר סולידרי, כי אני מאמינה שאנשים יראו יותר את האחר. כולנו באותה הסירה, וכולנו נצטרך לבנות את עצמנו מחדש. אני מקווה שהמשבר יגרום לאנשים להיות צנועים יותר, פחות לנקר עיניים".
אז הנזק הפיך?
"הטראומה של שמירת המרחק תקשה על האנשים להתקרב מחדש. לחיבוקים ולנישוקים בין קולגות ייקח זמן לחזור. לחיצות הידיים אולי יחזרו קודם לכן, קשה לראות עולם נורמלי שבו החיבור הספונטני הזה לא מתקיים בו יותר. אנחנו אנשים חברותיים, במיוחד במנטליות של העם שלנו".
איך נצא מזה?
"מהסגר נצא בקרוב אבל לחזור לתפקוד מלא ייקח קצת זמן. אני מקווה שהמשבר ישנה בחברה הישראלית את המנהג לשפוט אחרים. ברור שהמשבר גרם לטלטלה במשק שנקלע למצב קשה, אבל אני אופטימית, הבלגן יאפס אותנו".
