אישום: בן אליעזר קיבל שני מיליון שקל שוחד

בנימין פואד בן אליעזר

כתב האישום שהוגש נגד השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, מגולל את פרטי הסיפור הקלאסי על ההון והשלטון והמקף המחבר ביניהם באופן הדוק. עוד נאשמים בתיק, ראש לשכתו הנאמנה משך שנים איילת אזולאי ואנשי העסקים אברהם נניקשווילי, ג'קי בן זקן, רוי מוצפי וצ'רלי יהודה.

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון כהנא ועו"ד סוזנה שור מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), בן אליעזר ניצל את תפקידיו ומעמדו הציבורי ולקח שוחד של 1.5 מיליון שקל (400 אלף דולר) מאיש העסקים אברהם נניקשווילי. נטען כי הוא פעל עם מנהלת לשכתו איילת אזולאי לכך שחברת "שמן" בבעלות נניקשווילי וג'קי בן זקן תזכה ברשיון חיפוש גז מול חופי אשדוד.

עוד נטען, כי בן אליעזר הפעיל לטובת תעשיין הטקסטיל רוי מוצפי את קשריו המצוינים בממשל המצריעל מנת שלא יערימו קשיים על עסקיו של מוצפי במצרים. לימים, נטען, דרש בן אליעזר ממוצפי שני מיליון שקל אך קיבל "רק" 760 אלף שקל. 

החקירה הגלויה בפרשות השוחד נפתחה ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות 2014 בהן נחשב פואד מועמד מוביל, לאחר עשרות שנים בהן כיהן כחבר כנסת, שר הביטחון, סגן ראש הממשלה, שר הבינוי, שר התקשורת, שר התשתיות ושר התמ"ת.

לבן אליעזר מיוחסות עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; מוצפי ונניקשווילי מואשמים בעבירות מתן שוחד והלבנת הון; בן זקן כמו גם אזולאי מואשמים במרמה והפרת אמונים.

לפי כתב האישום, בן אליעזר קיבל שוחד בהיקף 2.3 מיליון שקל בסך הכל, כספים שסייעו לו ברכישת ביתו ביפו ועוד שתי דירות לילדיו. את מאות אלפי הדולרים מכספי השוחד, נטען, המיר בן אליעזר בצ'יינג'ים באמצעות הבנקאי לשעבר צ'רלי יהודה, ידיד משותף שלו ושל מוצפי. יהודה מואשם בשל כך בעבירות הלבנת הון.

עוד נטען, כי מאז שנת 2007 בן אליעזר מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת ודו"חות כוזבים לרשות המסים, בנסיון להעלים את הכנסותיו הלא חוקיות.

קידום עסקי נניקשווילי ובן זקן

בשנות התשעים היה בן זקן פעיל של בן אליעזר במפלגת העבודה. בן זקן הקפיד לשמור על קשרים עם בן אליעזר והעוזרת שלו אזולאי. בן זקן הכיר לפואד את נניקשווילי, שותפו בחברת הנדל"ן מנופים פיננסים, ובחברת האנרגיה שמן. נניקשווילי החזיק בקשרים ענפים עם חברות נפט וגז מרוסיה ואזרבייג'ן, וסייע לתאם פגישות בין שר התשתיות בן אליעזר לכמה חברות, בהן הענקית הרוסית גזפרום, לצורך ניהול מו"מ על רכישת גז למדינת ישראל.

לפי כתב האישום, מתחילת היכרותם עמדו בן אליעזר ונניקשוילי גם "על פוטנציאל ההתעשרות הגלום איש ברעהו. בן–אליעזר הבין כי יוכל להפיק רווח חומרי מקשריו עם נניקשווילי, בעוד שנניקשווילי זיהה את יכולתו של בן אליעזר שכיהן כשר בכיר ובתפקידים בעלי השפעה במשק הישראלי, להשתמש בסמכותו ובהשפעתו כדי לסייע לו בקידום עסקיו". 

