מיסז'ניקוב & קירשנבאום

ניצב מני יצחקי

"הפרשה חשפה ליקויים ערכיים חמורים ועמוקים, התנהלות פלילית מודעת ומעוותת, תוך ניצול מעמד ונגישות לקופה הציבורית, על ידי בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה. מדובר בפרשה חשובה ומשמעותית לשלטון החוק. נגלתה לעינינו התנהלות לקויה תוך קהות ערכית עוצמתית וחריגה בהתייחסות בעלי תפקידים בכירים לכספי המדינה והציבור. נתגלתה לעינינו חריגה ערכית באופן הניהול ובקבלת ההחלטות שאופיינה בראייה צרה ונטולת ממלכתיות שהתמקדה באינטרס האישי".

כך אמר ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, עם העברת חומר החקירה בפרשת "ישראל ביתנו" לפרקליטות, לאחר שהיחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 סיימה את החקירה. "התובנות הרבות שנאספו מהחקירה המסועפת ומתוצריה, יועברו למשרד המשפטים ולמשרד האוצר, על מנת שלקחים מערכתיים הנוגעים להתנהלות כספית ולתהליכי עבודה של גופים ובעלי תפקידים יופקו וייושמו, באופן שיגן טוב יותר על הקופה הציבורית", הוסיף יצחקי.

ניצב יצחקי העביר לפרקליטות את המלצת המשטרה להעמיד לדין 36 חשודים שנגדם התבססה תשתית ראייתית לעבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש הליכי חקירה, ביניהם עסקנים של המפלגה ועוזריהם, מינויים פוליטיים מטעמה בראש רשויות ציבוריות, ראש מועצה מקומית, לוביסט מקורב ובכיר במרכז לשלטון מקומי.

סטס מיסז'ניקוב בבית המשפט

בראש רשימת החשודים לגביהם ניתנה המלצה על העמדתם לדין – סגנית שר הפנים בכנסת האחרונה ח"כ לשעבר פאינה קירשנבאום ששימשה יו"ר סיעת "ישראל ביתנו" בכנסת;  שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב; ראש מטה מפלגת ישראל ביתנו, דוד גודובסקי; ויקטוריה רבין, העוזרת הפרלמנטרית של קירשנבאום; בנה של סגנית השר לשעבר, טמיר קירשנבאום; מנכ"ל משרד החקלאות, איש המפלגה רמי כהן; יו"ר חברת נ.ת.ע (האחראית על הרכבת הקלה) לשעבר אלכס ויזניצ'ר ומנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול יאיר גלר – שניהם מינויים של המפלגה ונחשבים מקורבים לאביגדור ליברמן; מנכ"ל נתיבי ישראל (מע"צ) לשעבר שי ברס; ראש מועצת תמר שבדרום ים המלח, דב ליטבינוף; הלוביסט ישראל יהושע המקורב לאנשי המפלגה; ראש לשכתו של השר מיסז'ניקוב בעבר לימור ברזילי; טלי קידר, שהיתה ראש מטה במשרדי התיירות והחקלאות; מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית שומרון, חיים בן שושן; ושאול מזרחי, יו"ר החברה הכלכלית (משכ"לׂׂׂ) של השלטון המקומי.

ממצאי החקירה שנוהלה ביאח"ה מצביעים על מנגנון שיטתי של הקצאת כספי מדינה, באמצעות כספים קואליציוניים שהיו בשליטת "ישראל ביתנו" לגופים ציבוריים ורשויות בתמורה להפקת רווחים אישיים ומפלגתיים לבכירי המפלגה, מקורביהם ולהלוביסט-מאעכר המקשר. מדובר על פי המשטרה בתבנית שיטתית ומתוכננת, שנוהלה על ידי סגנית השר קירשנבאום, להקצאת תקציבים שבשליטת "ישראל ביתנו" לרשויות ציבוריות ומקומיות ועמותות, זאת בתמורה ובתנאי לגזירת רווח ונתח מהתקציב כטובות הנאה שנמסרו לאנשי "ישראל ביתנו" על ידי הגופים המתוקצבים, אם בצורת הנחייה לתשלום "דמי ייעוץ" למקורבים או על ידי העסקת פעילי מפלגה בגופים הממומנים. חשיפת השיטה לדברי חוקרי יאח"ה בלמה את המשך גזילת הקופה הציבורית לטובת כיסים פרטיים. 

