בית משפט המחוזי מרכז קיבל ערר של איש עסקים אוקראיני על היקף התפיסה של ארנק קריפטו ברשותו, שנתפס על ידי משטרת ישראל במסגרת פרשת הלבנת הון. השופט דרור ארד איילון צמצם את צו התפיסה מהיקף של 10 מיליון מטבעות USDT בארנק (השווים לכ-10 מיליון דולר אמריקאי) להיקף של 3 מיליון מטבעות בלבד.
מדובר בתיק בעל השלכות תקדימיות.
יחידת הסייבר בלהב 433 פנתה לחברת הקריפטו Tether (טת'ר) הרשומה באל-סלבדור – לאחר שחוקרי המשטרה זיהו, כי לארנק המוחזק בחו"ל וכולל מטבעות USDT (שמונפקים על ידי החברה), הועברו לכאורה כספים שנעקצו מאזרחים ישראלים בפרשת מרמה.
במסגרת תיק החקירה של יחידת הסייבר, עלה כי כתוצאה מהונאה של אזרחים ישראלים שהשקיעו במטבעות קריפטו, הועברו מיליוני מטבעות USDT שנגנבו לאותו ארנק בחו"ל. משטרת ישראל פנתה לחברת טת'ר, מנפיקת המטבעות אשר ביכולתה להקפיא מרחוק כל ארנק שמחזיק USDT.
מאחר שהחברה אינה מקיימת נוכחות רשמית בישראל – משטרת ישראל ביקשה את שיתוף הפעולה הוולונטרי של חברת טת'ר בהקפאת המטבעות שבארנק. כאשר לחברה אין נוכחות בישראל – לרשויות ולבית המשפט בארץ אין כוח כופה היכול לחייב אותה בציות.
בשלב זה, משטרת ישראל לא ידעה מיהו האדם המחזיק בפועל בארנק הדיגיטלי.
כך או כך, חברת טת'ר נתנה את הסכמתה לבקשה הישראלית להקפאת הארנק בשל הראיות, הקיימות לכאורה, לכך שמדובר בכספים פליליים.
עם זאת, חברת טת'ר ביקשה ממשטרת ישראל להציג לה אסמכתה משפטית באמצעות צו שופט, אשר בחן את חומרי החקירה ואישר שעולה מהם חשד סביר.
הערכאה הראשונה שאליה פנתה המשטרה – בית משפט השלום בראשון לציון, קיבל את הבקשה והוציא צו לחברת טת'ר, המאשר הקפאת 10 מיליוני USDT המצויים באותו ארנק בחו"ל, אשר זוהה כיעד שאליו הועברו כספי עוקץ לכאורה.
אחר כך נרשמה תפנית כאשר פנה אזרח זר – איש עסקים ונדל"ן מאוקראינה – לבית המשפט המחוזי בישראל. הפניה מטעמו בוצעה ע"י עו"ד מיכאל עירוני. איש העסקים האוקראיני טען, כי הארנק שהוקפא שייך לו וכי הוא רכש את מטבעות ה-USDT בעסקאות חוקיות.
שופט בית המשפט המחוזי דרור ארד איילון קבע, בשלב הראשון של הפרשה, כי לבית המשפט הישראלי אין סמכות חוקית לצוות על חברה זרה להקפיא חשבון או ארנק דיגיטלי. השופט דחה את טענת המשטרה, כי שיתוף הפעולה של חברת הקריפטו בחו"ל היה וולונטרי ונעשה מרצון.
לאחר מכן, התיק הגיע לבית המשפט העליון והשופט אלכס שטיין קיבל את הערעור שהגישה הפרקליטות. השופט שטיין קבע, כי החלטת השופט ארד-איילון שגויה.
השופט שטיין אישר, כי ארנק הקריפטו הוקפא באופן חוקי, על בסיס שיתוף פעולה שהינו אכן וולונטרי בין חברת הקריפטו הזרה לבין משטרת ישראל.
כאמור בזמן ההקפאה, היו בארנק עשרה מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג USDT הצמודים לדולר ושווים כ-10 מיליון דולר.
השופט שטיין אישר עקרונית כי המהלך חוקי – אבל החזיר את התיק לשופט המחוזי ארד-איילון כדי שיעיין בשאר טענותיו של בעל הארנק האוקראיני ויכריע לגבי היקף הקפאת המטבעות.
הדיון החוזר במחוזי
האזרח האוקראיני טען באמצעות עו"ד עירוני, כי הוא איש עסקים מוכר במדינתו ומחזור חברת הבניה שלו עומד על עשרות מיליוני דולרים. לטענתו, החליט להחזיק חלק מכספיו בארנק הדיגיטלי מטעמים לגיטימיים – ואת מטבעות USDT רכש כדין מכספים שהרוויח ואין לו קשר לפרשה הפלילית הנחקרת בישראל.
עו"ד עירוני אמר, כי גם אם חלק מהמטבעות נרכשו בעבר על ידי אחרים (בעסקאות קודמות) בכספי עבירה – הדבר אינו מכתים את רכישתם על ידי האזרח האוקראיני, מכיוון שכסף דיגיטלי כמו כסף פיזי מחליף ידיים והרוכש אינו מודע לעבירות שביצעו המחזיקים הקודמים.
השופט ארד איילון עיין בחומרי החקירה של משטרת ישראל וגילה, כי שווי העוקץ של אזרחים ישראלים מוערך על ידי יחידת הסייבר במיליוני דולרים בודדים. מכך עולה שרק חלק מהמטבעות בארנק הקריפטו שהוקפא – מקורם בעבירה.
עורכי הדין של הצווארון הלבן >>
אתר חדשות פלילי >>
השופט ארד איילון שאל את נציגי המשטרה, מדוע ביקשו מחברת טת'ר להקפיא את כל הרכוש בארנק בשווי מעל 30 מיליון שקל, כאשר סכום התפיסה גבוה עד פי 20 מסכום העבירה.
נציגי המשטרה והפרקליטות השיבו, כי כספי העבירה עורבבו ביחד בארנק עם מטבעות ממקורות חוקיים – מה שהופך את כל הרכוש לפלילי לפי חוק איסור הלבנת הון. יחד עם זאת, הם אישרו כי אינם מחשידים את האזרח הזר (שאינו שוהה בארץ) בקשר לעבירות ההונאה, אלא בקשר להלבנת הון בלבד.
השופט ארד איילון לא השתכנע וכתב: "לא הוצגה תשתית מספקת לתפיסת הארנק כמכלול, עם כל הרכוש שנמצא בו… בית המשפט צריך לשים לנגד עיניו את האפשרות, שבהעדר זהירות, תפיסת נכסים בהיקף גבוה משמעותית משווי העבירה, עלולה להטיל מחיר כבד על מי שאינו מעורב בעבירה".
השופט צמצם את צו התפיסה לסכום של 3 מיליון USDT – השווים לכ-3 מיליון דולר.
