ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה – אשר לטענתה הקלו בעונש של עו"ד ניר לוי פרמינגר שהורשע בעבירות אתיקה חמורות ובראשן, שליחת יד במאות אלפי שקלים בנאמנות.
ניר לוי פרמינגר (61) הוא עורך דין מוכר מאוד בירושלים אשר ייצג בעבר את ארגון הקבלנים ואף כיהן בעצמו בתפקיד בכיר במערכי האתיקה של לשכת עורכי הדין. לפני למעלה מעשר שנים עו"ד לוי נבחר כראש הרכב, אב בית-דין בבית הדין המשמעתי לעורכי דין במחוז ירושלים.
היום (6 ביולי), ועדת האתיקה מבקשת להוציא אותו מהלשכה ולפסול את הרשיון שלו לצמיתות ואף הגישה באופן חריג ערעור "בגלגול שלישי" לבית משפט, לאחר ששתי ערכאות בתי הדין של הלשכה דחו את דרישתה והשיתו עליו עונשי השעיה קצובים.
לא התייצב והתעלם
תחילת ההסתבכות של עו"ד ניר לוי התרחשה כמה שנים אחורה.
איש חיי הלילה הירושלמי, אלעד ורון, שהיה הבעלים של בר "הצעצוע" ו"קפה פריז" בשכונת רחביה בירושלים, הורשע בעבירות מין שביצע בשתי עובדות שלו בקפה ובבר. הפרשה עוררה הדים רבים בירושלים.
בשנת 2017, בסמוך לפני שנקבע גזר דינו, העביר ורון לחשבון הבנק של עו"ד ניר לוי כ-425,000 שקל במספר העברות.
לימים, ורון יטען כי עו"ד לוי, שהיה לקוח שלו בבית הקפה, הזהיר אותו מ"מפולת של תביעות" שיוגשו על ידי המתלוננות אחרי שהוא יורשע – ולכן הציע לו "לפעול בדחיפות ולהעביר אליו בנאמנות כספים שהיו בחשבונו של ורון. בכך, ביצע למעשה הברחת נכסים לפני שיעוקלו על ידי המתלוננות וכדי למזער את הנזק הכלכלי עבורו.
לצד ההעברות הבנקאיות שבוצעו מחשבון ורון לחשבונות של עו"ד לוי נרשם: "ייעוץ משפטי", אולם בפועל מסר עו"ד לוי ל-ורון אישור חתום שבו הצהיר: "הריני לאשר בזאת כי הסך שהעברת לחשבוני, הינו כסף שלך השייך לך ואשר ניתן לי על ידך למשמרת עבורך ובכל זמן בעתיד שתדרוש אותו ממני, אני מתחייב להשיבו לך".
המסמך נחתם בתאריך 7.7.17 – שישה ימים בלבד לפני המועד שבו התייצב ורון לגזר דינו בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטים שלחו אותו לשבע שנות מאסר.
אחרי מספר חודשים, לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור ו-ורון החל לרצות את מאסרו – הוא דרש מעו"ד ניר לוי בחזרה את הכספים שהפקיד אצלו בנאמנות.
עו"ד לוי התעלם בהתחלה מהפניות.
רק לאחר שאלעד ורון הפעיל עו"ד נוסף – לוי הגיב וטען כי נחתם "הסכם הלוואה" כביכול, בין ורון לבין "חברה בהקמה" בשם נ.ל.ע ויליגר בע"מ, שלוי הוא בעליה.
על "הסכם ההלוואה", שנערך לתקופה של שמונה שנים, התנוסס התאריך 13.3.2018 – זהו היום שלמחרת המועד שבו בית המשפט העליון דחה את את ערעורו של ורון על המאסר.
ורון טען, כי הסכם ההלוואה מזויף וכי הוא לא חתם עליו ובאותו יום לא היה במשרדו של עו"ד לוי – אלא התכונן לקראת הכניסה למאסר.
לימים התברר, כי עו"ד לוי היה שקוע בחובות וניהל במקביל הליך פשיטת רגל.
לאחר שעו"ד לוי סירב להשיב את הכסף – ורון הגיש נגדו תביעה אזרחית לבית משפט השלום בירושלים והצהיר, כי מדובר בכספי נאמנות ולא בהלוואה.
עו"ד לוי לא התייצב לדיון בבית המשפט וחוייב בפסק דין להחזיר לאלעד ורון את כל הכספים (425 אלף שקל) בתוספת שכר טרחה והוצאות. גם לאחר מתן פסק הדין, לוי לא ציית ולא החזיר את הכסף עד היום.
