דרום אמריקה בידינו

סדרה על מציאות שמכה גלים

בשבוע שעבר עשה דרכו העבריין הישראלי שמעון יעקב המכונה עקא מברזיל לעבר ארגנטינה, שם הוא נעצר בשדה התעופה של בואנוס איירס ביום ראשון. המעצר התאפשר בזכות מידע מודיעיני מדויק כמיטב המסורת, שנמסר למשטרת ארגנטינה כחלק מצו מעצר בינלאומי שהוציא האינטרפול לפי בקשה של משטרת ישראל.

עקא, שמבוקש על עבירות רצח עקב עדויות עד המדינה בפרשה 1131 העוסקת בסדרת החיסולים בראשון לציון, הותיר מאחור לפחות שותף אחד אשר מבוקש אף הוא באותה פרשה, ועוד כמה עבריינים מארגון אברג'ל לדורותיו אשר נפוצו בשנים האחרונות לרחבי העולם. לחברי הארגון יש במדינות מרכז אמריקה – פנמה, קוסטה ריקה ומקסיקו – בסיס לוגיסטי המסייע למשלוחי קוקאין טהור אשר מיוצר עד היום בג'ונגלים של קולומביה, בוליביה ופרו שבדרום היבשת, בדיוק כפי שהפליאו להציג המפיקים והבמאים של "נרקוס", סדרת הפשע הדוקומנטרית על גדול סוחרי הסמים, פבלו אסקובר, שמכה גלים בשנה האחרונה.

ביאחב"ל, כמו גם במחלקה הבינלאומית הכפופה לאגף החקירות והמודיעין, עוקבים על בסיס קבוע אחרי פעילות אנשי הארגון אשר מייצרים להם כאבי ראש בצורה של אינספור משלוחי קוקאין, גם אם בשוק פעילים עוד מספר שחקנים ישראלים, לרבות הבוסים הגדולים באמת שבמעמקי היבשת הלטינית (פירוט בהמשך). לשם המחשה, אין כמעט שבוע בו לא נתפסים בנמל התעופה בן גוריון בלדרים דרום אמריקאים אנונימים עם כמה קילוגרמים של החומר הכי מבוקש בעולם הפשע והמועדונים במדינת ישראל, שבה מחיר הקוקאין הוא מהגבוהים בעולם, כ-200 דולר לגרם.

הנתיב של נרקוס. מקולומביה דרך מרכז אמריקה

העובדה שיצחק אברג'ל שוהה בכלא כבר שמונה וחצי שנים ונראה כי צפויה לו עוד תקופה בסדר הגודל הזה לפחות עקב האישומים בפרשה 512, אינה מאיינת את הצורך של אנשיו להתפרנס בדרכים הידועות להם, ועוד יותר מכך מדרבנת אותם תפיסת הכספים והנכסים שלהם בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים במסגרת פרשת הקבלן יאיר ביטון. המצוד אחרי אנשי הארגון בישראל אמנם הניב עשרות מעצרים של הבכירים ביותר, אבל אילץ עשרות אחרים לעזוב, אם בשל היותם מבוקשים לחקירה ואם בשל הלחץ של המשטרה, וזו אינה מרפה מהם גם מעבר לים.

בימי הזוהר של יצחק אברג'ל בתחילת העשור שעבר חברי הארגון התמקמו במלגה ספרד, שממנה יצאו משלוחי ענק של אקסטזי "ישראלי" לרחבי העולם, ודרכה עברו לאירופה כמויות גדולות של קוקאין מדרום אמריקה וחשיש ממרוקו. הרשת הזו קרסה ב-2004 לערך ואלה מאנשיה אשר שרדו את גל המעצרים באירופה הצטרפו ליצחק אברג'ל בישראל עד למעצרו והסגרתו לארצות הברית. אז, חלק מהם כמו מוטי חסין ושמעון כהן המכונה "בומבי" התמקמו במקסיקו, האח אייבי אברג'ל אף הקים משפחה בקוסטה ריקה עם אשה מקומית. הצעירים שבחבורה חזרו לראשון לציון ובת ים, שם הם לקחו חלק במלחמת החיסולים הידועה לשמצה נגד ארגון מוסלי, ובינם לבין עצמם, עד שבאו לעולם הפרשות הגדולות בהן המשטרה הצליחה לזרוע אי אמון בין חברי הארגון בזכות מצעד עדי המדינה מליבת הפעילות אשר סיפקו למשטרה מידע אותנטי ועדויות שמוטטו את הארגון.

