![]() |
| אבי דבוש (צילום: רותי ברמן) |
בית משפט השלום בנתניה קבע כי אבי דבוש השתלט בניגוד לחוק על חוף הרחצה "חוף נעורים" הסמוך לחבצלת השרון, הפעיל בו מתחם אירועים פרטיים ללא היתר, ומנע מהציבור גישה חופשית.
בית המשפט קיבל את תביעת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד דבוש בסדר דין מקוצר, מבלי שניתנה לדבוש אפשרות להתגונן בהליך רגיל, והורה לו ולחברת "חוף צוקים" שבבעלותו לפנות מיד את החוף. התביעה הוגשה על ידי "פורום חופים" ביחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, שפועלת לשמור על חופי הים פתוחים ונגישים לציבור.
לטענת המדינה, החוף הוקצה על ידי רמ"י למועצה המקומית עמק חפר כחוף רחצה, וחלק ממנו למטרת מסעדה, אולם הסכם החכירה עם המועצה פג ב-2013 ולא חודש, עקב עבירות הבנייה והפעילות החריגה בחוף. לטענת המדינה, דבוש כזכיין שקיבל את זכויות הפעלת החוף, השתלט וקבע עובדות בשטח, התרחב והרחיב את פעילותו מעבר למוסכם על פי חוזה החכירה בין רמ"י למועצה. דבוש, נטען, בנה מבנים ללא היתר והפעיל במקום גן אירועים, חניון, מועדון גלישה ועוד – כל אלו שימושים לגביהם נטען כי "המדינה לא הסכימה להם ואשר חורגים מההרשאה, ונועדו להפקת רווחים אישיים על חשבון הציבור ותוך מניעת שימוש הציבור במקרקעין".
![]() |
| חוף נעורים (צילום: רותי ברמן) |
דבוש המותג
במשך כמעט 50 שנה הפעילה משפחת דבוש את רצועת החוף היפהפיה בהרצליה, זו שנקראה על שמה "חוף דבוש", בין מלון אכדיה ומלון השרון. האימפריה התרחבה עם השנים מחוץ לחוף, אל רשת מסעדות "שווארמה דבוש" המוכרות. כאשר עיריית הרצליה התעוררה וביקשה לפנות את דבוש, שפעל בחוף בהרצליה ללא מכרז, נאחזה המשפחה בהבטחה בעל פה שלדבריו קיבלה מראש העיר המיתולוגי אלי לנדאו. אולם ב-2006 דבוש נאלץ להתפנות מאותו חוף מיתולוגי בעקבות צו בית משפט.
לא חלפה שנה, ודבוש החליט להעתיק את פעילותו בים לנתניה, והפעם ניגש דווקא בצורה מסודרת למכרז שערכה עיריית נתניה להפעלת החוף בקריית פולג. אולם תוך זמן קצר, דבוש החליט לסגת מהעסק המבטיח. בחקירה שנערכה ביאחב"ל, הודה דבוש כי הוא היה נתון לאיומים מאז ניגש להפעלת החוף. עדויות נוספות הצביעו על כך כי הוא – כמו גורמים שקדמו לו – שניגשו למכרז ו"ברחו", היו נתונים לסחיטה מאנשי אסי אבוטבול, עד שוויתרו על המיזם. זה היה רק אחד מ-16 תיקי סחיטה, שבגינם נשלח אבוטבול לשנות מאסר ארוכות.
