זוכה דייר תל אביבי שהואשם בבניית מבנה ללא היתר מלפני 85 שנה

שתף כתבה עם חברים

עיריית תל אביב שהוציאה צו נגד יחידת הדיור בגג, לא הנחתה את התושב "להרוס" את המבנה כפי שדרשה בתביעה נוספת. השופט העביר עליה ביקורת: "ניסוח הצו, כפי שהוא מופיע בגזר הדין, פועל כנגד עמדת העירייה לפיה הצו לא קוים"

הבניין ברחוב בן יהודה בתל אביב (באדיבות google street view)

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב זיכה את תושב רחוב בן יהודה בתל אביב, נגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות תכנון ובניה, על כך שבנה מבנה על הגג ללא אישור.
כבר בפתיחה ראוי לציין כי הגג המדובר נבנה על מבנה לפני כ-85 שנה, כאשר נבנה הבניין עצמו. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי המבנה על הגג בנוי מעל ל-80 שנה, אך עם זאת, לפני כארבע שנים החליט הנאשם שהוא רוצה להקים יחידת דיור במבנה ולהשכיר אותה. לצורך כך הקים הנאשם תוספות במבנה שכוללות חיבור למים, חשמל הקמת מקלחת ועוד.

בתגובה לכך, הגישה העירייה נגדו כתב אישום בגין עבירות תכנון ובניה. הנאשם הודה במיוחס לו ובשנת 2018 ניתן נגדו פסק דין שבו הוחלט שהנאשם יפרק את התוספות של יחידת הדיור.
עם זאת בשנת 2019 החליטה העיריה להגיש נגד הנאשם כתב אישום נוסף לאחר ביקורת שעשתה במבנה בחודש יוני באותה שנה. פקח שביצע את הביקורת טען כי הנאשם לא קיים את הצו בכך שלא התאים את הנכס להיתר הבנייה- ובעצם להרוס אותו.
הנאשם באמצעות סנגורו עו"ד אבי דוידוב, כפר באשמה נגדו לטענת הנאשם פירושו של גזר הדין שניתן בשנת 2018 אינו כולל הוראה להרס המבנה. הצו משמעו איסור שימוש בנכס והנאשם קיים הצו וחדל מלהשתמש בנכס .

במהלך עדותו של הפקח שביצע את הביקורת בנכס בדיון ההוכחות, הוא הודה כי השימוש בנכס הופסק, אך נשארו בו מאפייני מגורים כגון מטבח, שירותים ומקלחת. הפקח הוסיף שהנכס נשאר על כנו בכך ש"קומת הגג לא הותאמה להיתר". הפקח הבהיר בחקירתו הנגדית שגזר הדין הכולל רכיב של "התאמה להיתר", משמעו, מבחינתו, צו הריסה לנכס שנבנה ללא היתר.
מנגד, הנאשם טען שהבין שהתאמה להיתר משמעה איסור שימוש בנכס ואכן הוא נמנע מלעשות שימוש בנכס. הנאשם אישר כי הנכס נשאר על כנו ואיש אינו מתגורר בו.

השופט הירשל דורון

לאחר שמיעת הצדדים זיכה השופט בנימין הירשל דורון את התושב. "מחדלה של המאשימה לטעון לצו הריסה והסתפקותה בצו התאמה להיתר הופך את הצו שניתן במסגרת גזר הדין לעמום מבחינת משמעותו האופרטיבית ויש לזכור שהנאשם לא היה מיוצג בהליך הקודם".

"אני מבקש לומר שבמקרה בו עתירת המאשימה לעונש היא ברורה ומפורשת, בית המשפט מתייחס אליה בגזר הדין, באופן שלא משאיר מקום לספקות. אולם המקרה שבפנינו שונה לטעמי. האופן בו טענה המאשימה לעונש והימנעותה מלעתור באופן מפורש לצו הריסה הובילו לצו המפורט בגזר הדין. עמדתי היא שניסוח הצו, כפי שהוא מופיע בגזר הדין, פועל כנגד עמדת המאשימה לפיה הצו לא קוים".

בהמשך מתח השופט ביקורת גם על הנאשם: "לא נעלם מעיני שהנאשם השאיר בנכס את השירותים, מקלחת, מטבחון מיטה וארון. אולם גם לעניין זה אני סבור שניסוח הצו פועל כנגד המאשימה…ראוי היה שהמאשימה תהיה ממוקדת בטיעונה לעונש (בהליך הקודם) ותבהיר שהיא עותרת להריסת הרכיבים המשמשים למגורים בנכס".

עו"ד אבי דוידוב מסר בסיום הדיון: "מדובר במקרה הוועדה המקומית ביקשה ללכת צעד אחד רחוק מדי בניגוד לסמכות שהוקנתה לה בחוק. משרדנו פעל ויפעל תמיד להגבלת סמכויות לקבוע בחוק".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות