חברי פורום מפכ"לים וניצבים בדימוס במשטרה, עתרו היום לבג"צ יחד עם עמותות אנשי אקדמיה "למען ישראל דמוקרטית" ו"בשער" והתנועה לאיכות השלטון, נגד "חוק מח"ש" שאושר בכנסת.
המחלקה לחקירות שוטרים החדשה, לא תהיה כפופה עוד מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה. החוק מקים את מח"ש מחדש כיחידה עצמאית לחלוטין, תוך שבירת ההיררכיה במערכת אכיפת החוק.
גם בקואליציה וגם באופוזיציה מזהירים מ"פוליטיזציה של חקירות" במח"ש. אבל לפי בכירי הקואליציה, השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר ויוזם החוק, ח"כ משה סעדה (לשעבר סגן ראש מח"ש), הפוליטיזציה כבר התרחשה – תחת גלי בהרב מיארה ועמית איסמן.
מבחינת הקואליציה, חקירת ניצב משנה אבישי מועלם למשל, מפקד ימ"ר ש"י לשעבר החשוד בסיכול חקירות "טרור יהודי" – היא חקירה פוליטית שנולדה בשב"כ בראשות רונן בר בגיבוי היועצת המשפטית לממשלה.
האופוזיציה טוענת למצב הפוך – עד כה חקירות רגישות נפתחו על בסיס מקצועי (גם אם לגיטימי לחלוק על ההחלטות), אבל לא כך יהיה במבנה מח"ש החדשה.
באופוזיציה מזהירים, כי השפעה פוליטית על מח"ש, תשפיע גם על חקירות פוליטיקאים ונבחרי ציבור במשטרה.
נזכיר למשל את חקירת ראש הממשלה נתניהו. במהלך החקירה, פנה אחד מחוקרי יאח"ה הבכירים, רפ"ק צחי חבקין לחוקר הראשי של מח"ש דובי שרצר, והציע למסור מידע כמקור חסוי על פעולות אסורות שביצעו חוקרי המשטרה.
מנהלת מח"ש היוצאת קרן בר מנחם דחתה את ההצעה – אבל החלטה אחרת למתן אור ירוק לפתיחת חקירת מח"ש נגד חוקרי המשטרה בעיצומה של חקירת ראש הממשלה, היתה יכולה לשנות את מהלך האירועים לחלוטין, ולפגוע בחקירת נבחר הציבור – או דווקא לשמור על נקיונה. הכל לפי נקודת המבט.
השר לוין וח"כ שמחה רוטמן שרואים בפרקליטות וביועמ"שית את שורש הרע, בירכו אמש: "הפרדת מח״ש מהפרקליטות תבטיח שחקירות המחלקה יהיו ניטרליות, שקופות ומקצועיות. זהו חלק חשוב ברפורמה המשפטית, שמחזירה את הפרדת הרשויות ומחזקת את הדמוקרטיה".
הרחיק לכת ח"כ סעדה שהיה סגן מנהל המחלקה במשך עשר שנים אך לא נבחר לראשה (קרן בר מנחם הועדפה על פניו) והסתכסך איתה ועם שי ניצן. הוא התבטא לאחרונה כי "מי ששולט היום במח"ש הם עבריינים בשירות החוק. כשאמרתי זאת לפני ארבע שנים אמרו שאני מגזים".
השר איתמר בן גביר המשיך את מסע הדמוניזציה וכתב: "טוב מאוד שמח"ש לא תהיה בשליטתה של אישה חסרת מעצורים, שלא בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיה – הרתעת השוטרים והלוחמים שלנו".
במחנה הנגדי, ארגוני זכויות אדם ושוחרי הליברליזם, קיים חשש כי כינונה של "מח"ש פוליטית" נוחה לשלטון הימין, תקצין הטיות פוליטיות גם במשטרה – והדבר יבוא לידי ביטוי למשל ביותר לגיטימציה לפגוע בזכויות הקשורות בחופש ההפגנה והמחאה, מבלי שיהיה גוף שירתיע שוטרים מעבירות על החוק והפעלת כוח שלא לצורך, או בניגוד לסמכות.
החשש במחנה זה הוא כי "השחתת" מח"ש תשחית את המשטרה ותסיר מעליה רסנים.
על מה מבוסס החשש מנטיה פוליטית של מח"ש החדשה?
עד כה מנהל מח"ש כמו יתר היחידות בפרקליטות, נבחר על ידי ועדת מכרזים של נציבות שירות המדינה, שבראשה עמד שופט בדימוס וחברים בה פרקליט המדינה או נציגו וכן יו"ר ארגון הפרקליטים ויועץ משפטי ממשרד ממשלתי אחר.
לפי החוק החדש, הפרקליטות אינה בתמונה יותר.
מנהל מח"ש ייבחר על ידי ועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים – איש האמון הקרוב ביותר לשר המשפטים עצמו. המנכ"ל הנוכחי הוא איתמר דוננפלד.
חברי הוועדה הנוספים יהיו:
עו"ד פלילי שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי.
שופט עליון או מחוזי בדימוס, שימונה על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
אדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות, שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים.
ונציג של נציב שירות המדינה עצמו.
בנוסף, מאחר שלפרקליטות לא תהיה יותר סמכות על מח"ש – אותה ועדה תמנה גם שופט עליון או מחוזי בדימוס שיעמוד מעל מנהל מח"ש, ויהיה כתובת לערר על סגירת תיקים.
אותו שופט גם יכריע במידה ויהיו חקירות שיכללו גם שוטרים וגם אזרחים, והוא יהיה "ממונה על התיאום" במידה ויתעוררו מחלוקות בין מנהל מח"ש לבין היועמ"שית ופרקליט המדינה.