מסיכום חקירת המשטרה עולה בין היתר כי סגנית השר קירשנבאום מימנה לכאורה בכספי שוחד שקיבלה השקעה במיזם עסקי פרטי בו היתה מעורבת בהיקף של 150 אלף שקל (ראו בהמשך). כמו כן, לפי החשד העולה מסיכום החקירה, קירשנבאום מימנה בכספי שוחד רכישת מוצרי אלקטרוניקה לבית וכרטיסי טיסה לה ולבני משפחתה.

יהודה וינשטיין	שי ניצן

במסגרת החקירה, שלוותה מקרוב על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, נתפסו עשרות אלפי מסמכים, נחקרו 480 מעורבים ובהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים, ונגבו מעל 900 הודעות. עד כה תפסה המשטרה רכוש ונכסים החשודים ככספי עבירה בשווי של כ-25 מיליון שקל לצורך בקשות חילוט.

במשך יותר משנה נוהלה חקירה סמויה בפרשה עד למעצרים בדצמבר שעבר. לדברי המשטרה, החומר מעלה תמונה מטרידה בקשר להתנהלות הכספית והאישית של קירשנבאום ובעלי התפקידים הבכירים האחרים, ודפוס המוכר במאפייניו מהדפוסים המוכרים בפשיעה המאורגנת, לרבות טוויית רשת קשרים חשאית בין המעורבים בהעברת וקבלת התקציבים, הסתרה, מידור, מרמה וקשר שתיקה שאפיין את חקירת הבכירים.

ניצב רוני ריטמן

 לפי המשטרה, השיטה שנחשפה בכל תתי הפרשות זהה וכללה את המאפיינים הבאים:

• החשודים הבכירים מיצבו את מעמדם במשרה ראויה ומשפיעה בשירות הציבורי.

• הבכירים קיימו, במסווה של פעילות לגיטימית, תמיכה תקציבית לפרויקטים ציבוריים המאופיינים באהדה ציבורית ואשר היוו בסיס לפעילות פלילית.

• הבכירים גייסו שותפי סוד ובעלי פוטנציאל "ביצוע" למעשי הרמייה (מנהלים, מאעכרים ועוד).

• הבכירים זיהו תקציבים ייחודיים המצויים ב"שטח אפור" בעניינם יש להם שיקול דעת.

• הבכירים איתרו גורמים פוטנציאליים, כגון ראשי מועצות, ראשי עמותות ונוספים, שיש בהם רצון עז לקבלת תקציב חריג תוך עצימת עיניים ל"גזירת הקופון" על ידי הבכירים.

• מציאת פרויקטים מתאימים ורבים ככל האפשר להעברת תקציבים ולהסכמת מנהלי הפרויקטים ומעבר לשלב הביצוע, קרי העברת הכספים וגזירת התמורה.  

במהלך החקירה גויסו כמה עדי מדינה, המשטרה אינה נוקבת במספר מדויק, ביניהם ראשי רשויות מקומיות – שאחד מהם נחשף, ראש מועצת שומרון לשעבר גרשון מסיקה. לדברי מפקד להב 433, ניצב רוני ריטמן, פעילות מודיעינית וראיות משמעותיות שנאספו על ידי המשטרה הובילו לנכונותם של חשודים רבים לשתף פעולה ואיפשרו במהלך מקצועי ומורכב את גיוסם כעדי מדינה, גיוס שסייע באיסוף הראיות וטיובן ובשפיכת אור על שיטות הפעולה.

פאינה קירשנבאום

קבלת שוחד וטובות הנאה אישיות

אלו הפרשות העיקריות שנחשפו בחקירת המשטרה:

"ועדת הארבעה": מחומר החקירה עולה כי סגנית השר לשעבר קירשנבאום וראש מטה המפלגה, דוד גודובסקי, היו מעורבים בהסכם שוחד, לפיו יפעל גודובסקי לתקצוב אירועים באמצעות ועדה שמטרתה לתקצב ולקדם אומנים עולים בקרב יוצאי חבר המדינות ובתמורה, יקבלו קירשנבאום וגודובסקי 10 אחוז מגובה התקציב שאושר על ידי הוועדה.

הקמת מיזם עסקי: ממצאי החקירה מצביעים על שימוש בכספי שוחד של סגנית השר לשעבר לטובת הקמת מיזם עסקי ליבוא מוצרי טבק בטעמים לישראל, יחד עם שותפים אחרים. מחומר החקירה עולה כי ח"כ קירשנבאום הייתה מעורבת בהקמת מיזם עסקי, במסגרתו נדרשה להשקיע סכום של 150 אלף שקל. מממצאי החקירה עולה כי היא העבירה את כספי השקעתה באמצעות תשלומים ששולמו על ידי החברה לפיתוח השומרון (חברה-בת של המועצה האזורית שומרון), מתנ"ס מועצת מטה בנימין ורמי כהן אשר שימש בזמנו יועץ ולימים מונה למנכ"ל משרד החקלאות, וזאת בתמורה לחשבוניות פיקטיביות שקיבלו מנותני שירותים בגין שירות שלא ניתן מעולם.