דבוש אמנם נכווה לכאורה מאבוטבול, אבל לא נותר "קירח". מסביבות 2008 הוא החל להפעיל, לא רחוק משם, את המסעדה בחוף נעורים. בנסיבות לא ברורות דיין, הוא קיבל את הסכמת המועצה האזורית האחראית, עמק חפר, מבלי שזכה ישירות במכרז או היה חתום על הסכם רשמי מול המועצה. מי שזכתה בהרשאה להפעלת מסעדה בחוף היתה חברה בבעלות עו"ד יוסי שפרלינג. לשפרלינג היו תוכניות שאפתניות יותר, להקים מלון, ולאחר שהבין כי התוכנית לא תצא לפועל ולא תאושר, העביר את זכויות ההפעלה לדבוש כצד שלישי. החוזה בין המועצה לשפרלינג כזכיין החוף פג ב-2013. שפרלינג יצא מזמן מהתמונה, ודבוש שפעל כל הזמן מכוח ההסכם של שפרלינג עם המועצה, "תקע יתד" במקום ולא הראה כל כוונות עזיבה בשלוש השנים האחרונות. עוד בזמן שהוא שהה בחוף כדין, לכאורה, החלה מועצת עמק חפר כבר ב-2011 לנקוט הליכים משפטיים נגדו, עקב הפרות בנייה, הוציאה לו צווים להפסקת עבודות ואסרה עליו להמשיך לקיים במקום חתונות ואירועים. הצווים לא עשו עליו רושם.
ב-2012 הוגשו נגד דבוש כתבי אישום עקב הפעלת עסק ללא רשיון, ביצוע עבירות בנייה וקיום אירועים בניגוד לתוכניות על המקרקעין. גם קנסות של כ-200 אלף שקל ומאסר על תנאי לא עצרו אותו, ולאחרונה הוגש נגדו כתב אישום פלילי נוסף בגין אי קיום צו בית משפט.
במקביל הוגשה התביעה האזרחית לפינויו מהמקום. "דבוש עשה לו מנהג להשתלט על חופי רחצה ציבוריים… הפך את ההשתלטות על חופי ים לדרך חיים", טענה הפרקליטות בתביעה שהגישה. בתביעה צוטט פסק הדין מלפני עשור לפינויו מהחוף בהרצליה, שם נכתב כי "דבוש החזיק בנכס שמעולם לא שכר, אלא השתלט עליו בכוח הזרוע והחזיק במבנים שנבנו לפחות בחלקם ללא היתר. המדובר בשטח בחוף הים המשמש את הציבור ואין להתיר למבקש להמשיך ולעשות בו כעולה על רוחו".
![]() |
| ראש מועצת עמק חפר, רני אידן |
הדילמה
דבוש, באמצעות עו"ד צילי עקיבא רפפורט ממשרד "שרקון, בן עמי, אשר", טען כי רשות מקרקעי ישראל היתה צריכה לתבוע את המועצה האזורית עמק חפר, בראשות רני אידן, מפני שלדבריו הוא נכנס לחוף ופעל בו ברשות ובדין. לא פלשתי לנכס – טען דבוש – פעלתי בו על דעת המועצה, על בסיס ההסכם בזמנו עם שפרלינג, ובידיעה זו גם השקעתי בפיתוח החוף. לטענתו, זהו מחדל של המועצה שלא חידשה את הסכם החכירה עם המנהל. "שיקמתי את החוף מנזקי סערת חורף עזה שגרמה נזקים במיליון שקל, בתמורה המועצה הסכימה להאריך את הסכם ההפעלה עד 2019", הוא טען.
על פי כתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" בסוף 2014, נראה כי גרסתו לא רחוקה מהאמת ועמדת המועצה מעוררת שאלות. דובר מועצת עמק חפר אמר אז לעיתון כי "בכוונת המועצה האזורית לאפשר למפעיל לממש את האופציה להארכת ההסכם בעוד תקופה" – כל זאת למרות כתבי האישום שהגישה נגדו. "לצערנו הרב לא עומדים בתור יזמים המעוניינים בהפעלת החוף בתנאים הקיימים. הדילמה היא בין להמשיך להפעיל את החוף תוך בקרה ופיקוח צמודים, ובין לסגור אותו", טענה המועצה.