עקא היה אחד מעשרות העצורים בפרשה 512 אבל חמק בעור שיניו מכתב אישום, הוא שוחרר למעצר בית ונאסר עליו לצאת מהארץ. כעבור מספר חודשים הופשרו התנאים, הוחזר לו הדרכון והוא עזב את ישראל באישור לטובת מה שהוא מכנה טיולים ברחבי העולם, אירופה, אסיה ודרום אמריקה. באביב האחרון הוא נסע שוב, הפעם שהה ארוכות בתאים של הארגון בסין, בפיליפינים ובקוסטה ריקה, ולא חזר יותר לישראל, שכן בחודש יולי נודע כי עד המדינה בפרשה 1131 טען כי בתיק האחרון בו הוא הורשע יחד עם עקא בנשיאת נשק הם היו בדרך לחסל את ראש הזרוע המבצעית של ארגון מוסלי, אביאל וואהל.

עקא	עו"ד חצרוני	עו"ד סננס

עוד מסר עד המדינה המכונה שוורצמן לשוטרים, כי בזמן מאסרם המשותף עקא התוודה בפניו על כך שהוא זה אשר ירה פיזית באבי דוד, לבקשת מוטי חסין שעשה את תרגיל הכיפה אדומה במסעדה בבת ים – תיק ממנו חסין זוכה וערעור המדינה עדיין מתנהל בבית משפט העליון, כך שלהסגרה של עקא עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת מבחינת העדות החדשה של שוורצמן נגד חסין.

לעורכי הדין של עקא בארץ, שחר חצרוני ותמיר סננס, יש הרבה שאלות לגבי המעצר בארגנטינה. בין היתר הם תוהים מדוע המשטרה והפרקליטות אשר אישרו לו לצאת מהארץ הוציאו נגדו צו מעצר בהיעדר רק בחודש אוקטובר, שלושה חודשים אחרי שכבר נודע כי השותף שלו הוא עד מדינה. עו"ד חצרוני טוען כי מרשו יצא לטיול תמים ולא היה אמור להיעצר במפתיע במדינה זרה. בינתיים, פרקליטיו מחכים לניסוח סעיפי האשמה בבקשת ההסגרה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ושכרו עבורו עורכת דין בארגנטינה.

פבלו אסקובר בסדרה של נטפליקס

האופרטה של אסקובר

מטבע הדברים, סדר הגודל של הפשע הישראלי אינו מתקרב לזה של ארגוני הפשע האימתניים בדרום אמריקה, עם כל הכבוד לגלוריפיקציה במשטרה ובתקשורת הישראלית. יחד עם זאת, העבריינים הישראלים, בדגש על אנשי אברג'ל והבוס "האציל" שבכלא, מזכירים בנוכחות המנטלית שלהם את ארגון הפשע של הגנגסטר המפורסם פבלו אסקובר אשר גם הוא נחשב לאציל מקומי. השורשים בחיי הרחוב בשכונות העוני, הסמים, הזנות, הדקירות, הפיצוצים והחיסולים, החיילים בשני הארגונים שהפעילו רשתות הפצה בינלאומיות פרימיטיביות אשר שגשגו רק בזכות ליקוי מאורות בגופי האכיפה. גם לשני המנהיגים יש מן המשותף: מצד אחד העממיות, רוחב הלב והשאיפה האוטופית לצדק חברתי, ומצד שני האכזריות כלפי אויביהם והתשוקה לכסף הגדול של הקוקאין, האקסטזי במקרה של אברג'ל.

כאשר אסקובר נהנה מהפריבלגיות המופלגות בכלא הפרטי שלו אתה יכול להיזכר בתקופה שבה שב"ס עבד אצל יצחק אברג'ל, ומפקד כלא באר שבע לשעבר, שלמה טוויזר, דאג ללימודי הפילוסופיה שלו ואף גונן עליו במעגל של דן שילון. כאשר אסקובר מחסל בהתקף טירוף במו ידיו את שני הזכיינים של הקרטל אשר באו לבקר אותו בכלא והסתבכו בדיווחים על תזרים המזומנים, אפשר ללכת גם לאגדה המספרת על כך שאנשי אברג'ל השליכו לחוות תנינים במקסיקו את חלקי גופתו של עבריין תל אביבי שסייע לרוזנשטיין בעבר.

ועדיין, יש משהו בג'נטלמניות של יצחק אברג'ל שנוגע רגשית בכל מכריו, גם באנשי המשטרה הקשוחים ביותר ובעיתונאים בכירים שבאו איתו במגע, מה שלא חסך ממנו כמובן כתבי אישום חמורים וכותרות ענק על מעשי פשע חמורים המיוחסים לו.

"האציל". יצחק אברג'ל

האגדות על אסקובר, שבשנות השמונים הובאו לידיעת קוראי העיתונים המודפסים בידיעות קצרצרות שרק עוררו סקרנות עצומה, מקבלות כעת לראשונה ביטוי מוחשי בסדרה "נרקוס" אשר מספרת על הבוסים הקולומביאנים הקשוחים שמאחורי מפיצי הקוקאין המופרעים במיאמי של "פני צלקת", תארו לעצמכם. אבל אסקובר, ברון הסמים הבינלאומי הראשון ורוצח נחוש של אויבים ושותפים בוגדנים, מוצג גם כנדבן חברתי שמשקיע בקבוצות כדורגל ומתקני ציבור בשכונות ילדותו העשוקה, ואף פועל לבחירה שלו לפרלמנט כדי לקדם את שכונות העוני ואת קרטל הסמים שלו, "מדיין", מה שמסבך אותו עם ממשלת קולומביה הנרפית ושריפים אמריקאים הנחושים לחסל אותו (מזכיר לנו מישהו?).

פבלו שר בקולי קולות אופרטות רומנטיות במקלחת, מעשן נונסטופ ג'וינטים דקיקים של קנביס, הוא מאהב לטיני שרמנטי שאינו מהסס לירות בראש של זונה בוגדנית, אבל הוא גם ילד של אמא שמאוהב עד אין קץ באשה החושנית שלו, האמא של שני ילדיו האהובים שהוא משקיע בהם זמן איכות עם חיות מחמד וקריאת שירה תחת הארטילריה של המשטרה הקולומביאנית, הדי.אי.איי האמריקאית וארגוני הפשע המתחרים. קודם כל הילדים.

יוצרי הסדרה, הבמאי ג'וזה פדיליה וחברת נטפליקס אשר פרצה לתודעה בזכות הפקת סדרות מופת באינטרנט ("שובר שורות", "בית הקלפים"), מרשים לעצמם להאניש גם סוחרי סמים כמו אסקובר, ואולי הם בכלל מחוייבים לכך מסיבות פרוזאיות, כדי לעודד את הזדהות הצופים עם גיבור הסדרה. כך או כך, אסקובר מוצג בדוקו דרמה על חייו כפי שהיה באמת, חרף המציאות האכזרית אליה גרר את מולדתו קולומביה.

בעולמות התוכן שלנו כאן, שנשלטים על ידי התאגידים למיניהם, מהאליטות של הכסף והפוליטיקה השמרנית עבור בשמאל הפטרנליסטי, הפושע הישראלי האותנטי, האכזרי והאנושי, לעולם לא עובר את מחסום הבוז המנטלי של הסלקטורים המתנשאים בקרנות ובערוצים, שלא לדבר על מוסדות הביקורת שקטלו יצירת מופת אותנטית כמו "זינזאנה". לכל היותר תוכלו לצרוך כאן פשע בסדרות תוכן שיווקי שנתיות של משטרת ישראל נוסח "כחולים", בליווי מנה דביקה של יחסי ציבור במוספי התרבות. חרא עליהם.

אסקובר מחסל את השוטר שחיסל את השותף שלו

האחים מנשה

כעיתונאי פלילי היה לי קשה לחזור לשגרה השבוע אחרי חמישה לילות רצופים של צפייה מרתונית בשתי עונות של הסדרה המטלטלת. המעצר של עקא חידד כמה תובנות אבל עם כל הכבוד למי שמוגדר במשטרה כמחסל מקצועי בשירות ארגון אברג'ל, בדרום אמריקה פועלים שנים ארוכות כמה ישראלים שהם הרבה יותר כבדים ומשמעותיים. ביטוי לאחד מהם ניתן למצוא באישום השני בתיק 512, שהתביעה מכנה אותו "העסקה הגדולה" והוא מבוסס על העדויות של שלושה עדי מדינה: הנתנייתי, הלודאי ובעיקר על זו של הצפון תל אביבי.

זהו סיפור משנת 1998 על עבריין ישראלי מפתח תקווה בשם אבנר מנשה שהתכוון להוציא מפרו באמצעות אחיו אליהו משלוח של 800 קילוגרם קוקאין שהוטמנו כבר בתוך מכונת קפה גדולה. בכתב האישום בו מייחסים לאבי רוחן, מאיר אברג'ל ואחרים את היצוא של המכונה עם הכמות העצומה מפרו לקנדה, יש לאקונה בכל הקשור למקור הסם, ועוד יותר מכך לנסיבות המוות של האח, אליהו מנשה, אשר רק בעקבות מותו גוייס לכאורה ארגון אברג'ל להמשיך את המשימה.