פרשת עמותת "עזרא": במרכזה של פרשה זו עומדת מערכת יחסי שוחד לפי החשד בין סגנית השר לשעבר לדני אלינסון, מנכ"ל תנועת הנוער הדתית-לאומית העולמית "עזרא", כך שקירשנבאום דאגה להעברת תקציבים ממשלתיים לתנועה בתמורה לקבלת טובות הנאה מסוגים שונים, עבורה באופן אישי ועבור מפלגת "ישראל ביתנו".

מחומר החקירה עולה כי בשנת 2010 הציעה קירשנבאום למנכ"ל עמותת "עזרא" מימון לתנועתו באמצעות העברת תקציבים ממשרדי הממשלה בתמורה לכך שמחצית מהכספים שיעברו ל"עזרא" ישמשו למימון "פעילות משותפת" של התנועה ומפלגת "ישראל ביתנו". בפועל, עולה מממצאי החקירה כי הכספים שימשו, בין היתר, למימון צרכיה האישיים של סגנית השר לשעבר, דוגמת רכישת מוצרי אלקטרוניקה שונים ומימון כרטיסי טיסה לה ולבני משפחתה ובנוסף לכך, למימון מטרותיה של מפלגת "ישראל ביתנו".

קבלת שוחד לצרכים פוליטיים

מממצאי החקירה עולים קיומם של קשרי שוחד בין קירשנבאום ומקורבים נוספים לבין עמותות, מועצות וחברות עירוניות, כך שבתמורה להקצאת תקציבי מדינה, רובם מתוך הכספים הקואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", קיבלה סגנית השר לשעבר עבור מפלגתה כספים שנועדו לצרכים פוליטיים.

פרשיית החברה לפיתוח השומרון: במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספים קואליציוניים שבשליטת "ישראל ביתנו", לטובת מחיקת חובות עבר של החברה לפיתוח השומרון. בתמורה, שילמה החברה "עמלה" לצדדים שלישיים, המקורבים לסגנית השר ואשר היו לה אינטרסים שונים, בביצוע תשלומים אלה ובנוסף סיפקה שירותי הסעה ללא תשלום למפלגת "ישראל ביתנו".

מחומר החקירה עולה כי לחברה לפיתוח השומרון הצטברו חובות בעשרות מיליוני שקלים. סגנית השר לשעבר פעלה להעברת תקציבי מדינה לצורך הקטנת חובות אלה, באמצעות העברת 3.5 מיליון שקל, מהכספים קואליציוניים שנמסרו לשליטת "ישראל ביתנו" ובתמורה להעברת כספים זו, העמידה החברה לפיתוח השומרון לרשותה "קופה" על סך של כ-1.5 מיליון שקל המיועדת לצרכיה ולצרכים פוליטיים מפלגתיים. ממצאי החקירה מעלים כי בהתאם לסיכום, סיפקה החברה למפלגת "ישראל ביתנו" שירותי הסעות ללא תשלום, רכשה שירותים במחירים מופרזים ממקורבים לקירשנבאום והעבירה כספים לשותפיה העסקיים.

פרשת עמותת "איילים": במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספי תמיכה קואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו" לטובת תקצוב פעילותה של עמותת "איילים", שהינה עמותה שמטרתה בניית כפרים לסטודנטים בנגב ובגליל במטרה לחזק אזורים אלה. בתמורה לכך, שילמה עמותת "איילים" כספים לצרכים שונים, על פי דרישותיהם של סגנית השר לשעבר וראש מטה המפלגה גודובסקי.

מחומר החקירה עולה כי בין השנים 2011 ועד 2014 דאגה קירשנבאום לתמיכה של כ- 15 מיליון שקלים ב"איילים", בתמורה לכך שהעמותה תעסיק מקורבים, תחזיר חלק מהכספים במזומן לגודובסקי, תשכור את שירותיו של אתר אינטרנט מסוים, תממן פעילות יחסי ציבור קירשנבאום ותממן רכישת מדליות עבור ותיקי מלחמה יוצאי חבר המדינות. מממצאי החקירה עולה כי לאורך תקופת התמיכה בעמותה, פנה גודובסקי ל"איילים" בדרישות רבות לקבל שוחד לכאורה עבור העברת הכספים ואף התנה בחלק מהמקרים את העברת כספי התמיכה במילוי דרישותיו. ראשי העמותה, בהם מתן דהן מנכ"ל העמותה, לעיתים נענו לדרישותיו ולעיתים סירבו להן.