![]() |
| הרשמת יפעת ביטון אונגר |
גם הרשמת יפעת ביטון אונגר מבית משפט השלום בנתניה, שקבעה עתה כי דבוש יפונה, כתבה כי "מרבית טענותיו בתצהיר לא נסתרו". ראש המועצה אידן ואנשיו זומנו לבקשת דבוש לבית המשפט, והרשמת הציעה שיחד עם רמ"י יגיעו לפשרה שתאפשר המשך הפעלת החוף. בית המשפט אף דחה החלטתו כחצי שנה ובכך איפשר בפועל הפעלת החוף בעונת הקיץ האחרונה. הרשמת ציינה אף כי פינויו של דבוש מהנכס, עקב אי השגת הפשרה, "אינו עושה בהכרח חסד עם הציבור בכללותו" – ובכך אישרה את עמדת המועצה כי האלטרנטיבה עשויה להיות השבתת החוף. למרות זאת, כתוצאה מעמדת רמ"י ומפקיעת החוזים, לדבריה לדבריה אין מנוס מהתוצאה המשפטית, שכן רמ"י היא בעלת הדעה על החוף ולא המועצה, שזכויות החכירה שלה פקעו.
"הנחת היסוד של הנתבע לפיה רכש זכות כדין לאחוז בנכס שגויה משום שעל פי הסכם החכירה, אין המועצה רשאית להעביר זכויותיה למאן דהוא מבלי שתקבל אישור רמ"י", קבעה הרשמת. "בנוסף הנתבע היה ער לכך שהסכם ההרשאה יפוג בשנת 2013 ועמו תתבטל החכירה של השטח. הדין הקנייני אינו מכיר בהשקעות הכספיות של הנתבע בנכס כעילת הגנה מפני סילוק יד… שמתי ליבי לכך שדחיית הבקשה עשויה לגרור נזק רב לנתבע ובמידה מסוימת גם לציבור. לצד כל אלה, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהנתבע עצמו הודה כי פעל בנכס בניגוד למתחייב מההסכמים החלים עליו", כתבה הרשמת וחייבה אותו בהוצאות של 5,000 שקל.
![]() |
| לוגו עמותת "ים חופשי" בדף הפייסבוק |
פניות ותגובות
התנהלות המועצה האזורית והקול הכפול שהשמיעה בפרשה (הגשת כתבי אישום מצד אחד והתנהלות סלחנית כלפי דבוש) עולה גם מפניית תושבים שהתארגנו בעמותת "ים חופשי" ופנו לראש המועצה אידן באביב האחרון בבקשה לקבלת הבהרות. בפנייתם כתבו: "מפעיל החוף דבוש אינו הזכיין שזכה במכרז לתפעול החוף אלא קיבל אותו בניגוד לחוזה, מיד שנייה, מחברת ישן אחזקות בבעלות עו"ד שפרלינג. בישיבות ועדת חופים נטען על ידי עובדי המועצה מספר פעמים כי מפעיל החוף הפר כל סעיף בחוזה החל מבנייה לא חוקית, בריונות בתחום החניה, השתלטות על החוף הציבורי ואף נשמעה באופן חוזר הטענה כי משפחות פשע השתלטו על החוף! עוד נמסר בועדה כי רמ"י אינה מאשרת למועצה את תפעול החוף עד אשר יוסדרו בו הפרות החוזה, ונשמעה הטענה כי המנהל מסרב להעניק רשיון תפעול חוף למועצה אשר לא נוהגת ביד קשה בהפרות הבנייה לאורך שנים. אנו פונים אליך בשם הציבור בעמק חפר ומבקשים שקיפות, בבקשה להבין מדוע לא יצאה המועצה במכרז לעונת הרחצה 2016 בחוף נעורים".
עו"ד רפפורט שייצגה את דבוש מסרה כי "החלטת בית המשפט נמסרה לפני כמה ימים. נלמד אותה ונשקול את צעדנו ביחד עם הלקוח".
מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר בתגובה: "עד סוף השנה האזרחית יופץ מכרז חדש לאיתור מפעיל לחופי הרחצה בעמק חפר, החל מהעונה הקרובה, תוך הפקת לקחי העבר. במועצה בהחלט רואים בסיפוק את עונת הרחצה שהסתיימה זה עתה, בה ביצעה המועצה מהלכים משמעותיים הן לשיפור חוויית הרחצה, הן בהנגשת החופים והן בהקצאת חניה חינמית בחופים".














