אחד הנאשמים הבולטים בתיק ארגון הפשע של קוטייר עודה הוא מוג'הד פריג' (30). הפרקליטות מייחסת לפריג' רצח כפול וקשירת קשר לפשע – עבירות שהתבצעו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה. מכתב האישום עולה כי פריג' היה מעורב במותם של פיראס נאדי ומריה גאנם ביפו.
לאחר שמעצרו של פריג' הוארך עד תום ההליכים, בסוף חודש ינואר קבע בית המשפט העליון כי נוכח חלוף הזמן מאז נעצר (שלוש שנים) ובזמן שהמשפט רחוק מלהסתיים, נקודת האיזון השתנתה ויש להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מעצר עדכני.
שופטת העליון ענת ברון קבעה כי ניתן לשחרר חלק מהנאשמים באיזוק אלקטרוני לנוכח מציאות הקורונה שהביאה לדחיות נוספות במשפט ולדברי השופטת "גובה מחיר יקר עד מאוד מן הנאשמים בהיבט של פגיעה משמעותית בזכותם החוקתית לחירות ועינוי דין". השופטת החליטה ביחס לשישה מהנאשמים, ביניהם פריג', כי בהיעדר שינוי מהותי מהתסקיר הקודם, יש לשחרר את הנאשם למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובפיקוחם של אחרים.
פריג' היה כאמור אחד מאלה שנשלחו לתסקיר נוסף, שבסיומו המליץ שירות המבחן לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים. בעקבות החלטת העליון והמלצת התסקיר עתר סנגורו של פריג', עו"ד שי נודל, לשחרר את מרשו בתנאים מגבילים שעיקרם איזוק אלקטרוני במעצר בית.
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שם התנגדה הפרקליטות לשחרור באיזוק אלקטרוני. עיקר ההתנגדות נבעה מהטענה ששירות המבחן לא בחן את התנהלות הנאשם בעת שהיה עצור ולא התייחס למספר הליכים משמעתיים שננקטו נגד פריג' בתקופת מעצרו. נציגי הפרקליטות הוסיפו וטענו כי פריג' עדיין כפוף ונתון למרות ארגון הפשיעה אליו הוא משתייך לפי כתב האישום נגדו.
השופט אברהם הימן נדרש לדון בשאלה מכרעת: האם ההליכים המשמעתיים שהתנהלו נגד פריג' מצד שלטונות שב"ס מהווים "שינוי מהותי" כהגדרת בית המשפט העליון?
בסופו של דבר קיבל, לאחר שהתרשם בעצמו מהמפקחים שהוצעו, השופט קיבל את עמדת הסנגור, אישר את רוב המפקחים והורה לשחרר את פריג' למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
