בית דין רבני חיפה: שירותי הרווחה העירוניים התגייסו לטובת האב

שני בני זוג שהתגרשו בנובמבר 2016 העבירו את בתם הקטינה מסכת של פגיעות רגשיות, כשהשתמשו בה ככלי ניגוח האחד כלפי השני. כך קבע הרכב בית הדין בחיפה שדן בתיק המורכב והאמוציונאלי שהונח בפניהם. לאחר שאמר את דברו, התפנה בית הדין למתוח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה בעיר, ששיתפו פעולה עם האב, לכאורה בזכות קשריה של משפחתו עם גורמים במחלקה.

תחילת הסאגה, כאמור, כשבני הזוג התגרשו לפני שנתיים וחצי, לאחר שהביאו בת משותפת, בנוסף לילדים מנישואין קודמים של שניהם. בספטמבר 2017 הגישה האם, באמצעות עו"ד שיקמה בדש, בקשה בהולה לבית הדין הרבני בה נטען שהאב לקח את הילדה מהגן ביום בו היא אמורה להיות עם הילדה, וכי מנע ממנה להיפגש איתה.

בית הדין החליט שעל האב להשיב את הילדה לאם, ובתגובה טען האב באמצעות עו"ד גיא אופיר, כי יש חשש לפגיעה מינית בקטינה בתוך המשפחה, וכי מתנהלת חקירה משטרתית בעניין. בית הדין הפך את ההחלטה, קבע שהילדה תישאר ברשות האב עד לקבלת עדכון משירותי הרווחה, והורה לשירותי הרווחה להגיש דוח תוך 24 שעות.

בדוח נכתב שלאור חקירת המשטרה לא ניתן יהיה להביא את הבת לבית האם, כדי למנוע מפגש שלה עם אחיה מצד האם, מי שחשוד בפגיעה בה. לכן המליצו שהקטינה תשהה בבית האב, וייקבעו מפגשים בין האם לקטינה במרכז קשר. בית הדין קבע הסדרי ראיה מצומצמים בין האם לקטינה, כך שהילדה לא תפגוש את האח.

כאן שוב התהפכה ההחלטה, לאחר שהאם טענה שהאח נחקר במשטרה ונמצא דובר אמת, וכי טענות האב הינן שקריות. מתסקיר נוסף של שירותי הרווחה עלה שאכן החקירה לא העלתה דבר, ולכן הומלץ להשאיר את מצב המשמורת (המשותפת) וזמני השהות על כנם, למשך ארבעה חודשים, בכפוף לכך שהקטינה לא תישאר עם האח ללא השגחת מבוגר אחראי.

אלא שהאב לא ויתר, התנגד להמלצות התסקיר והמשיך לטעון שהילדה נתונה לסכנה בבית האם, שבעצמה התנגדה להמלצות התסקיר והתעקשה שהאב מנסה למרר את חייה ומהתל במשטרה וברווחה. בנוסף, התלוננה על פקידת הסעד, שלדבריה מוטה לטובת האב, ולכן התסקיר מגמתי.

בתסקיר נוסף הומלץ שהילדה תופנה לאבחון פסיכו דיאגנוסטי במחלקת לשלום הילד, וזאת בניגוד לעמדת האם, שביקשה שהאבחון יעשה על ידי גורמים חיצוניים שאינם קשורים לרווחה, בשל חששה מדעתה המוטה של פקידת הסעד. האבחון העלה חשד ליחסים פוגעניים בין האחים, והומלץ שהם לא ישהו תחת קורת גג אחת.

האב והאם המשיכו להתכתש בבית המשפט, ולאחר סדרת בקשות תגובות ותגובות שכנגד, התקיים ב-19 ביוני 2018 דיון בו נכחו עובדות שירותי הרווחה שטיפלו בתיק, שאף נחקרו על הדוח שהגישו לבית המשפט, לאור טענת האם לחוות דעת לא אובייקטיבית.

הרכב בית הדין בחיפה, הרבנים דניאל אדרי, אלעד עלי ומשה זאדה, ציין כי "תשובות העובדת הסוציאלית לשאלות שנשאלה על אופן התנהלותה לא היו מספקות…התנהלות העובדת הסוציאלית היתה תמוהה, וזאת בלשון המעטה".

גם ד"ר א', מנהלת היחידה, נחקרה, ועל השאלה למה לא נכתב באופן ברור שיש להרחיק את הילדה  מאחיה, קיבל בית הדין תשובות מעורפלות. "בית הדין התרשם שהתנהלות מחלקת הרווחה הייתה מוטה באופן ברור, ועלה חשש יותר מסביר שהתנהלות זו השפיעה על המחלקה לשלום הילד על אופן עריכת האבחון, על הדוח, המסקנות וההמלצות של מחלקת הרווחה".