ועדת האתיקה במחוז ירושלים הגישה נגדו קובלנה בגין העבירות החמורות ביותר בכללי האתיקה: עיכוב ושליחת יד בכספי נאמנות, אי החזקת כספי פקדונות בחשבון הפקדון , הפרת חובת נאמנות ומסירות ופגיעה בכבוד המקצוע.
עו"ד ניר לוי כפר במיוחס לו – ועל כן נוהל הליך הוכחות שבו העיד האסיר המשוחרר אלעד ורון.
ורון השתחרר ממאסר כבר בפברואר 2023, לאחר שריצה כחמש שנות מאסר. הוא הגיש בקשה לוועדת השחרורים, באמצעות עו"ד רותם טובול, וקיבל קיצור שליש.
בלי וידוא הריגה
עברו של ניר לוי כעו"ד בכיר ומוכר בברנז'ה של לשכת עורכי הדין הירושלמית, בא לידי ביטוי בעדים שהתייצבו בבית הדין.
עד האופי המרכזי לטובתו היה האיש החזק במחוז – ראש מחוז ירושלים לשעבר בלשכת עורכי הדין, עו"ד אשר אקסלרד: "אני מכיר את ניר לוי כל חייו כאדם עם לב ענק… הכרתי אותו כבנו של הקבלן הירושלמי שם טוב לוי. הוא הפך לעורך דין מוכשר. במישור האישי, הוא עבר טרגדיות רבות. אשתו נפטרה בגיל 46, לפני 14 שנים וגם אחרי פטירתה, המשפחה עברה זעזועים רבים. אני יודע כמה סבל היה בו… מקווה שהעונש שיקבל לא יהיה מקסימלי. שיתנו לו צ'אנס להשתקם".
גם סניגורו של לוי, עו"ד מוטי שמעון, ביקש את חמלת בית הדין המשמעתי: "מצד אחד יש לנו אתיקה ומצד שני, הגילדה צריכה לשדר לחבריה שבלשכה לא עושים 'וידוא הריגה'".
בית הדין ציין כי עו"ד לוי כבר ריצה השעיה של שנה בפועל בגין הרשעות קודמות.
עו"ד לוי מנגד, הציג תיעוד לכך שהוא מוכר כפוסט טראומטי במשך כעשר שנים, על רקע פטירת אשתו ומשברים משפחתיים שבאו לאחר מכן. לדבריו כל הבעיות היו על רקע זה; לפני כן, עברו המשמעתי היה צח כשלג.
דייני בית הדין המשמעתי המחוזי – עו"ד נירה דורני בנימין, עו"ד עליזה קן ועו"ד סוריא בשארה – גזרו עליו עונש מקל במיוחד של 18 חודשי השעיה בפועל.
משום מה, עניין כהונתו של עו"ד ניר לוי עצמו כנושא משרה רשמי לשעבר – אב בית דין באותו בית דין משמעתי בירושלים, לפני קצת יותר מעשר שנים, לא הוזכר כלל במהלך הדיונים.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה בעניין זה: "למען הסר ספק, לאף אחת מחברות ההרכב (שגזרו את דינו של עו"ד לוי כעת) לא הייתה היכרות מוקדמת עם הנקבל. בהתאם לנוהל הנהוג, טרם קבלת התיק הצהירה כל אחת מהן כי אינה מצויה בניגוד עניינים".
ההרכב כתב בפסק הדין: "אין להתעלם מנסיבותיו האישיות הקשות ביותר של הנאשם, הן ביחס לאירועים הקשים שפקדו אותו והן ביחס למצבו הנפשי הנוכחי… דומה כי גם עשייתו ארוכת השנים של הנקבל והתנדבותו למען הזולת כפי שהעידו עדי האופי מטעמו – יכולות להוות שיקול לקולא בגזירת העונש".
אינו כשיר לעבוד כעו"ד
שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית הדין המשמעתי הארצי.
עו"ד לוי, שיוצג על ידי עו"ד רותם ניר ממשרד שוורץ-נרקיס, טען כי הלקוח אלעד ורון הגיש תלונה במשטרה על זיוף הסכם ההלוואה והמשטרה סגרה את התיק – אך לא ניתן לכך משקל.
ועדת האתיקה טענה מנגד כי בית הדין המחוזי סטה באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת והנורמה במקרה זה היא הוצאה לצמיתות מהלשכה.
ועדת האתיקה: "ענישה מקלה במקרים של שליחת יד בסכומים של מאות אלפי שקלים מאדם שנתן אמון בעו"ד, פוגעת אנושות באמון הציבור במנגנוני האכיפה של לשכת עורכי הדין".
