המדינה הודיעה לבג"צ כי רק בעוד שנה – באפריל 2019 – תעמוד בתנאי "הפעימה הראשונה" שקבע בג"צ ביחס ליעד הורדת הצפיפות בבתי הסוהר. רק אז, יעמוד מרחב המחיה הממוצע לאסיר על 3 מ"ר.
לפי פסק דין בג"צ, היה על המדינה לעמוד ביעד זה החודש – במרס 2018. המדינה מבקשת כי בג"צ יאשר את הדחייה ביישום היעד, ואומרת כי נדרשים פתרונות ל-2800 מקומות כליאה לשם העמידה ביעד.
המתווה מושתת על שני אדנים מרכזיים: הראשון הוא הרחבה משמעותית של השימוש במנגנון השחרור המינהלי, באופן שעתיד לפנות כ-1,000 מקומות כליאה בתוך 27 שבועות בכפוף לחקיקה מואצת; האדן השני הוא פתרונות בינוי ארעיים הכוללים הקמת 7 אגפי אוהלים חדשים וזמניים לאסירים בטחוניים בקציעות ומגידו, וכן הקדמת הקמתם של חמישה אגפים קבועים העשויים מבני בטון מזויין, הנבנים בטכנולוגיה מהירה במתקני הכליאה קציעות ועופר.
בסך הכול, יבנו 12 אגפים חדשים המסתכמים (לפי חישוב של 3 מ"ר) בכ-1400 מקומות כליאה חדשים בלוחות זמנים קצרים לאסירים ביטחוניים, שהם מרבית האסירים הכלואים בצפיפות גבוהה מהסטנדרט. הגעת האוהלים, בניית התשתיות הנדרשות וחיבורם לתשתיות צפויה להסתיים במהלך חודש אוקטובר 2018. בנייתם של אגפי הבטון והצבתם בשטח צפויה להסתיים עד סוף אפריל 2019.
לצד זאת, ישופצו חמישה אגפים שונים בבתי הסוהר השרון, דקל, ניצן ואוהלי קידר, באופן שיוסיף עוד כ-280 מקומות לאסירים פליליים.
בנוסף, הוחלט על הגברת המודעות לשימוש באיזוק אלקטרוני במסגרת דיוני המעצרים עד תום ההליכים, וזאת על מנת להגדיל את השימוש באמצעי זה במקרים שיימצאו כמתאימים לכך. כעת רק 500 אסירים עצורים בפיקוח אלקטרוני בביתם וקיימת מכסה נוספת לא מנוצלת של כ-250 אזיקים אלקטרוניים שאינם בשימוש.
כמו כן, נשיא המדינה צפוי להעניק חנינה מיוחדת לכבוד שנת ה-70 למדינה, והדבר יוסיף כמות מקומות כליאה נוספת. בהודעה לבג"צ נאמר כי "על פי הערכת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, עתידות להיות מוגשות כ-500 בקשות חנינה. מטבע הדברים, קיים קושי להעריך את מספר הבקשות שלהן ייעתר הנשיא, זאת מאחר שהיעתרות לבקשה כפופה לבדיקה פרטנית בכל מקרה לגופו".
לבסוף, מלבד הרחבת מנגנון השחרור המנהלי הקבוע באמצעות הכפלת יתרות המאסר לשחרור, הוחלט על דעת היועץ המשפטי לממשלה לקדם תיקון חקיקה נוסף בפקודת בתי הסוהר. תיקון זה יכלול מנגנון שחרור מינהלי ייעודי, שיעגן סמכות מינהלית לשחרור קצר מועד של אסירים, על מנת להבטיח כי בכל רגע נתון ניתן יהיה להבטיח עמידה בשטח המחייה שנקבע ביחס לפעימה הראשונה – 3 מ"ר לאסיר. מנגנון זה, שיופעל כמוצא אחרון, ישמש כ"שסתום" לוויסות שחרור אסירים עד לנקודה בה תובטח עמידה בדרישות פסק הדין. משכו של השחרור והאוכלוסיות שעליהן יחול התיקון יוגדרו בחקיקה.
המדינה מציעה להגיש הודעות עדכון לבית המשפט על ההתקדמות ביישום התוכנית מדי שלושה חודשים. ההתדיינות בנושא קיצור לוח הזמנים להגעה ליעד הסופי שנקבע בבג"צ, מרחב של 4 מ"ר לאסיר, תתקיים בנפרד ולאחר שבג"צ יכריע בנוגע לתוכנית הביניים.
תחת הכותרת "סוגיות נוספות", הודיעה המדינה כי הוחלט לקדם תכנית לשיפור איכות המזון לעצורים, תוך צמצום הספקת בשר מעובד, בתקציב שנתי של 10 מיליון שקל. באשר לסוגיית ה"בגבגים" – לדברי המדינה "במקומות בהם נמצא שקיימת בעיית מזיקים, מופעלת תכנית סדורה לטיפול בתופעה, הכוללת פעולות הדברה, חיטוי וטיהור. ככל שתתעורר במהלך השנה בעיה מקומית של מזיקים, יינתן לכך מענה יסודי, מיידי ומהיר". ההודעה לבג"צ הוגשה על ידי עו"ד ענר הלמן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות ועו"ד רן רוזנברג.
ד"ר סיגל שהב, ראש הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהינה מן העותרות, אומרת בתגובה כי "בהודעת המדינה שהוגשה ערב חג החירות אין בשורה עבור יותר מ-18,000 בני אדם, המוחזקים בבתי הסוהר בישראל בתנאים משפילים ואכזריים. בזמן שבית המשפט הורה למדינה למצוא פתרון שייושם תוך חודשים ספורים, למעשה המדינה מבקשת מבית המשפט ארכה של למעלה משנה (עד לחודש אפריל 2019) ליישום היעד הראשון. בזמן שבית המשפט הורה למדינה להציג לו פתרונות הכוללים יעדים ולוחות זמנים קרובים ללא תנאים, ממשיכה המדינה לגרור רגליים ולהציע פתרונות שאין וודאות שיושגו, שכן הם תלויים בבינוי, בהליכי חקיקה ובתנאים נוספים. חמור מזה, בזמן שבעולם נסגרו ערי אוהלים לאסירים שכן הם היוו ענישה אכזרית ומשפילה, מציעה המדינה 7 אגפי אוהלים לאסירים, כאילו שישראל איננה מבין המדינות המפותחות בעולם".
שלום רב, אחי נשפט לארבעה חודשי מאסר בניקוי חודש וחצי מעצר ,כך שהיתרה היא חודשיים וחצי ,האם יופחתו לפי חוק קיצור מינהלי עוד 8 שבועות. אודה לתשובה