סכסוך גירושין שמתנהל בבית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת הפך למאבק לא שגרתי על קומת הקרקע של בית המשפחה:
מצד אחד, בעל הבית הרשום שמצבו הרפואי הקשה אינו מאפשר לו עוד לעלות לקומה השנייה.
מצד שני, אשתו שמתגוררת בקומת הקרקע וטוענת שגם לה זכויות בנכס.
השופט איתי כרמי קיבל את בקשת הבעל להתאים ולהנגיש עבורו את קומת הקרקע, והורה לאישה להתפנות ממנה באופן זמני לצורך השיפוץ. ההחלטה אינה מכריעה במאבק הרכושי בין השניים, אבל היא כוללת קביעה מעניינת: בית המשפט הקיש מהדין העוסק בהנגשת רכוש משותף בבית משותף – גם לסכסוך בין בני זוג בבית פרטי.
הבית שבו גדל הבעל כל חייו היה שייך להוריו ובהמשך נרשם על שמו כבעלים יחיד. אלא שמאחורי הרישום מסתתר סכסוך משפחתי מורכב: מדובר בנישואיו השניים של הבעל, לו יש שלוש בנות מנישואיו הראשונים.
במסגרת הסכם הגירושין מאשתו הראשונה, הוא התחייב להוריש לבנותיהם את זכויותיו בבית.
מנישואיו הנוכחיים נולדו שלושה ילדים, בהם בת קטינה המתגוררת עם האם, שכאמור פרודה ממנו.
לפני המשבר הרפואי התקיימה בין בני הזוג הפרודים חלוקה מעשית: הבעל השתמש בקומה השנייה והאישה בקומת הקרקע. בפברואר 2025 לקה הבעל באירוע מוחי קשה, על רקע מחלות לב ופרקינסון, ונותר עם 100 אחוז נכות תפקודית, קשיי דיבור ומצב סיעודי המחייב טיפול צמוד וסביבה מונגשת.
מאחר שלא יכול היה לחזור לקומה השנייה, הבעל עבר לדירה קטנה של בתו מנישואיו הראשונים, סמוך לבית, שם מתגוררת גם נכדתו. לפי ההחלטה, התנאים שם "אינם אופטימאליים לצרכיו המורכבים".
הבעל ביקש אפוא שימוש ייחודי בקומת הקרקע, כולל פתיחת מעברים, התאמות נגישות והכנת חדר למטפל סיעודי. לטענתו, סירובה של האישה להתפנות פוגע לא רק בקניינו אלא גם בבריאותו, בכבודו וביכולתו להשתקם.
האישה התנגדה. לטענתה, הורי הבעל הקנו לבני הזוג זכויות בבית, והבעל עצמו העניק לה זכויות במשק כ"בת רשות במתנה". מאחר שמתנהלת תביעה הצהרתית בשאלת הבעלות, היא טענה שיש להמתין להכרעה בה לפני שמשנים את המצב בבית. היא גם ציינה שהבעל התגורר אצל בתו לפרקים עוד לפני האירוע המוחי.
המתח החריף סביב שאלת מצבו הקוגניטיבי של הבעל. השופט מינה לו אפוטרופוס לדין כדי לוודא שרצונו נשמע במנותק מהאינטרסים של בני המשפחה. האפוטרופוס, שנעזר בקלינאית תקשורת, דיווח כי לבעל תובנה למצבו וכי הוא מבקש לעבור לקומת הקרקע לאחר הנגשתה.
האישה תקפה את הדיווח וטענה שהאפוטרופוס הפך למעשה ל"שופר לבתו של האיש", ואף ביקשה מומחה רפואי חיצוני לבחינת כשרותו.
השופט דחה את הטענות. נקודת המוצא, כך קבע, היא שאדם כשר לפעולות משפטיות כל עוד כשרותו לא נשללה כדין, ואין כיום קביעה משפטית השוללת את כשרותו של הבעל.
ההיקש החריג מחוק המקרקעין
השופט כרמי קבע כי גם אם האישה תוכיח בהמשך שמחצית הזכויות בבית שלה, הבעל מבקש כעת שימוש סביר בנכס – שימוש שנועד לאפשר לו חיים בכבוד ושאינו שולל ממנה אפשרות להמשיך להתגורר בבית.
כאן מגיע החלק המשפטי המעניין: השופט הפנה לסעיף 59ג לחוק המקרקעין, שמאפשר בתנאים מסוימים לבצע התאמות נגישות ברכוש משותף ואף להתגבר על התנגדות בלתי סבירה של בעלי דירות אחרים, והקיש ממנו למקרה המשפחתי שלפניו.
"במכלול המתואר", קבע השופט, זכותו של האיש ל"מדור נאות, המאפשר שיקום רפואי וחיים בכבוד", גוברת על אי-הנוחות הזמנית שתיגרם לאישה.
מההחלטה עולה כי האישה תידרש לפנות זמנית את קומת הקרקע. היא רשאית לעבור לקומה השנייה, ליחידת דיור פנויה בנחלה, או לבחור מדור חלופי סביר שהבעל יממן עבורה ועבור בתם הקטינה בתקופת העבודות.
עוד פרטים במדור לענייני משפחה >>
עורכי הדין המומלצים לענייני משפחה >>
השיפוץ, כולו על חשבון הבעל, הוגבל ל-70 יום. כדי ש"הזמני" לא יהפוך לקבוע, השופט קבע מראש סנקציה: 300 שקל לאישה עבור כל יום חריגה.
וש גם סעיף שמלמד עד כמה עמוק הקרע המשפחתי: כשהבעל יחזור לבית המונגש, הוא יורשה להתגורר בו עם עובד זר בלבד. בנותיו יוכלו לבקר אותו בחלונות זמן שייקבעו, אך ייאסר עליהן ללון בבית.
"הסדרה זו מתחייבת כבר עתה נוכח מורכבות היחסים וכדי למנוע כל חשש או הסתמכות מצד זה או אחר", הסביר השופט והוסיף כי כבר נשמעו בהליך אפוטרופסות טענות על מניעת מפגשים ועל יחסים עכורים, "ובפרט בין האחים".
בסיום ההחלטה עבר השופט כרמי מהמשפט אל החיים עצמם. הוא כתב כי הסכסוך "גבר על חשבון הבריאות, השקט, החמלה והרוך שכה נחוצים להם", והביע תקווה שבאי כוח הצדדים יסייעו להם "להשיג ניצחון חיים רחב, על פני ניצחון משפטי צר".
בנסיבות המיוחדות, לא נפסקו הוצאות.
ב"כ הבעל: עו"ד נדב קנימח.
ב"כ האישה: עו"ד מאירה אזרד.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
