בית משפט העליון קיבל ערר עקרוני של המדינה וביטל את החלטת השופט דרור ארד איילון, שקבע כי למשטרה אין סמכות לפנות לחברה פיננסית בחו"ל ולבקש הקפאת ארנק דיגיטלי שבעליו חשוד בפלילים.
החלטת שופט בית המשפט המחוזי, שהקימה את הפרקליטות על הרגליים, פורסמה לראשונה באתר "פוסטה". הפרקליטות טענה בערר שהגישה לבית המשפט העליון, כי החלטת השופט ארד איילון מבטלת את היכולת לתפוס נכסים דיגיטליים בחו"ל, "ומעניקה חסינות דה-פקטו לפעילות עבריינית וטרוריסטית במרחב הקריפטוגרפי".
תחילת הפרשה היתה בתיק משותף של יחידות הסייבר בלהב 433 ומחוז מרכז, אשר חוקרות הונאה המכונה "העוקץ הרוסי".
לפי החשד, ההונאה מבוצעת באמצעות השקעות במטבעות קריפטו, וקורבנותיה הם אזרחים ממוצא רוסי ויוצאי חבר העמים.
החקירה מתנהלת נגד מספר חשודים בישראל ובחו"ל.
בתחילת הפרשה, משטרת ישראל ביקשה להוציא צו שיורה על הקפאת ארנק דיגיטלי מסוים של חברת הקריפטו הבינלאומית Tether (טת'ר), לאחר שחוקרי המשטרה זיהו כי לארנק הזה הועברו לכאורה כספים, שנעקצו מאזרחים ישראלים.
בזמן ההקפאה, היו בארנק עשרה מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג USDT הצמודים לדולר.
לחברת טת'ר הרשומה באל-סלבדור אין נציגות בארץ – אך לטענת משטרת ישראל החברה נענתה לבקשה "באופן וולונטרי" והסכימה להקפיא את הארנק הדיגיטלי – בכפוף לכך שיצורף צו רשמי מבית המשפט בישראל.
לאחר שהמשטרה מסרה כי חברת טת'ר הסכימה לשתף פעולה, שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא מימון, אישר את בקשת המשטרה והוציא צו במעמד צד אחד לתפיסת הארנק.
אולם אז פנה אזרח אוקראיני בשם ארטיום נדורנקו, באמצעות עו"ד מיכאל עירוני, לבית המשפט הישראלי והזדהה כבעל הארנק שהוקפא על ידי חברת טת'ר עם עשרת מיליוני מטבעות ה-USDT.
נדורנקו טען כי הוא איש עסקים באוקראינה, וכי רכש את המטבעות הדיגיטליים בעסקאות חוקיות, ובידיו מסמכים לכאורה להוכחת טענותיו.
נדורנקו ביקש את ביטול צו ההקפאה. סנגורו, עו"ד עירוני, טען כי למשטרה ולבית המשפט בישראל אין סמכות לתפוס נכסים מחוץ לישראל, של מי שאינו אזרח ישראלי, ולכן הצו שניתן לחברת טת'ר אינו חוקי.
השופט מימון דחה את בקשת האזרח האוקראיני, ואישר את הארכת צו תפיסת הארנק הדיגיטלי שלו ב-180 ימים.
השופט מימון כתב: "ברור כי המשיבה (המשטרה) לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר הברחת כספי מרמה שנגנבו מקורבנות עבירה בהיקף של מיליוני דולרים. נתיב הלבנת הכספים מוביל לארנק שבבעלות לכאורה של המבקש".
עו"ד עירוני ובעל חשבון הקריפטו מאוקראינה לא הרימו ידיים והגישו ערר לבית משפט המחוזי מרכז בלוד.
בערר, עו"ד עירוני חזר על הטענה כי כל מטבעות ה-USDT הם הון אישי של מרשו. הסנגור טען גם כי דרך הפעולה של משטרת ישראל היא "זלזול ברשויות האכיפה האוקראיניות", אותן המשטרה עקפה. לדבריו היה עליה לפנות אליהן בהתאם לחוק "עזרה משפטית בין מדינות".
מנגד, המשטרה והפרקליטות טענו כי המטבע הדיגיטלי מצוי "במרחב הגלובלי של הרשת", בניגוד לחשבון בנק פיזי, ולכן אין בתפיסתו משום פגיעה בריבונותה של מדינה כלשהי.
לטענת הפרקליטות, במקרה הזה גם לא נדרשה עזרה של משטרת אוקראינה, שכן חברת הקריפטו טת'ר "החילה על עצמה סטנדרט של שיתוף פעולה וולונטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות (כולל משטרת ישראל), כדי להגן על עצמה בכל הקשור לחשדות למעורבות בפלילים".
כאמור, השופט המחוזי ארד איילון לא השתכנע מתשובת המדינה. הוא קיבל את הערר של האזרח האוקראיני, ואף קבע שצו התפיסה שהוציא בית משפט השלום – אינו חוקי.
השופט ארד איילון קבע כי לרשויות בישראל אין בכלל סמכות חוקית לצוות על חברה זרה להקפיא חשבון או ארנק דיגיטלי. הוא דחה את טענת המשטרה, כי שיתוף הפעולה של חברת הקריפטו בחו"ל היה וולונטרי – שהרי השת"פ הזה נשען על צו של בית משפט השלום בישראל.