נטען כי "המשיב ניצל את היותו של מר ורון אסיר מורשע העומד לפני כניסה למאסר, כדי לשכנעו להעביר את הכספים לידיו 'למשמרת', ולאחר מכן סירב להשיבם תוך הצגת מסמכים הנחזים כמזויפים.
"בית הדין המחוזי נתן משקל יתר מכריע לנסיבותיו האישיות של המשיב – פטירת אשתו, מצבו הנפשי והפוסט-טראומה שלה טען, על חשבון האינטרס הציבורי", נטען. "בית הדין לא נתן משקל מספיק לעבר המשמעתי המכביד של המשיב שהורשע בשורת תיקים והצטברות זו לא מעידה על 'מעידה חד פעמית' אלא על דפוס פעולה חוזר".
ועדת האתיקה טוענת כי "עורך דין שאינו כשיר עקב פוסט טראומה נפשית לפעול ביושרה, מן הדין שלא יעסוק במקצוע. ענישה של 18 חודשי השעיה בגין גזל של מאות אלפי שקלים, משדרת מסר של משתלם לחטוא".
בית הדין הארצי – בהרכב הדיינים עו"ד גידי פרישטיק, עו"ד שלמה שגב ועו"ד שלמה תוסייה כהן – קיבל את ערעור ועדת האתיקה רק באופן חלקי וגזר על לוי ארבע שנות השעיה בפועל (7 יוני).
בית הדין קבע כי סגירת התיק הפלילי אינה יכולה לסייע בעד לוי וגם אם עבירת זיוף המסמך לא הוכחה כל צרכה – עבירת שליחת היד המשולה לגניבה בידי מורשה, כן בוססה.
עם זאת, בית הדין הארצי חזר על כך ש"אין להתעלם מנסיבותיו האישיות והבריאותיות הקשות של המערער… אדם שנקלע לסחרור על רקע קשיים מתמשכים שהוא חווה".
עכשיו בצעד חריג, ועדת האתיקה באמצעות פרקליט הוועדה עו"ד חנן רובינשטיין הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין הארצי של הלשכה, לבית המשפט המחוזי בירושלים. הערעורים המוגשים בהליך דומה מעטים יחסית, ונשמרים לעניינים עקרוניים.
בערעור נטען: "שתי הערכאות המשמעתיות קבעו פה אחד, כי המשיב קיבל את כספי הלקוח למשמורת ובנאמנות וכי שלח ידו בכספים אלו ועשה בהם שימוש אישי מיד עם הפקדתם. הכלל המושרש והבלתי מעורער בעבירות מסוג זה הוא הוצאה לצמיתות מהלשכה וכי סטייה מכלל זה תיעשה אך ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות מאין כמותן.
"פסק הדין מעביר מסר סלחני ומקל שאין הציבור יכול לעמוד בו. המשקל שיש לייחס לנסיבות אישיות הוא במשורה בלבד. ככל שמצבו הנפשי, הרפואי או הכלכלי של עורך דין מביא אותו לידי גניבת כספי לקוחותיו – אין בכך נסיבה מקלה, אלא עילה מוגברת להרחקתו לצמיתות מן המקצוע. העיסוק בעריכת דין אינו זכות מוקנית, אלא פריבילגיה הדורשת יושרה מוחלטת".
מטעם עו"ד לוי נמסר בתגובה ל"פוסטה": "אנו שוקדים על הודעת הערעור המכוונת נגד הכרעת הדין והעונש בצדה. אין לנו אלא להצר על התנהלות אגף המשמעת בלשכת עורכי הדין, איגוד מקצועי שזנח את חובתו לשמור על אינטרס החברים בארגון, תוך בחירה בנרטיב שאינו עולה בקנה אחד עם מסד הראיות. פעם נוספת פועלת הלשכה, בחסות תלונה של עבריין, ממניעים פסולים, הגם שמדובר בעבריין מורשע שבחר להבריח נכסיו וניצל לצורך כך קורבנות כעורכי דין מן השורה".
בתוך כך, נציין כי זהו מקרה שני בזמן האחרון שאב בית דין משמעתי בלשכה לשעבר – מתפרסם בהקשר לעבירות חמורות. לפני מספר חודשים הוגש כתב אישום פלילי נגד עו"ד עידן דביר, שהיה עד לא מכבר סגן יו"ר בית הדין במחוז מרכז.
לדביר מיוחסות עבירות מין בעשר מתלוננות, לרבות נסיון אונס ובית המשפט האריך את מעצרו לאחרונה עד תום ההליכים. הדברים מעלים שאלות נוקבות על האופן בו מסוננים ונבחרים עורכי דין לתפקיד שיפוטי רם במוסדות הלשכה, הגם שבזמן המינויים עורכי הדין האמורים הציגו רקורד נקי.
