לבית המשפט העליון הוגשו שני ערעורים על גזר דינו של פרופ' אריה לוין, רופא גסטרו (מומחה למחלות מערכת העיכול) בילדים, לשעבר מבית החולים וולפסון, שהורשע באינוס ובביצוע מעשים מגונים במספר נשים.
בספטמבר גזרו שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב – הנשיא גלעד נויטל, טלי חיימוביץ ולימור ביבי – שש שנות מאסר על הרופא המומחה הוותיק (69).
פרקליטות המדינה מערערת על קולת העונש ומבקשת להחמיר בגזר הדין, בטענה כי אינו משקף את חומרת המעשים של פרופ' לוין ואת הפגיעה הקשה בנפגעות העבירה.
בבית המשפט המחוזי ביקשה הפרקליטות לגזור עליו עונש "דו ספרתי" ארוך של 13 שנות מאסר, והתאכזבה כאשר בית המשפט קבע פחות ממחצית מכך.
מנגד, עו"ד ליאור אפשטיין , אשר מלווה את פרופ' לוין מתחילת החקירה לפני כשש שנים וניהל את ההגנה במשפט ההוכחות, הגיש ערעור מטעמו לבית המשפט העליון וטוען כי גזר הדין שניתן מופרז, נוכח תיקונים דרמטיים שבוצעו בכתב האישום לאחר שההגנה הציגה את ראיותיה.
כבר במהלך ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, מחקה הפרקליטות את האישום החמור ביותר שיוחס לפרופ' בתחילת הדרך – אינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 במרמה, במהלך טיפולים רפואיים.
בסופו של יום, הרופא המומחה הורשע בפרשה זו רק ב"שימוש לרעה בכוח המשרה", ללא עבירת מין.
אישום נוסף שבו יוחס לפרופ' לוין אינוס במרמה כלפי מטופלת בגירה, תוקן לאחר שמיעת ראיות וחקירה נגדית של העדה בבית המשפט המחוזי – לעבירה של מעשה מגונה.
אישום אחר, של מעשה מגונה במרמה במטופלת בגירה נוספת – בחרה הפרקליטות למחוק לחלוטין לאחר חקירה נגדית של עו"ד אפשטיין.
באישום היחיד שבו הורשע הרופא לבסוף באינוס (באמצעות אצבע) – קורבן העבירה היתה אמו של מטופל.
הסנגור עו"ד אפשטיין עם עו"ד מאור זמיר זינגר ממשרדו, טוען כי על בית המשפט היה לשקול "הגנה מן הצדק" ולתת לכך ביטוי משמעותי בעונש – לאחר שחלקים נרחבים מכתב האישום המקורי נמחקו או תוקנו בעקבות עבודת ההגנה בבית המשפט המחוזי.
"לא מרמה ולא אינוס קטינה"
בערעור לבית המשפט העליון ציין עו"ד אפשטיין את הפגיעה הציבורית הקשה בשמו של הפרופ' הוותיק – שחלקה נגרם לו לטענתו באופן לא מוצדק, על בסיס אישומים חמורים בתחילת הדרך שהתגלו כחסרי ביסוס ראייתי.
"המערער הוצג ברבים כרופא בכיר שניצל את מעמדו וביצע, במרמה ובמסווה של בדיקות רפואיות, עבירות מין במטופלותיו, ובהן קטינות… בסופו של דבר ההליך הסתיים בכתב אישום מתוקן שאין בו מרמה כלל, ואף לא אינוס של קטינה".
הסניגור הדגיש, כי "בעניינה של המתלוננת באישום הראשון, שבתלונתה החל התיק, יוחס למערער אינוס קטינה במרמה; בסופו של דבר הורשע בעניינה בשימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה שאין בה כל יסוד מיני".
הערעור מדגיש בפרשה זו את מחדלי החקירה, שהובילו להגשת אישום שגוי מלכתחילה, מאחר שהמשטרה לא בדקה פוסט שכתבה המתלוננת הקטינה לפני תחילת החקירה ואשר שמט את הבסיס לטענה המאוחרת בדבר אינוס.
עו"ד אפשטיין טוען, כי למעשה "בתיק זה התנהלו שני תיקים: התיק שבו הואשם המערער, והתיק שבו הורשע". בכתב האישום המקורי יוחסו לו עבירות מין מהחמורות ביותר: שלוש עבירות אינוס, שתיים מהן בקטינות ובמסווה של בדיקה רפואית, ולצדן מעשים מגונים במרמה בשלוש מטופלות.
ארבעה מחמשת האישומים ייחסו לו מרמה לגבי מהות המעשה: הצגת מעשים מיניים כבדיקות או כטיפולים רפואיים.
לעומת זאת, כתב האישום המתוקן, שבו הורשע לאחר חקירה נגדית של המתלוננות על ידי ההגנה, מייחס לו מעשה אינוס אחד בבגירה, בהחדרת אצבע, בשנת 2013; מעשים מגונים, שלא במרמה, בשתי מתלוננות; ושימוש לרעה בכוח המשרה, ללא יסוד מיני. "מכל עבירות המרמה לא נותרה ולו אחת", כתב הסנגור הוותיק.
עו"ד אפשטיין טוען כי הפרקליטות בחרה "לחזור בה מלב ליבו של כתב האישום" לאחר שהעידו נפגעות העבירות, והראיות נפרשו לפניה.
עם זאת, הנאשם שנחשב בזמנו כאחד המומחים המובילים בארץ בתחומו, שילם את מחיר "התיק המקורי" במלואו ומראש. מאחר שתלונה גרמה להגשת תלונות נוספות, הוא נעצר פעמיים והיה במעצר 34 ימים. חברותו באיגוד הבינלאומי של מומחים בתחום מחלות מעי, הושעתה לצמיתות כבר כאשר שוחרר ממעצרו הראשון בשנת 2021. גם רשיונו למעשה הותלה מאז.
"במשך למעלה מארבע שנים, מן המעצר ועד להסדר, הוא נחשד ועמד לדין כמי שאנס לכאורה קטינות בחדר הבדיקות. שמו נקשר בעבירות אלה ברבים – אבל בכתב האישום המתוקן אין לכך זכר", הדגיש עו"ד אפשטיין. "גזר הדין לא נתן לכל אלה ביטוי".
ערעור הנאשם מבקש לתקן שגיאות משפטיות שונות שנפלו לשיטתו בגזר הדין, לרבות קביעת מתחמי ענישה גבוהים: "עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער, זהה לעונש המאסר שקבע בית המשפט העליון לרופא אחר שהורשע לאחר ניהול הוכחות, בשני מעשי אינוס במרמה בשתי מטופלות, ולא נטל אחריות על מעשיו".
לעומת זאת, צויין כי לוין הודה במעשים המתוארים בכתב האישום המתוקן, נטל עליהם אחריות מלאה, פיצה את הנפגעות בסכום כולל של כ-1.36 מיליון שקל (לרבות בהליכים אזרחיים) וביקש לבטל את רישיון הרפואה שלו לצמיתות.
הפרקליטות, מאידך, טוענת בערעורה כי שש שנות המאסר שנגזרו על לוין בגין מכלול העבירות, הן "הרף התחתון" שיש לקבוע רק על עבירת אינוס אמו של מטופל לבדה – בעוד שלוין הורשע בעבירות נוספות כלפי נפגעות אחרות.
כך או כך, לבקשת ההגנה בית המשפט העליון קבע עיכוב ביצוע על עונש המאסר עד לאחר הכרעה בערעור.