פרשת הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול: במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספי תמיכה קואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", באמצעות סגנית השר לשעבר, לטובת תקצוב פעילותה של הרשות אשר שילמה בתמורה, באמצעות המנכ"ל, יאיר גלר, כספים לצרכים שונים, על פי דרישותיהם של קירשנבאום וגודובסקי.

מחומר החקירה עולה כי בין השנים 2012-2014 העבירה סגנית השר 18 מיליון שקל לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, כספים שמקורם בקופת המדינה, ונמסרים כאמור לשליטתה של מפלגת "ישראל ביתנו" במסגרת הסכמים קואליציוניים. בתמורה הרשותו ומנכ"לה גלר, נענו לדרישותיה , לתשלומים להעסקת עובדים, פעילי מפלגה, והסכמים עם צדדים שלישיים, בהם היו לסגנית השר לשעבר אינטרסים שונים.

שוחד מרשויות מקומיות ואיגודים

מחומר החקירה עולה כי בוצעו העברות תקציבים למועצות אזוריות ואיגודים ציבוריים מתוך כספים קואליציוניים של "ישראל ביתנו" בתמורה להעברת מיליוני שקלים במזומן, "דמי ייעוץ" לכאורה למאעכרים מקורבים, מבלי שניתנו בתמורתם שירותי ייעוץ בפועל.

פרשת מועצת מגילות: במרכזה של פרשה זו ניצב הסכם שוחד לכאורה בו מעורב הלוביסט ישראל יהושע, על פיו דאג יהושע, באמצעות קשריו במפלגת "ישראל ביתנו", להעברת כספים קואליציוניים למועצת מגילות ים המלח, לפי החשד בתמורה לתשלום "דמי ייעוץ", תוך ניסיון להסוות תשלומים אלה.

ישראל יהושע

מחומר החקירה עולה כי הלוביסט ישראל יהושע היה מעורב בהסכם שוחד, על פיו בתמורה להשגת תקציבים למועצת מגילות ממשרד התיירות, מע"צ והחטיבה להתיישבות, ובתמורה שילמה לו המועצה בראשות מרדכי (מוצי) דהמן כספים המיועדים לכאורה לשוחד, חלקם במזומן, בגובה שבין 20 ל-25 אחוזים מסך התקציב שהתקבל. יצוין כי דהמן התפטר לאחרונה מתפקידו כראש המועצה אחרי מעל 20 שנה בתפקיד, עקב החקירה וממצאיה.

עוד עולה מהחקירה כי ישראל יהושע, אלכס ויזניצ'ר, מנכ"ל מע"צ לשעבר, וקירשנבאום פעלו להעברת תקציבים למועצת מגילות, וכי יהושע קיבל כספים עבור זאת.

פרשת מועצת תמר: במרכזה של פרשה זו ניצבת מערכת יחסי שוחד לכאורה בין הלוביסט יהושע לבין דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית "תמר". החשד הוא כי יהושע דאג באמצעות קשריו במפלגת "ישראל ביתנו", להעברת כספים קואליציוניים למועצת תמר בתמורה לתשלום דמי ייעוץ תוך ניסיון להסוות תשלומים אלה. מחומר החקירה עולה כי ראש מועצת תמר ליטבינוף הנחה ופעל להעברת 25 אחוזים מסך התקציב שהועבר לרשות הניקוז המצויה בתחום המועצה, ליהושע. הכספים נועדו לעובדי ציבור עבור העברת התקציב לרשות. עוד עולה ממצאי החקירה שסגנית השר לשעבר דאגה להעברת תקציב לפרויקט מצדה, המצוי בשטחה של מועצת תמר וליטבינוף העביר בתמורה שוחד בסך 400 אלף שקל ששולם על ידי מועצת תמר, בהוראת ליטבינוף לחברה פרטית.

אלכס ויזניצ'ר

פרשת איגוד הכדורסל: במרכזה של פרשה זו עומדת קבלת תמיכה תקציבית לאיגוד הכדורסל מתוך כספי התמיכה השייכים להסכם הקואליציוני של מפלגת "ישראל ביתנו", וזאת עפ"י הנחיית קירשנבאום. מחומר החקירה עולה כי בשנת 2011 הציג עצמו המקורב למפלגה רמי כהן בפני ראשי איגוד הכדורסל כמי שיכול להשיג בעבורם תקציבי מדינה בהיותו יועץ של מפלגת "ישראל ביתנו", זאת בתמורה לקבלת עמלה של 10 אחוז מסך התקציב שידאג להעברתו. עוד עולה מחומר החקירה כי קירשנבאום דאגה להעברת תקציב של כמיליון שקלים לאיגוד, ביודעין כי 10 אחוזים מהתקציב משולם לכאורה כעמלה לרמי כהן ובת משפחתו. ממצאי החקירה מעלים כי לאחר קבלת העמלה, העסיק כהן את בנה של קירשנבאום, טמיר, במשרה לכאורה חסרת תוכן של ממש של איסוף חומר מהאינטרנט, בתשלום של למעלה מ-25 אלף שקל וזאת מבלי שפגש מעולם ברמי כהן לצרכי עבודתו.