מעט פרטים על כך למדתי השבוע בשיחה עם ירקן וסוחר סמים לשעבר שהכיר את האחים אליהו ואבנר מנשה בשנות השמונים, כאשר עוד היו שני סוחרי ירקות בשוק פתח תקווה, אבל כמוהו גם מכרו חשיש והרואין מכל הבא ליד. אבנר מנשה, שהיה גבר מוצק וחזק בעל מראה אינדיאני, השתייך אז לחבורה הדומיננטית בתחום הרבה לפני שהאברג'לים הגיעו לצמרת, ונשפט בשלב מסוים לשבע וחצי שנות מאסר על סחר בסמים.

עד המדינה הצפון תל אביבי

את מקומו בשוק פתח תקווה תפס אז אחיו הצעיר אליהו. "אבנר היה איש גדול אבל חזק ושמן", מספר הירקן, "באותם הימים הוא היה נוהג להתאגרף בשוק עם ניסים אלפרון, שכדרכו היה אוהב להתגרות בכולם, אבל אפילו ניסים לא היה יכול להזיז את אבנר. הוא לא היה עבריין במהות, הוא היה סוחר שראה רק כסף, אפילו 'סוחר בדואי' כינו אותו אז, אחד שעשה הסבה מירקות לחשיש וכל סוגי הסמים רק משום שבזה היה הכי הרבה כסף, הוא עצמו לא נגע בכלום כמובן. אליהו מנשה היה הבלגניסט והאלים, אבנר היה שקט אבל חיה רעה, אם היה צריך לפרק עצמות למישהו, חבל לו על הזמן.

"בסוף שנות השמונים בערך אבנר מנשה פרץ מחסום של משטרה בפתח תקווה, כי היתה לו ברכב חבילה של הרואין, ובעקבות האירוע הזה הוא ברח מישראל והתמקם באמסטרדם שם הוא סחר בכמויות גדולות של הרואין תחת השם פיליפ. בסוף שנות השמונים, כאשר הקוקאין נכנס חזק לאירופה פיליפ נסע בעקבות הסחורה לדרום אמריקה, ונצואלה, פרו, אקוודור והחל להביא נגלות גדולות לאירופה. כאשר אחיו אליהו מנשה השתחרר מבית סוהר, הוא הצטרף לאחיו אבנר ושניהם עבדו על קו אירופה ודרום אמריקה".

הירקן מפתח תקווה שבעצמו עשה הסבה לסחר בסמים מספר כי לאחים מנשה היו באמסטרדם מפיצים שעבדו בכל אירופה, וגם חברים כמוהו שעבדו איתם בכמויות קטנות יותר. "אחד כזה היה דוד מפתח תקווה שהיתה לו שווארמה בליידספלן והיה מוכר קריסטל במכונה של הסיגריות, היית משלם לו והוא היה מפנה אותך לקחת את החומר בתא מסויים במכונה של החטיפים, עד שיום אחד מצאו את הראש שלו ערוף בפח זבל".

בזמן שאליהו מנשה התבסס באמסטרדם כמקור בכיר לסוחרי סמים בינלאומיים, אבנר מנשה התיישב בדרום אמריקה והקים שם משפחה, לפי הדיווחים מאז הוא התחפר בחשאיות שלו כהרגלו מאז ומעולם, אבל לא הפסיק לשגר לאנשי הקשר שלו כמויות ענק של קוקאין שהכניסו לו סכומי עתק, "כי זו המהות והתכלית של חייו – כסף", מרבה לציין הירקן.

לפי כל ההערכות, באמצעות הקשר הזה אחיו אליהו מנשה רכש את 800 הקילוגרמים שהוטמנו במכונת הקפה וחזר לאירופה כדי להסדיר את הבלדרות והשיווק של החומר. אלא שאז, "אליהו מנשה נקלע לעימות עם סוחר סמים טורקי שעבד איתו ושניהם שלפו כלים והרגו זה את זה, כמו בסרט 'כלבי אשמורת', זה היה סיפור גדול אז בבראנז'ה. בדוק", מספר הירקן לשעבר.

מכאן חוזר הסיפור לפתח תקווה ולתיק 512, שכן לפי כתב האישום השותף של אליהו מנשה למשלוח היה קבלן מפתח תקווה בשם אלי לוי שביקש מראש ארגון הפשע אבי רוחן, לסייע לו לחלץ את המכונה העמוסה קוקאין בפרו, רוחן גייס את מאיר אברג'ל, המכולה נחתה בקנדה והכסף החל לזרום, אבל אז אלי לוי שדרש את חלקו חוסל. כל השאר ייחתם בפסק הדין של פרשה 512, אם וכאשר הוא יינתן יום אחד.

הכתבה כפי שפורסמה ב"מעריב סופהשבוע"