
בית משפט המחוזי בנצרת קיבל את בקשתו של האסיר מיכאל לוי, והורה להוציאו מהפרדה ארצית ולהעבירו לאגף שמור, תוך שהוא דחה את בקשת המדינה להארכת תקופת ההפרדה.
לוי מרצה בכלא איילון 24 שנות מאסר עקב הרשעתו בהריגת שי שירזי, בנו של ריקו שירזי. הוא מוחזק בתנאי הפרדה מאז מאי 2016. מאז, מידי כמה חודשים, החזקתו בתנאים אלה מוארכת על ידי בית המשפט לבקשת הפרקליטות ובהתבסס על מידע מודיעיני שמוגש לבית המשפט.
בחודש אוקטובר האחרון הגישה הפרקליטות בקשה נוספת להארכת החזקתו של לוי בהפרדה בחצי שנה. בבקשה צוין כי "גורמי שב"ס עומדים על המשך החזקתו בהפרדה, וזאת בשל הסיכון הממשי לחייו כפי שעולה מהמידע המודיעיני בעניינו. לשיטת גורמי המודיעין בשב"ס, קיים מידע שלילי בעניינו של האסיר, הכולל כוונות לפגיעה בו (חמש פרפרזות), חשש לכוונות לפגיעה והלכי רוח".
כמו כן צוין כי גם גורמי המודיעין במשטרה ממליצים על המשך החזקתו של לוי בהפרדת יחיד, לאור המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו וכלפיו. לטענת המשטרה, המידע המודיעיני משמעותי ביותר ומצביע על מסוכנות רבה הנשקפת מהאסיר.
לוי, המיוצג על ידי עורכי הדין דורון נוי ועדן נחום ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, התנגד להארכת ההפרדה ועתר להעבירו לאגף שמור, שם תנאי הכליאה טובים יותר באופן משמעותי, מה גם שמהלך כזה עשוי לקרב אותו בעתיד למעבר לאגף רגיל. לדברי לוי וסנגוריו, המשך החזקתו בהפרדה פוגע בו נפשית.
בדיון שהתקיים ב-28 בנובמבר 2021, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופטת רננה גלפז מוקדי הורתה למדינה לבדוק פעם נוספת את האפשרות לשלב את לוי באגף שמור. מהבקשה להארכת ההפרדה עלה כי נבחנה האפשרות להעביר את לוי לאגף שמור, אך לא נמצא שותף מתאים שישהה עמו בתא. מנגד טען לוי כי קיימות אפשרויות והוא אף הודיע שימסור פרטים של אסירים רלוונטיים.
בדיון שהתקיים בתחילת חודש ינואר הציג נציג שב"ס את תוצאות הבירור שנעשה, וציין כי שני אסירים אליהם פנו לא שיתפו פעולה, ולכן לא נמצאה חלופה להפרדה.
הסנגורים יצאו נגד ממצאי הבדיקה ושבו וטענו כי הפרקליטות נדרשת למצוא פתרונות יצירתיים לשילוב האסיר באגף השמור, ואם לא יהא זה עם אסיר נוסף, לוי יוכל לשהות לבדו בתא. לטענתם, לא יתכן שלא נמצא אגף שמור שבו לוי יוכל להשתלב מבלי שהדבר יהיה מסוכן עבורו. הסנגורים שבו והדגישו את פרק הזמן הממושך שבו מוחזק לוי בהפרדה.
השופטת שמעה את טיעוני הצדדים והתייחסה לטענת שב"ס על כך שהאסירים אשר עשויים להיות שותפיו של לוי לתא, לא שיתפו פעולה: "עיון במסמכים החסויים אשר הוגשו על ידי הפרקליטות מלמד אחרת. אותו גורם מודיעיני בכיר אשר הוציא תחת ידיו את הסיכום מיום 3.1.22, עליו הסתמך ב"כ המבקשת בטיעוניו, נתפס לכלל טעות ועל יסוד טעות זו הוציא מתחת ידיו סיכום שגוי. עיון במסמכים מלמד כי האסירים המדוברים שיתפו פעולה ואחד מהם גם נמצא מתאים לשילוב עם המשיב באגף שמור, ואף לא צוינה התנגדות גורם כלשהו לשילוב האמור.
"גם עמדת משטרת ישראל היתה, כפי שציינתי מעלה, כי עקרונית, לאור הסכסוך הפעיל, הם ממליצים על המשך החזקתו בהפרדה, אולם הותירו את ההחלטה לשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים אצל המבקשת ולא צוין כל קושי בשילוב עם האסיר המסוים אשר נמצא מתאים".
חרף דברים אלו, ציינה השופטת, "בדיון לא הצליחה המבקשת ליישב עניין זה והמשיכה לעמוד באופן דווקני על הטענה כי המשך החזקת המשיב בהפרדת יחיד נחוץ לצורך שמירה על שלומו ובטחונו".
השופטת המשיכה ואמרה כי "במקרה שכזה, הנטל על המבקשת הוא משמעותי והיא לא עמדה בו. האיזון אשר הוביל לאורך תקופה להחלטות על המשך החזקת המשיב בהפרדה, אינו מתקיים עוד בנסיבות הנוכחיות, מה גם שבעניינו של המשיב ישנה חלופה אשר תפגע פחות במשיב וכפי שעולה מדבריהם של גורמים אצל המבקשת, המדובר בחלופה ראויה. משבחנו הגורמים המקצועיים אצל המבקשת אפשרות לשלב את המשיב באגף השמור ופסלו אפשרות זו מן הטעם שלא איתרו אסיר מתאים, אך כעת, אותר אסיר כזה, אשר מסכים לשילובו עם המשיב באגף השמור והדבר לא נפסל על ידי גורם כלשהו אצל המבקשת, אין כל סיבה שלא להלך במתווה זה".
השופטת ציינה בסיכום דבריה: "אין מקום להיעתר לבקשה ולהורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדה לשישה חודשים נוספים".











