מה קורה כשסכסוך גירושים פוגש סטארט-אפ, פטנט, משקיע זר וטענה לטכנולוגיה בשווי מיליוני דולרים? בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבעו לאחרונה כי לפחות בשאלה, האם טכנולוגיה "עברה" מחברה שהוקמה בזמן הנישואים לחברה חדשה שהוקמה לאחר הקרע – נדרש בירור מקצועי מעמיק יותר.
הסכסוך בין בני הזוג מתנהל כבר שנים וכלל 15 הליכים משפטיים. במרכז המאבק הרכושי עמדה טענת האישה כי בעלה לשעבר, יזם שפעל באמצעות מספר חברות, הבריח טכנולוגיה בעלת ערך משמעותי שפותחה במהלך חיי הנישואים.
החברה הראשונה, המכונה בפסק הדין פ.א., הוקמה באוגוסט 2020 על ידי הבעל ושותפו. מועד הקרע בין בני הזוג נקבע לאוקטובר 2020 וכעבור ימים ספורים, נסגרה החברה. בינואר 2021 הוקמה חברה חדשה, ס', על ידי אותם גורמים.
וכאן מתחיל החלק המסקרן: כחודש בלבד לאחר הקמת החברה החדשה, נמכרו 12.8 אחוז ממניותיה למשקיע זר תמורת 400,000 דולר, לפי שווי חברה של 3.125 מיליון דולר.
האישה טענה, כי לא מדובר בשני מיזמים בלתי תלויים. לגרסתה, הטכנולוגיה והפטנט שפותחו בחברה הראשונה הועברו למעשה לחברה החדשה ולכן, מדובר בנכס שנוצר במהלך הנישואים ואמור להיכלל באיזון המשאבים. לפי החישוב שלה, חלקו של הבעל בטכנולוגיה היה שווה כ-1.56 מיליון דולר ולא 150,000 דולר בלבד כפי שטען.
בפסק דינה של השופטת הבכירה רבקה מקייס בבית המשפט למשפחה בראשון לציון נדחו טענות האישה להברחת הטכנולוגיה. נקבע, כי היא לא הרימה את נטל ההוכחה לכך שנכסים או טכנולוגיה הועברו מהחברה הראשונה לשנייה וכי החברה הראשונה היתה מיזם ייעוצי שלא הגיע לכדי פיתוח טכנולוגי ממשי, בעוד שהחברה החדשה היתה מיזם נפרד.
נדחו גם טענות נוספות להברחת מזומנים, כספי אקזיט והסתרת הכנסות.
האישה ערערה למחוזי וטענה, בין היתר, כי לא ניתן היה להכריע בסוגיות מקצועיות הנוגעות לתוכנה, חברות הזנק ופטנטים מבלי למנות מומחה טכנולוגי. לטענתה, הוצגו מצגות, מסמכים, עדויות ובקשה לרישום פטנט המלמדים על זיקה בין שני המיזמים.
בין היתר נטען, כי עד טכנולוגי אישר שהמצגת של החברה החדשה דומה מאוד לזו של החברה הראשונה וכי הבעל, אף שטען כי קיימות יותר ממאה גרסאות של מצגות השייכות לחברה החדשה, לא הציג מצגת שתמחיש שוני משמעותי בין הטכנולוגיות.
הבעל מצדו ביקש לדחות את הערעור. לדבריו, טענות האישה מבוססות על השערות וספקולציות, ובקשותיה למינוי מומחה כבר נדחו בעבר. לטענתו, החברה הראשונה עסקה בייעוץ בלבד ולא היתה לה תוכנה פעילה, פעילות פיננסית או הכנסות, ואילו החברה החדשה פיתחה מוצר עצמאי בתחום משוב ומעורבות עובדים.
עוד טען, כי השקעה בחברת סטארט-אפ אינה ראיה לכך שקיימת טכנולוגיה בשווי זהה, שכן השקעות משקפות גם ציפיות עתידיות, אמון במייסדים ופוטנציאל עסקי.
הרכב המחוזי, השופט צבי ויצמן (אב"ד), השופט אלי ברנד והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין, קבע (17.9) כי האישה הציגה "צבר ראיות משמעותיות", המהווה לפחות ראשית ראיה ואף מעבר לכך, המצדיקה מינוי מומחה טכנולוגי.
אחת הנקודות המרכזיות בפסק הדין היתה לוח הזמנים. מצד אחד, התקבלה בערכאה הדיונית הטענה כי פרק זמן של כחצי שנה לא הספיק לפיתוח טכנולוגיה אמיתית בחברה הראשונה. מצד שני, בחברה החדשה נמכר נתח למשקיע לפי שווי של יותר משלושה מיליון דולר בתוך כחודש בלבד מהקמתה.
שופטי המחוזי כתבו, כי "עניין זה תמוה ובוודאי ראוי לבדיקה מעמיקה" והוסיפו, כי כבר בכך קיימת ראשית ראיה לאפשרות שטכנולוגיה בעלת ערך כבר פותחה קודם והועברה לחברה החדשה.
גם המצגת שנשלחה לאישה כשלושה חודשים לפני הקרע משכה את תשומת לב השופטים. לפי פסק הדין, היא תיארה תוכנת מחשב פעילה, משוב בזמן אמת בענן ונגישות ממכשירי קצה. עד טכנולוגי אישר, כי המצגת של החברה החדשה דומה מאוד למצגת של החברה הקודמת.
לכך הצטרפה גם בקשת פטנט שהוגשה ימים ספורים לפני מועד הקרע על שם החברה הראשונה. בהמשך הועברה הבקשה ונרשמה על שם שותפו של הבעל בלבד. המחוזי ציין, כי לבית המשפט הוגש רק העמוד השלישי של מסמך הבקשה, בעוד שני העמודים הראשונים, שבהם פורט תוכן הטכנולוגיה, לא הוגשו.
השופטים דחו גם את הטענה שמינוי מומחה עלול לפגוע בשמו של הבעל כיזם הייטק. לדבריהם, מדובר בהליך חסוי וגם עבודת המומחה תהיה חסויה. הם הדגישו: "אין מדובר בחקירה פלילית אלא בעניין הנדרש לצורך בירור סכסוך משפחתי".
בסופו של דבר, קיבל המחוזי את הערעור בסוגיית מינוי המומחה, ביטל את ההכרעה הנוגעת להברחת הטכנולוגיה ואיזון החברות והחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה.
המחוזי הורה למנות "ללא דיחוי" מומחה ניטרלי בתחום התוכנה וההייטק, שיוסמך לבדוק תוכניות, מצגות, קוד, פטנטים ואת הקשר הטכנולוגי בין שתי החברות. לאחר קבלת חוות הדעת יידרש בית המשפט למשפחה לשוב ולהכריע בטענות הרכושיות.
בשלב זה, האישה תישא בשכר המומחה ואילו הבעל חויב לשלם לה 15,000 ש' הוצאות ושכר טרחת עורך דין בערעור.
ב"כ המערערת: עו"ד אברהם עזריאלנט
ב"כ המשיב: עו"ד שי מויאל
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