ג'קי בן זקן (צילום: פוסטה)

נניקשווילי עשה גם עסקים עם יריב בן-אליעזר, בנו של השר, הילווה לו לפי הנטען 300 אלף שקל וצירף אותו כשותף בזיכיון בית הקפה "גרג" בקניון ארנה בהרצליה, שהיה בבעלות שלו ושל בן זקן.

משלב מסוים החלו בן זקן ונניקשווילי, לפי האישום, "להפעיל" את בן אליעזר ואת אזולאי כדי שיסייעו בקבלת רישיון הקידוח וחיפוש הגז באתר "מד אשדוד" עבור חברת שמן שבבעלותם. נטען כי "בן זקן רתם את אזולאי לפעול עמו בביצוע שורה של פעולות המהוות הפרת כללים החלים על עובדת ציבור, תוך שימוש וניצול לרעה של מידע פנים שהגיע אל אזולאי בתפקידה כמנהלת לשכת השר".

בן-אליעזר ואזולאי פעלו מול חברי "מועצת הנפט", הממליצה על מתן היתרים ורישיונות לחיפוש נפט וגז. בן-אליעזר הפעיל את קשריו במועצה גם אחרי שעבר מתפקיד שר התשתיות לתפקיד שר התמ"ת. במסגרת זו, נטען כי בן-אליעזר ואזולאי פנו אל ראש מועצת הנפט יעקב מימרן פעמים רבות וביקשו ממנו לקבל החלטות המיטיבות עם "שמן" והשר פנה גם אל אלי קמיר, יועץ התקשורת של נובל אנרג'י, חברת הקידוח האמריקאית השותפה במאגרי "תמר" ו"לוויתן", כדי שתיכנס למו"מ לשותפות עם "שמן".

אברהם נניקשווילי (יחצי ציבור)

במהלך אחת הישיבות במועצת הנפט, העבירה אזולאי לפי האישום מידע שוטף על עמדת חברי המועצה בזמן אמת לבן זקן. המועצה דחתה בתחילה את בקשת "שמן" לקבלת רשיון הקידוח, אך בן זקן ואזולאי הפעילו לחצים על חברי המועצה, כך נטען, כדי שישנו את עמדתם, וכך אכן קרה. לפי האישום, בסופו של דבר גם השתנה הרכב המועצה וזו אישרה ברוב קולות את הענקת זכויות הקידוח ל"שמן".

בסוף שנת 2011 נעזר נניקשווילי בבן-אליעזר, לכאורה, גם לצורך ערעורו על שומה שקבע לו מס הכנסה. בן-אליעזר מסר תצהיר ועדות בבית משפט, בה תמך בטענת נניקשווילי כי מרכז חייו אינו בישראל ולכן הוא אינו תושב קבוע ואינו מחויב במס. ערעורו של נניקשווילי, אגב, נדחה.

כדי להסוות 400 אלף דולר שקיבל פואד מנניקשווילי – לפי הנטען כשוחד באותה שנה – חתמו השניים על הסכם הלוואה פיקטיבי, כאשר הכסף שימש את בן אליעזר לפי הנטען לרכישת מגרש בנס ציונה עבור בנו יריב. ה"חוב" לנניקשווילי לא הוחזר וגם לא נדרש. 

יחסי השוחד עם מוצפי

לבקשת איש העסקים רוי מוצפי, פנה לכאורה בן–אליעזר ב-2007 בעת שכיהן כשר תשתיות, לקונסול מצרים בישראל כמה פעמים. מקור ההכנסה העיקרי של חברת הטקסטיל של מוצפי היה ממכירת סחורות למצרים, ולצורך כך החברה הייתה זקוקה לחידוש אשרות הכניסה למדינה עבור עובדיה.

בעקבות פניותיו של בן אליעזר אל הקונסול בתל אביב, חודשו האשרות באופן מיידי, וכל אימת שהיה בהן צורך. המדינה טוענת כי השתדלותו של בן-אליעזר לטובת מוצפי אצל המצרים הצילה את החברה שלו מקריסה.

לפי כתב האישום, מוצפי העסיק את בנו השני של בן-אליעזר, אופיר, בעסקי נדל"ן בארה"ב.