לאור מורכבות המקרה, ניהל בית הדין התייעצות טלפונית עם ד"ר כ' (מאבחנת נוספת), שחלקה על ד"ר א' וטענה שאין מניעה לערוך לילדה אבחון נוסף. לאור דבריה, ולאחר סגירת התיק נגד האח, הותיר בית הדין את זמני השהות על כנם, תוך שחזר והבהיר שאסור לקטינה לשהות לבד עם אחיה, והפנה את הילדה לאבחון אצל ד"ר כ'.

לאחר שההורים חזרו להתנצח שוב ושוב בבית המשפט, הוגש הדוח של ד"ר כ', בו תוארה התנהלות האב כלא ראויה ונקבע שאין חשש לפגיעה מינית בילדה. כמו כן טענה שהבדיקה שנערכה על ידי המחלקה לשלום הילד היתה לא מקצועית, וביקרה אותה קשות. שותפתה לאבחון ד"ר ס', העידה אף היא, חיזקה את עדותה של ד"ר כ, והדגישה גם היא את תדהמתה למראה ממצאי בדיקת שירותי הרווחה, שכלל לא תאמו לתוצאות האבחון הפרטי.

הפעם היה זה עורך דינו של האב שטענו שהבדיקה היתה מוטית. מתברר שד"ר כ', שאמרה שאינה מכירה את הצדדים, קשורה בעקיפין לתיק. בחקירתה בדיון שהתקיים ב-8 בינואר השנה סיפרה על מטופל שלה מזה 20 שנה, שביקש להביא איתו לאחת הפגישות חברת משפחה שלו, ולאחר הטיפול התקשר וביקש סליחה, שכן התברר לו שהחברה שצירף למפגש היא דודתה של הקטינה, אחות אביה. המטופל אף הזהיר את ד"ר כ' כי "היא נכנסת לביצה שהיא תטבע בה".

בא כוחו של האב הציג הקלטות של ד"ר כ' בהן היא משוחחת עם המטופל, והסבירו כי הן מוכיחות שהגיעה לאבחון הילדה עם דעה מוקדמת. אלא שכאן שוב הסתבכה העלילה, כשלתדהמת הדיינים ההקלטות העלו שדווקא האב, שהביא אותן, נהג כשורה. "מהשיחה עולה אשמת האב ובני משפחתו, ולא להיפך", קבעו.

מדובר בתמלול שהתנהל בין דודתה של הקטינה למטופל של ד"ר כ', שהעלה חשש לניסיון סחיטה של הרופאה בניסיון להטות את חוות דעתה. המטופל נשמע אומר, ש-99 אחוז מהכסף שהוא משלם לה הוא מזומן, והיא צריכה לפחד ממנו, וכי משפחת האב היא בעלת ממון והשפעה.

המשך השיחה העלה שהדודה ניסתה לשכנע את המטופל להעביר מידע לד"ר כ', שיגרום להטיית לטובת האב, והגדילה והתלוננה על המטופל שלא עשה את עבודתו נאמנה ושכח את הפרטים החשובים. בתגובה אמר המטופל שבסך הכל ניסה שהרופאה תצא מהתיק. "אכלנו אותה", הגיבה הדודה. "סיבכת אותנו".

ואם לא די בזה, ניסה האב, דרך אחותו, לפסול את אב בית הדין, הרב אדרי, בניסיון למצוא דופי בבית הדין שמא יש לו קשר עם ד"ר כ': "אין שם שום דבר שאפשר להשתמש נגד אדרי, אין שם שום דבר שאפשר להשתמש נגדם…אן כלום".

"בית הדין תמה לאיזה שפל המדרגה הגיעו האב ואחותו, רק כדי להכפיש את האם, תוך פגיעה בטובת הילדה,, כתבו הרבנים. "…אין ספק שהקלטת מצביעה על התנהלות שערורייתית של משפחת האב, שמנסה להטות את הדוחות שניתנים בעניין הקטינה, ושגם חבר המשפחה, המטופל של ד"ר כ', אומר שיש להם קשרים ברווחה, דבר שתומך בדברי אם הקטינה שנאמרו מספר פעמים, שהדוח של הרווחה היה מוטה בגלל הקשרים של אמו של האב עם הרווחה".

לאור מורכבות התיק זימן בית הדין מומחית נוספת, בלתי תלויה, שביקרה קשות את משפחת האב, תמכה בגישת האבחון האחרון, והוסיפה כי "טוב יעשו ההורים ויתעסקו בכיצד להפסיק את המלחה ביניהם, הבאה על גב הילדה, ויעזבו את הילדה לנפשה..".

לבסוף פסק בית הדין (31 במרץ) כי זמני השהות של האם עם הילדה ימשיכו עם לינה בביתה, ציין שוב את התרשמותו שתסקיר הרווחה אכן היה מוטה, והורה למזכירות בית הדין להעביר את פסק הדין למחלקת הרווחה, למחלקה לשלום הילד ולממונים על מחלקות אלו, כדי שיבחנו את אופן ההתנהלות של הגורמים הרלוונטיים ויסיקו את המסקנות המתבקשות כדי למנוע הישנות של מקרים מעין אלו בעתיד.

הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".