שחרור מוקדם לבנימין כהן שנשפט למאסר על ייבוא קוקאין לישראל

שמו של בנימין כהן (38) מחצור הגלילית מוכר היטב לחוקרי היחידות הצפוניות במשטרה, בעיקר לנוכח הרשעתו בתיק ניסיון רצח בשנת 2012, אבל גם כתוצאה מההסתבכות שלו בניסיון לייבא קוקאין לישראל.

כהן עזב את ישראל לאחר שסיים את שירותו הצבאי ושהה במדינות שונות עד שהשתקע בקולומביה. ההסתבכות שלו בתיק ניסיון הרצח נרשמה באחת מחופשותיו בארץ. לפי כתב האישום המתוקן בו הודה בזמנו, ב-13 באוגוסט אותה שנה הוא נכח באירוע "טרום חתונה" בחצור הגלילית, שם התפתח דין ודברים בינו לבין ל', בחור צעיר שעבר במקום. כהן טען כי ל' מפיץ עליו שהוא משמש כמלשין משטרתי, ולפיכך ביקש ממנו להמתין לו בגן ציבורי קרוב. ל' הגיע למפגש במחשבה שתתקיים ביניהם שיחה, אלא שהוא נתקל בכהן ובחברו, שהכניסו אותו לרכב, הושיבו אותו סמוך למושב הנהג, הסיעו אותו ליער, זרקו אותו ארצה, ובעת ששכב כשפניו מטה – חברו של כהן דקר אותו בגבו והותיר את הסכין נעוצה. השניים עזבו את המקום, לא לפני שכהן בעט בל'. זה הצליח לגרור את עצמו עד לפאתי מלון סמוך ליער כשהסכין נעוצה בגבו. משם פונה לבית החולים.

כהן נשפט במסגרת הסדר טיעון ל-36 חודשי מאסר. בשנת 2014 זכה לשחרור מוקדם ושב לקולומביה. שנתיים לאחר מכן הסתבך עם חברי ארגון פשע דרום אמריקאי, שהאשימו אותו באובדן של 10 ק"ג קוקאין טהור. לצערם של החוקרים במשטרות ישראל וקולומביה, פרשה זו שהסתיימה ללא כתבי אישום עדיין מוגדרת כתעלומה.

פרשה שנייה דווקא הסתיימה בכתב אישום נגד כהן. הוא הואשם כי יחד עם ערווא עוואד מכפר יאסיף ניסה לייבא כשני ק"ג קוקאין לישראל. תחילה, עם מעצרו של עוואד בארץ, למשטרה הועבר סרטון יוצא דופן שבו כהן שהיה עדיין בקולומביה נראה ונשמע לוקח על עצמו את התיק, תוך שציין כי עוואד לא ידע שהתיק שהוברח ארצה מכיל קוקאין.
לאחר שכהן נעצר בקולומביה וגורש לישראל, הוא נעצר בארץ ונחקר במשרדי ימ"ר חוף, שם הודה במיוחס לו. לאחר מכן נשפט ל-66 חודשי מאסר, ושחרורו המלא נקבע ליולי 2023.

באמצעות עו"ד אלינה כרסנטי ועו"ד חן מאירי, כהן הגיש לאחרונה בקשה לשחרור מוקדם – בקשה לה התנגדה הפרקליטות נחרצות, למרות הליך טיפולי שכהן עבר מאחורי הסורגים. בין היתר נבעה ההתנגדות מהתנהגותו בכלא, בנימוק שלחובתו שורה של עבירות משמעת, וגם מידעים מודיעיניים אשר הביאו את המשטרה להתנגד באופן עקבי לאפשר לו לצאת לחופשות.

בתגובה לבקשת הסנגוריות, הפרקליטות הדגישה בפני ועדת השחרורים לא רק את חומרת העבירות בהן הורשע והתנהגותו בכלא, אלא אף את העובדה שבעבר, בתיק ניסיון הרצח, הוא כבר זכה לשחרור מוקדם אך חזר לסורו והסתבך בפלילים כאמור.

הסנגוריות שבו והדגישו את ההליך הטיפולי והשיקומי שעבר האסיר כהן, כמו גם את נסיבותיו האישיות.
כהן עצמו אמר בדיון: "עברתי תהליך מאד משמעותי בכלא, עברתי טיפול שלא היה קל… עשיתי דברים שלא האמנתי שאני אעשה. עשיתי כל מה שאני יכול עם עצמי, לא האמנתי שאני אעבור את הדרך הזאת, והדרך היחידה שלי להוכיח את מה שעשיתי זה לעשות את זה מבחוץ".

חברי ועדת השחרורים אריקה פריאל, מוסא עולה, אורן הרצמן ואלמז יצחק ציינו בהחלטתם כי גורמי הטיפול התרשמו מהמוטיבציה של האסיר, שהשתתף בצורה פעילה בהליכים הטיפוליים. הם גם ציינו את השינוי לטובה שחל במהלך הטיפול, וגם את העובדה שמילא תפקידים שונים מאחורי הסורגים בצורה ראויה ואחראית. כמו כן צוין בהחלטתם דוח סוציאלי לפיו האסיר השתלב בקבוצות חינוך שונות, נטל בהן חלק פעיל ואף הפגין אחריות כלפי הצוות וחבריו, על אף שנהג להתווכח ולהתפרץ לעתים.

למרות שחברי הוועדה קבעו כי תפקודו של כהן בכלא היה בעיקרו תקין, עקב מידע מודיעיני שהוצג בפניהם הם החליטו לבקש הבהרות מגורמי המודיעין בכלא בטרם החלטה סופית. "מתוכן המידע המודיעיני שהוצג לעיוננו, הרי שלכאורה ממשיך האסיר להתנהג בפן הסמוי בצורה שלילית ועבריינית. המידע חמור ואם הוא מבוסס כדבעי יש בו כדי להטות את הכף לחובת האסיר. ואולם כאמור בשל חוסר בהירות העולה מהמידע תוכרע הבקשה לשחרור מוקדם רק לאחר קבלת הבהרה מצד גורמי המודיעין בכלא".
הדיון נדחה ל-22 במרס, אז קבעו חברי הועדה, לאחר שקיבלו את ההבהרות שביקשו, כי אין לתת משקל מכריע למידע המודיעיני, והורו על שחרורו המוקדם של כהן באיזוק אלקטרוני, ובכפוף לתנאים מגבילים נוספים.