ב-2011 דרש בן אליעזר וקיבל ממוצפי, לפי האישום, 260 אלף שקל, ושנה לאחר מכן קיבל ממוצפי עוד חצי מיליון שקל כ"הלוואה" ללא ריבית ומבלי שסוכם מועד הפירעון, לצורך מימון דירת היוקרה שבן-אליעזר קנה ביפו ב-8.5 מיליון שקל ב-7 תשלומים. בהמשך בן-אליעזר פנה אל מוצפי פעם נוספת, ונטען כי הוא ביקש שיעביר לו עוד 1.2-1.3 מיליון שקל למימון הבית ביפו, סכום שמוצפי כבר לא העביר.

שלושה ימים לאחר פתיחת החקירה, ביוני 2014, נמצאו בכספת של בן-אליעזר בבנק דיסקונט 575 אלף דולר – כ-2 מיליון שקלים. לפי האישום, בשנים 2011-2012 המיר בן-אליעזר סכומי מט"ח נוספים בכ-800 אלף שקל באמצעות מכרו, צ'רלי יהודה, שהזדהה כמבקש השירות בצ'יינג'ים בתל אביב. הכסף שימש לכאורה לרכישת דירתה של נויה בן אליעזר, בתו של השר, בכפר סבא.   

פרקליטו של בן אליעזר, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, מסר תגובה קצרה לכתב האישום: "נלמד את החומר, אנו מאמינים בחפותו ונתמודד עם הטענות בבית המשפט". 

עו"ד נתי שמחוני ועו"ד יואב סננס, סנגוריו של נניקשווילי ממשרד הרצוג, פוקס נאמן מסרו: "אין לנו אלא להצר על החלטתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד מרשנו. עמדתנו הינה כי אין להאשמה המיוחסת למר נניקשווילי על מה לסמוך, כלל ועיקר. ההלוואה ניתנה על רקע מערכת יחסים קרובה של חברות אמיתית וכנה, לאחר שנקלע בן אליעזר למצוקה בריאותית חמורה והיה על סף מוות. מר נניקשווילי, לא ביקש מעולם – וממילא גם לא קיבל – דבר מבן אליעזר או מי מטעמו. לפיכך, אין ולא ניתן למצוא בהלוואה בין חברי נפש, כאמור, כל פסול והניסיון לעשות כן, חוטא לאמת ולשכל הישר. אנו חדורי אמונה כי חפותו של מרשנו תוברר במסגרת ההליך המשפטי ובסופו של יום יזוכה הוא בדין".

עו"ד ירון קוסטליץ שמייצג את ג'קי בן זקן, מסר: "בכתב אישום זה אין ממש, וטוב היה שלא היה מוגש. חברי מועצת הנפט שקיבלו את ההחלטה הסופית בעניין 'שמן' מונו לתפקידם זמן רב לאחר שבן אליעזר סיים את תפקידו כשר התשתיות וללא קשר לבן אליעזר או לגב' אזולאי. גם הפרקליטות אינה חולקת שההחלטה שקיבלו חברי מועצת הנפט היא מקצועית–כלכלית, ולא נפל בה רבב. צר לנו מאוד שהוגש כתב אישום נגד בן זקן בעבירה הצדדית והתקדימית של סיוע להפרת אמונים מצידה של אזולאי בכך שמסרה לו מידע שפורסם ימים לאחר מכן. איש לא הועמד לדין עד כה בעניין דומה ולא בכדי. אנו משוכנעים כי מר בן זקן יזוכה מכל אשמה".

עו"ד גיל דחוח ועו"ד גלית רוטנברג המייצגים את צ'רלי יהודה: "מרשנו לא נטל חלק במסכת הנטענת בכתב האישום ביחס לנאשמים האחרים. שרבוב שמו לפרשה זו עושה לו עוול ניכר ואנו משוכנעים כי בית המשפט יעשה עימו צדק".

עו"ד יעל גרוסמן מייצגת את איילת אזולאי.

חקירת הפרשה בוצעה על ידי להב 433-יאח"ה, יחד עם פקיד שומה חקירות תל-אביב ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון. על הגשת כתב האישום המליצו פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שווקי.