פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר מאיר תורג'מן, בגין לקיחת שוחד בסך כולל של כ-350 אלף שקל, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך של כ-60 אלף שקל ועבירות מס.
כמו כן נאשמים בפרשה אנשי העסקים משה הבא, דוד בוזגלו ולורנט לוי בגין מתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, נאשם בגין מרמה והפרת אמונים בצוותא עם תורג'מן; ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן ויד ימינו, נאשם בגין לקיחת שוחד בצוותא עם אביו.
על פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל משה הבא לרכישת "בית הדואר המרכזי" בירושלים, שהוכרז כמונומנט לשימור מחמיר. במקביל העניק הבא למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה בסך 200 אלף שקל שלא הוחזרה עד למועד הפתיחה בחקירה. הפרקליטות טוענת כי בתמורה לטובת ההנאה מהבא פעל תורג'מן לקידום האינטרסים של הבא בפרויקט "מלון כורש" אשר נבנה בבית הדואר המרכזי. כך, לפי הנטען, הפעיל תורג'מן לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר מתן היתרי בנייה לצורך הכשרת המבנה ההיסטורי למלון. עוד נטען כי תורג'מן פעל לבלימת והכשלת האכיפה כנגד עבודות שנעשו שלא כדין עבור הקמת המלון.
לפי כתב האישום, תורג'מן פעל בניגוד עניינים לכאורה גם לטובת דוד קליינר, שניהל את פרויקט הקמת מלון כורש מטעמו של הבא. קליינר היה חברו הקרוב של סגן ראש העיר תורג'מן מזה שנים רבות, ועל כן נטען כי על תורג'מן היה להימנע מלעסוק בענייניו. בנוסף על פי כתב האישום, הבא פעל לשיבוש החקירה, תוך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן. זאת לאחר שהועלו בעיתונות הארצית ובעירייה טענות הנוגעות לקשר שבינו ובין סגן ראש העיר.
לפי כתב האישום, בין השנים 2016-2018 התקיים לכאורה קשר מושחת של "תן וקח" גם בין תורג'מן ליזם הנדל"ן דוד בוזגלו, במסגרתו בוזגלו העסיק כביכול את בנו של סגן ראש העיר, יצחק תורג'מן, ושילם לו משכורת חודשית והטבות נוספות. העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק, היוו לפי הנטען טובת הנאה למאיר תורג'מן. בתמורה, לפי כתב האישום, פעלו תורג'מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים.
על פי האישום השלישי, סגן ראש העיר קיבל שוחד מאיש העסקים לורנט לוי אשר הקים מספר עסקים פרטיים באזור כיכר המוזיקה בירושלים. לוי ביצע עבירות בנייה בכיכר המוזיקה, שטח ציבורי במרכז העיר, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה. על פי האישום, בתמורה לקבלת שוחד מלוי בדמות תווי קניה בסך 91 אלף שקל שיועדו לתרומה, תורג'מן לכאורה סייע ללוי בקידום עסקיו ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגד לוי ביחס לבנייה הלא חוקית לכאורה שהתבצעה על ידו.
במסגרת האישום הרביעי, מאיר תורג'מן נאשם בגניבה לכאורה בשל שימוש אישי ב-63 אלף שקל מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת שבו נהג להתפלל, ושאליה היתה לו גישה כגזבר. בנוסף נאשם תורג'מן נאשם בהשמטת הכנסות.
התיק נחקר על ידי יאח"ה שבלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף חקירות מכס ומע"מ תל אביב ובשיתוף הרשות להלבנת הון. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד נתנאל חיים ועו"ד נועה בורנשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
את מאיר תורג'מן מייצג עו"ד ירון קוסטליץ.
סנגוריו של משה הבא – עורכי הדין בעז בן צור, עודד גזית ושרון כהנא – מסרו בתגובה: "אנו מצרים על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד מרשנו, מר משה הבא. מעתה הדברים יבחנו תוך ניהול הליך משפטי במסגרתו אנו נמשיך להיאבק על חפותו מתוך ביטחון מלא בצדקתו. אנו סמוכים ובטוחים שלאחר שישמעו טענות ההגנה, בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות שמרשנו לא ביצע את העבירות המיוחסות לו וכי כל פעולותיו היו על פי החוק".
