חוקרי יחידה 105 בלהב 433 עצרו גבר תושב ירושלים (45), בחשד שהתכתב עם גבר נוסף, אב לבנות, וניסה לשדל אותו ולהציע לו כסף כדי שיפגע בבנותיו הקטנות, מתחת גיל 14 ויבצע בהן אונס ומעשים מגונים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של החשוד א"ק מירושלים בארבעה ימים.
במהלך הדיון בבית המשפט, התברר שהתכתובת הפדופילית בין החשוד לבין הגבר האחר היתה בשנת 2024 – ונודעה למשטרה בשנת 2025. הסניגור תמה: "למה עצרתם אותו רק עכשיו, שנה שלמה חיכיתם?".
אז התברר כי האיש הנוסף, האב לבנות שאיתו התכתב, הוא תושב אנגליה ונעצר בשנה שעברה באנגליה. לאחר מעצרו, נמסר המידע על התכתובות למשטרת ישראל.
נציג המשטרה אמר, כי מדובר אמנם בתכתובת אחת – אבל ארוכה מאוד ולא ידוע, האם האזרח האנגלי פגע בבנותיו הקטינות (יתכן שנעצר על עבירות אחרות). מכל מקום, החשוד הישראלי אינו משתף פעולה בחקירתו.
סניגורו של החשוד מירושלים ביקש לשחרר אותו למעצר בית והציע שאשתו תפקח עליו ותחתום כערבה.
האשה אמרה לשופט: "אנחנו נשואים 12 שנה. הילדים שלנו בני שנה, 3 ו- 5. אני עובדת בספרייה הלאומית. אני יכולה להשגיח עליו במעצר בית. אני כועסת, אם זה נכון מה שאומרים, זה גורם לי בחילה בבטן… אבל אני אפקח. הוא אבא טוב לילדים שלו".
הסניגור שב וביקש לשחרר את החשוד ממעצר: "המשטרה גילתה על התכתובות האלו ועברה שנה וחצי עד שקראו לו לחקירה. לא ברור מדוע השיהוי הכל כך גדול בין מועד ביצוע העבירות, לבין פתיחת החקירה, לבין המעצר".
הסניגור טען עוד: "אין ראיה שבוצעו מעשים פיזיים, לכל היותר אפשר לומר שיש חשד סביר להחזקת חומרי תועבה עם דמות קטין. הטלפונים והמחשבים שלו נתפסו, אין אפשרות ממשית לשיבוש".
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אייל כהן, קיבל את בקשת הסניגור ודחה את בקשת המשטרה להארכת מעצר.
השופט כתב: "עניינו של ההליך מחייב לבחון, האם מוצדק המשך מעצרו של החשוד בשל צרכי חקירה בלבד, כמו גם האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה, ובתנאים שפגיעתם בחירותו תהא פחותה מזו של מעצר ממשי".
לדברי השופט, "נחה דעתי כי עצמת החשד אינה מחייבת את הותרת החשוד במעצר מאחורי סורג ובריח. איני מתעלם כלל ועיקר מכך שהחשוד אינו משתף פעולה ומקשה על החוקרים בעבודתם, יחד עם זאת מדובר בזכותו החוקתית שלא להפליל את עצמו".
השופט סבור, כי פעולות החקירה צפויות להימשך זמן רב, בהינתן פעולות טכנולוגיות נוספות הקשורות כנראה לשרתים בחו"ל.
לדבריו, "החקירה אינה צפויה להתפתח באופן המקווה כבר בעת הקרובה ביותר. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להותיר את החשוד במעצר ממשי".
הוא הורה על שחרורו למעצר בית של שבוע ואסר עליו שימוש במכשירים חכמים, טלפונים ומחשבים ניידים למשך 60 יום.
נוכח בקשת המשטרה להגיש ערר לבית משפט המחוזי – ניתן עיכוב ביצוע על השחרור.
המחוזי מבטל את השחרור
בית משפט המחוזי מרכז דן בערר המשטרתי וביטל את החלטת השחרור (6 אוקטובר).
במהלך הדיון, המשטרה טענה כי ההשתהות במעצרו של החשוד היתה משום שהמידע המודיעיני הראשוני אמנם התקבל ממשטרת אנגליה לפני שנה, אך הליך העברת החומרים בין המדינות ארך חודשים ארוכים, זה הליך מורכב.
בנוסף נציג המשטרה טען כי שחרורו של החשוד עלול להביא למחיקת ראיות מהרשת והענן. לדבריו, בית משפט השלום שהורה על השחרור "לא מבין בתחום".
"לא ניתן לנו זמן לחקור", טען נציג להב, "בית המשפט נתן פרס לחשוד ששותק בחקירה. נכון שזו זכותו, אבל בצד הזכות הזו הוא צריך להבין שיש לכך מחירים (כמו התארכות המעצר). אתה רשאי לשמור על זכות השתיקה ולא למסור קודים. אנחנו מנסים לפרוץ גם בלי שיתוף פעולה שלו".
השופט עידו דרויאן-גמליאל קיבל את הערר: "החשדות המיוחסים למשיב חמורים מאוד. תחילת החקירה נעוצה בקבלת מידע מארץ זרה, בריטניה, על תכתובת רבת ימים בין המשיב לבין אדם אחר.
"סקירה מהותית של התכתובת בין המשיב לבין אותו אדם זר מעלה חשד סביר, שגם המשיב ולא רק אותו אדם זר, עסק בביצוע עבירות (דומות) בישראל. מעשים אלו מקימים חזקת מסוכנות. בנוסף, חשוף מאמץ המשטרה לקדם את החקירה, לשיבוש מכל מכשיר שניתן להתחבר באמצעותו לרשת האינטרנט".
השופט דרויאן גמליאל האריך את מעצרו של החשוד עד יום חמישי (8 אוקטובר).