לפי השופט ארד איילון, צו זה "חורג מהסמכות הטריטוריאלית של משטרת ישראל ושל בית המשפט, וכולל הוראה כופה כלפי גורם זר, שאינו כפוף למרותו של בית המשפט הישראלי".
בגלגול שלישי
פרקליטות המדינה הגישה בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון על החלטה זו, והזהירה כי בקביעותיו "יצר בית המשפט המחוזי עיר מקלט דיגיטלית ו'שטח הפקר' שיאפשר לעבריינים לנצל פלטפורמות דיגיטליות זרות כ'כספת חסינה' מפני רשויות האכיפה בישראל. מצב זה עלול להוביל להרחבת תופעות הפשיעה הכלכלית המתוחכמת".
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הוציא תחילה צו עיכוב ביצוע, ואתמול נתן החלטה דרמטית (19 מאי).
"זהו מהמקרים החריגים בהם תינתן רשות ערעור 'בגלגול שלישי' עקב השלכות הרוחב. ההכרעה חשובה עד-מאד להתמודדות המשטרה עם עבריינות בינלאומית", כתב שטיין.
השופט קבע כי המשטרה פעלה כדין בכל הקשור לשיתוף הפעולה הוולונטרי שלה עם חברת הקריפטו, והבהיר כי למשטרת ישראל לא היה שום כוח משפטי כופה על טת'ר – מנפיקת מטבעות USDT והחברה שאצלה הארנק מוחזק.
למדינת ישראל אין יכולת להפעיל סנקציות רגולטוריות על החברה, פסק השופט: "טת'ר היא תאגיד זר אשר אינו פועל בישראל ואינו כפוף לדין הישראלי. לפיכך, אין בידי משטרת ישראל 'חרב רגולטורית' שיכלה לאיים על חברה זו".
לפיכך, "הקפאת הארנק הדיגיטלי על ידי טת'ר, נעשתה מרצונה החופשי של החברה ולא נפגמה בשום פגם. סמכות המשטרה ליזום ולקיים שיתוף פעולה וולונטרי מעוגנת בפקודת המשטרה".
השופט שטיין הבהיר כי הצו המשפטי היה אך אקט פורמלי לדרישת חברת טת'ר, אך לא מהלך מחייב כלפיה. הוא השתכנע כי החברה שיתפה פעולה עם משטרת ישראל באופן וולונטרי.
"החברה דרשה לקבל לידיה צו שיפוטי ישראלי, אך הקפיאה הכספים בארנק עוד לפני הוצאת הצו… לחברות כאלה, רצון לֹשמור על המוניטין שלהן כגופים פיננסיים לגיטימיים ושומרי חוק, ובדרך זו להגן על ערכו של המטבע הקריפטוגרפי הנסחר על ידן".
ומה באשר לרוכש המטבעות, האזרח האוקראיני עצמו הטוען לבעלות לגיטימית ברכוש?
השופט שטיין מבהיר כי "למשיב אין – ומעולם לא היתה – שום זכות למנוע ממשטרת ישראל לנסות את אשר ניסתה והצליחה לעשות מול חברת Tether. היחסים המשפטיים שבין חברה זו למשיב – אינם מעניינה של משטרת ישראל".
השופט שטיין סבור כי העניין דומה לפנייה של יחידת הסייבר במשרד המשפטים בישראל לחברות אינטרנט ורשתות חברתיות זרות, בבקשה שיסירו תכנים אנטי-ישראלים. גם פניות אלה נעשו – ונענו באופן וולונטרי.
כאשר ארגון "עדאלה" עתר בשעתו לבג"ץ בעניין זה, העתירה נדחתה וגם אז נקבע כי "השכנוע הוולונטרי" של חברות זרות הוא לגיטימי, ואינו עולה כדי כפייה אלא מדובר ב"משחק אינטרסים" כאשר החברות הזרות מעוניינות לשמור על יחסים טובים עם מדינת ישראל.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
השופט שטיין כן רואה פגם טכני בנוסח הצו של בית משפט השלום – אך פגם זה לדבריו בר-תיקון.
מנוסח הצו יכול לעלות רושם מוטעה כאילו חייב את חברת טת'ר – אך בעצם שופט השלום מימון הבהיר בצו כי ההוראה היא כלפי משטרת ישראל ומאשרת לה לתפוס את מטבעות הקריפטו ככל שהארנק יועבר לידיה, וכאמור הצו ניתן כדי לענות על הדרישה של טת'ר להציג לה אסמכתא משפטית.
כך או כך, השופט שטיין קבע כי באופן מהותי טת'ר נענתה לפניית משטרת ישראל באופן עצמאי, או מתוך עניין של אינטרס, ובמישור העקרוני יש למשטרה סמכות לפעול כפי שפעלה – לבקש שת"פ "וולונטרי" מהחברה בחו"ל.
התיק בכל זאת יחזור לבית המשפט המחוזי, מאחר שהשופט ארד איילון דן רק במישור העקרוני וקבע (באופן שגוי) שאין סמכות למשטרה.
עכשיו, הוא ידון בטענות הספציפיות של איש העסקים האוקראיני, כי הכסף שנמצא שבארנק כשר.