מתנגדי החוק טוענים שבוועדה הבוחרת את מנהל מח"ש והשופט, תהיה שליטה לשר המשפטים. שלושה חברי ועדה מתוך חמישה, יתמנו על ידי השר או המנכ"ל, והוועדה תהיה רשאית לפעול גם בהרכב חסר של שלושה חברים. הסדר זה יאפשר לכאורה לוועדה לפעול בהרכב שכל חבריו בעלי זיקה פוליטית לשר המשפטים.
טענה נוספת היא כי מנהל מח"ש, יהיה תלוי מנהלית ישירות בשר המשפטים בהתנהלות השוטפת, מה שיפתח פתח להשפעה על חקירות.
המשנה ליועמ"שית שרון אפק כתב בעניין זה לוועדת חוקה: "הצעת החוק מביאה להסרת החיץ בין מח"ש לבין הדרג הפוליטי. עקרון יסודי בחברה דמוקרטית הוא הבטחת עצמאותם המקצועית של גורמי אכיפת החוק ומניעת חשש מפני הטיה פוליטית בהפעלת סמכותם".
לדברי אפק: "שר המשפטים ישלוט במינוי מנהל מח"ש ובפיטוריו, וגם הכפיפות המנהלית של מנהל המחלקה תהיה ישירה לשר. המנהל יהיה תלוי בשר בהיבטים קריטיים, תקציב, תקנים ואישורים מיוחדים. בכך קונה הדרג הפוליטי אחיזה משמעותית בתפקוד מח"ש, ובפועל ביכולת לאפשר לה לשגשג או להפגע.
"פוליטיזציה של הגוף החוקר ומעמיד לדין שוטרים, שקולה לפוליטיזציה ולהשחתה של מערכת אכיפת החוק… משום שפעילות מח"ש מהווה בלם מרכזי מפני ניצול לרעה של הכוח המסור בידי שוטרי ישראל. השפעה פוליטית פסולה על עבודת מח"ש, תוביל לתופעות של אכיפת חסר של שוטרים כלפי אנשי שלטון ומקורביהם, ואכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן נמנות עם מי שהשלטון מבקש להיטיב עמו".
אפק הזהיר כי "פוליטיזציה של עבודת מח"ש צפויה להוביל לתופעה של הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורבים לשלטון… בפועל מדובר בהכפפת בעל משרה בתפקיד מנהל יחידת שטח האחראי על חקירות והעמדה לדין בתיקים, לדרג הפוליטי".
גם ח"כ גלעד קריב (עבודה), חבר ועדת חוקה, צייר תרחיש קיצוני דומה: "חוקרים במשטרה יחשבו אלף פעמים לפני שיפתחו בחקירה נגד פוליטיקאי מושחת הקשור במפלגות השלטון, ולאחר עוד כמה חודשים החסינות הזו תנדוד לעבריינים ומשפחות פשע הקשורים לפוליטיקאים… אף אזרח לא יזכה להגנה יותר מאלימות שוטרים, אף שוטר לא יוצא מהרחובות לאחר שימוש חורג מסמכויותיו. הכל תחת מעטה שקרי ומזויף של מהלך לטובת האזרח".
המפכ"לים לשעבר שלמה אהרונישקי, רוני אלשיך, רפי פלד ומשה קראדי, והניצבים בדימוס ברטי אוחיון, ירון בארי, זוהר דביר, יאיר יצחקי, יוסי סדבון, אילן פרנקו, דוד צור, עמיחי שי, גבי לסט ואחרים כאמור עתרו לבג"ץ נגד החוק, יחד עם ארגוני אנשי אקדמיה.
בעתירה שהוגשה באמצעות משרד הרצוג פוקס נאמן, הם טוענים כי החוק "יוצר תלות מוסדית מובהקת בין גוף חקירה ותביעה, המהווה בלם חיוני מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני, לבין הדרג הפוליטי, תוך פגיעה בליבת עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש, ויצירת חשש כי סמכויות חקירה והעמדה לדין לא יופעלו על יסוד שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד, כי אם תחת צל של שיקולים זרים".
העתירה שלהם מציינת כי "תיקון החוק קודם חרף התנגדותם המפורשת של היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והייעוץ המשפטי בכנסת, כמו גם בניגוד לעמדות המקצועיות של ראשי מח"ש לשעבר, אשר עמדו על הצורך להבטיח את עצמאותה המקצועית והמוסדית של מח"ש ואת ריחוקה מן הדרג הפוליטי".
גם התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ. עו"ד סתיו לבנה להב מטעמה, אמרה כי "הצורך ברפורמה במח"ש הוא אמיתי, כפי שנקבע בדוחות מבקר המדינה, אך הפתרון של הכפפתה לדרג הפוליטי מסוכן הרבה יותר מהמצב הקיים".
התנועה ציינה כי "לצד פוליטיזציה של תפקיד מנהל המחלקה, התיקון מעביר לידיו סמכויות רגישות ביותר. מנהל מח"ש יוכל להסמיך תובעים – סמכות שהייתה קודם רק בידי היועץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל".
עתירת התנועה מציינת גם את ההשלכות על חקירת עבירות עובדי שירות הבטחון הכללי.
גם כיום, מח"ש מוסמכת לחקור עבירות של עובדי שב"כ בתפקיד – אך לפי החוק החדש, ההחלטות על חקירת עובדי שב"כ, לא יתקיימו עוד על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה בלבד, אלא יהיו תלויות גם בהסכמתו של מנהל מח"ש.