פרשת איגוד הכדוריד: מחומר החקירה עולה כי משה קליסקי, איש יחסי ציבור המעורב בתחום הספורט, קידם יחסי ציבור עבור סגנית השר לשעבר, במסגרתה הוזמנה לאירועי ספורט מתוקשרים והציגה עצמה כמי שתומכת בקידום הספורט בישראל, זאת בתמורה להבטחה של קירשנבאום לסייע לקליסקי במציאת עבודה. על פי ממצאי החקירה, בעקבות סיכום בין קליסקי ליו"ר איגוד הכדוריד , העבירה סגנית השר לאיגוד הכדוריד סכום של חצי מיליון שקל שמקורו בכספים הקואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו" ובתמורה קיבל קליסקי מהאיגוד עמלה של 180 אלף שקל וכן תשלומים בגין עבודות מיתוג וייעוץ שביצע עבור האיגוד.

רונן משה

פרשת משרד התיירות 

ראשיתה של חשיפת הפרשה בממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 המתייחסים לאופן התנהלותו של השר לשעבר מיסז'ניקוב במכרזים שונים שהיו בתחום אחריותו, הנאמדים בסכום של מיליוני שקלים, תוך הטייתם למקורביו.

ממצאי החקירה מצביעים על כך ששר התיירות לשעבר העביר תקציבים של מיליוני שקלים לפרויקטים בתמורה ובתנאי לכך שהגורמים המתוקצבים יעסיקו את מקורבתו, יוליה רוט, זאת בתקופת כהונתו כשר התיירות. עוד העלו ממצאי החקירה כי מי ששימשה כראש לשכתו של השר לשעבר במשרד התיירות, לימור ברזילי, פעלה לכאורה לשבש את החקירה.

עוד לפי החשד, טלי קידר, אשר שימשה ראש מטה במשרד התיירות ולימים ראש מטה במשרד החקלאות, וגורמים נוספים בשני המשרדים שבשליטת "ישראל ביתנו" קידמו את העסקתם של היועץ האסטרטגי ואיש יחסי הציבור רונן משה, בעלי "טוגדר" (חברה-בת של אדלר חומסקי)  ושל טל הראל, בעלים של חברה נוספת לייעוץ תקשורת, אסטרטגיה ויחסי ציבור לטובת ביצוע פרויקטים שעלותם הגיעה לסכומים של מיליוני שקלים, זאת לכאורה בתמורה לשוחד מאותם אנשי מקצוע.

שאול מזרחי

פרשות שיבוש חקירה

מחומר החקירה עולה כי בוצעו עבירות של שיבוש הליכים במספר פרשיות. לפי החשד רבין, ששימשה כעוזרתה הפרלמנטרית של קירשנבאום השמידה מסמכים בטרם עוכבה על ידי המשטרה. כמו כן, על פי ממצאי החקירה, הנחה שאול מזרחי, יו"ר החברה הכלכלית של השלטון המקומי, כמה מהחשודים בפרשה לכאורה כיצד לנהוג ומה לומר בעת חקירתם הצפויה במשטרה. מזרחי נחשב כמקורב בין היתר ללוביסט יהושע ששימש יועץ גם לחברה בראשותו. 

יצוין כי על פי המלצת המשטרה לא יוגש כתב אישום נגד ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, שהיה בין הנחקרים בפרשה, מאחר שלא התגבשה תשתית ראייתית נגדו.

חומרי החקירה יועברו בימים הקרובים למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אשר ליוותה את החקירה, לעיון והחלטה. החקירה נוהלה כאמור על ידי יאח"ה, האגף לחקירות ולמודיעין בלהב 433.

פאינה קירשנבאום מיוצגת על ידי עו"ד גיורא אדרת. רמי כהן מיוצג על ידי עורכי הדין אבי חימי ואלי כהן. ישראל יהושע מיוצג על ידי עו"ד מיכה פטמן. שאול מזרחי מיוצג על ידי עו"ד ליאור אפשטיין. אלכס ויז'ניצר מיוצג על ידי עו"ד נתי שמחוני.