בגלל המלחמה: האחות ברחה לממ"ד של אבא, האח נשאר עם אמא

שתף כתבה עם חברים

אירועי ה-7 באוקטובר גזרו נתק כמעט מוחלט בין האחים שחיים מאות ק"מ האחד מהשניה. הבת סירבה לשוב דרומה, ההורים החריפו את המאבקים ביניהם ובית המשפט הסתפק ב"רע במיעוטו"

 הפרדה אחים גירושים Navy Medicine on Unsplash
(צילום להמחשה בלבד: Navy Medicine Unsplash)

פסק דין חריג וטעון במיוחד שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה חושף סכסוך משפחתי קשה. במרכזו – שני אחים קטנים שגדלים כבר תקופה ארוכה בשני בתים שונים ובמרחק של מאות קילומטרים זה מזה.

האם החליטה לערער לבית המשפט המחוזי וקיוותה להתערבות שתגרום לאיחוד בין האחים בביתה, בדרום. אלא שהשופטים מתחו ביקורת חריפה על שני ההורים שלדבריהם "עסוקים בהתנגחות זה בזו". הם דחו את ערעורה של האם והודו שבנסיבות שנוצרו – אין פתרון טוב יותר.

הרכב השופטים, בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט חננאל שרעבי, ביחד עם השופטת אספרנצה אלון והשופט העמית יצחק כהן, דחו את הערעור האם ואישרו את פסק דינו של סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופט טל פפרני.

הסיפור המשפחתי החל לאחר פרידת בני הזוג, שנישאו ב-2013 ולהם שני ילדים: הבת היום כבת 12 והבן כבן 9. לאחר הפרידה, עברה האם להתגורר בדרום עם שני הילדים והאב נשאר בצפון.

במשך שנים, התקיימו הסדרי שהות שבמסגרתם הילדים שהו רוב הזמן עם האם בדרום והאב פגש אותם בסופי שבוע.

אלא שאז התרחשו אירועי ה-7 באוקטובר. על פי המתואר בפסק הדין, האב פנה לבית המשפט וטען כי הבת חוששת לחזור לבית האם בדרום משום שבדירת האם אין ממ"ד. בעקבות זאת, היא נשארה להתגורר אצלו בצפון ואף נרשמה לבית ספר באזור מגוריו. הרישום התבצע, לאחר שהאם לא הגישה בזמן תגובה לבקשת האב.

בהמשך טענה האם, כי המעבר שלה לדרום נעשה בגלל אלימות מצד האב. האב טען מנגד, שהאם מדירה אותו מקבלת החלטות מהותיות בנושאי חינוך ובריאות הילדים.

מלחמת התשה בין ההורים
המצב שנוצר הפך לחריג במיוחד: הבת נשארה בצפון אצל האב, הבן בדרום אצל האם ושני ההורים ניהלו מלחמת התשה משפטית. בית המשפט תיאר מסכת אינסופית של בקשות הדדיות, האשמות וחוסר שיתוף פעולה, כשהילדים "נותרים נפגעים בתווך".

אחד הפרטים הבולטים בפסק הדין הוא הסדרי הראייה המורכבים שנקבעו בין ההורים: נסיעות רכבת בין צפון לדרום, החלפות בתחנות רכבת, מפגשים של שעות בודדות ותיאומים לוגיסטיים כמעט צבאיים – הכול כדי לנסות לשמר קשר בין האחים ובין כל ילד להורה, אשר אינו מגדל אותו בפועל.

אלא שגם ההסדרים הללו קרסו. האב טען שהאם אינה מגיעה למפגשים בצפון והגיש נגדה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. האם השיבה, כי עברה ניתוח גב ואינה מסוגלת לנהוג או להשתמש בתחבורה ציבורית לצורך נסיעות ארוכות.

תסקיר שירותי הרווחה שהוגש לבית המשפט היה קשה במיוחד. העובדת הסוציאלית קבעה, כי שני ההורים "עסוקים עד בלי סוף בסכסוך ביניהם ונעדרים כל יכולת לראות את טובת ילדיהם". עוד נכתב, כי כל הורה מגדל ילד אחד, מבלי לאפשר להורה השני להיות שותף אמיתי להחלטות על חינוך ובריאות.

לפי התסקיר, הבת סיפרה כי פחדה להתגורר בדרום אצל האם ואף טענה לאירועי אלימות מצדה. עוד עלה כי הומלץ לה טיפול רגשי, אך האם התנגדה לכך.

על אף שהעו"סית הזהירה שהפרדת האחים עלולה לגרום להם נזק רגשי, היא המליצה להשאיר את המצב על כנו, בשל הריחוק הגיאוגרפי, מצבה הרפואי של האם ועוצמת הסכסוך בין ההורים.

סגן הנשיאה השופט טל פפרני לא הסתיר את הקושי. בפסק הדין כתב: "מדובר במצב קיצוני, שלפיו שני אחים, צעירים בגיל, מופרדים זה מזו משך מספר שנים". עוד הוסיף, כי אין לו ספק שהמצב "יותיר בלבם של שני הקטינים נזקים". ובכל זאת קבע, כי השארת המצב הקיים היא "הרע במיעוטו".

פפרני מתח ביקורת חריפה במיוחד על האם. לדבריו, דרישתה להחזיר את הבת לדרום היא "טענה מנותקת, שאינה רואה את טובתה של הבת כלל ועיקר".

(אילוסטרציה: Bastian Pudill on Unsplash)

השופט אף תיאר כיצד האם ניסתה לתאם מפגש עם בתה רק בשעה 07:00 בבוקר של אותו יום שבו ביקשה לראותה: "נתון זה רק מחזק את התחושה כי האם אינה מודעת כלל לטובת בתה. כפי שזכותה של האם לדעת מראש על מועד הדיון… כך גם לבתה הקטינה זכות דומה ומקבילה ואף גוברת", הוסיף.

אבל "גם האב אינו נקי", נכתב. השופט קבע כי האב מודע לכך שהאם כמעט אינה מגיעה לצפון ובכל זאת, ביקש לקבוע מפגשים רק שם. התנהגות זו עלולה לצמצם עוד יותר את הקשר בין האם לבת. "לפיכך גם לו חלק משמעותי במצוקתם של הקטינים".

אין הצדקה להתערבות
האם ערערה למחוזי וטענה, כי לא יתכן להנציח מצב שבו אחים גדלים בנפרד, במיוחד כשהיא מוגבלת רפואית ואינה יכולה לנסוע צפונה באופן קבוע. היא ביקשה שהבת תחזור להתגורר עמה בדרום.

אלא שהמחוזי דחה את הערעור במלואו. השופטים קבעו כי בית המשפט לענייני משפחה בחן את הראיות לעומק, התרשם ישירות מהצדדים ומהעו"ס ופעל בזהירות רבה.

גם המחוזי חזר על הביטוי החריג "הרע במיעוטו" והדגיש כי למרות אי הנוחות מהמצב, לא נמצאה הצדקה להתערב.

השופטים ציינו, כי הערכאה הראשונה עשתה מאמצים להבטיח טיפול רגשי לילדים וחיזוק הקשר בין האחים.

בסופו של דבר נדחה הערעור והאם חויבה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל.

ב"כ האם: עו"ד שרון קולסקי

ב"כ האב: עו"ד טל זלץ

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"