בדצמבר 2020 הרשיע בית משפט המחוזי בתל אביב את סעיד אבו סרארי, תושב יפו, ברצח בכוונה תחילה של אחותו הודא כחיל. סעיד רצח את אחותו בת ה-36, גרושה ואם לילדים ב-15 דקירות סכין.
האחות וילדיה התגוררו במתחם המשפחה ביפו, לצד סעיד והוריהם. באוקטובר 2016 בשעת ערב, פרץ בין האחות לאביה ויכוח קולני, והאב סטר לבתו. לאחר ויכוח זה, נטל האח סכין, נכנס לחדר של אחותו אשר ישבה על מיטתה, ודקר אותה 15 פעמים בחלקים שונים של גופה – עד אשר התמוטטה.
בית המשפט המחוזי אשר הרשיע את סעיד ברצח בכוונה תחילה, בחן גם את השפעת הרפורמה בעבירות ההמתה וקבע כי היא איננה משנה מהתוצאה של מאסר עולם. המחוזי קבע כי לאחר הרפורמה, עובדות התיק מבססות רצח בנסיבות מחמירות לפי שלוש חלופות:
-רצח "לאחר תכנון והליך שקילה"
-רצח "כפעולה עונשית במטרה להטיל מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור"
-או רצח "באכזריות מיוחדת"
ולפיכך קבע כאמור בגזר הדין – מאסר עולם.
הסנגור הוותיק עו"ד אבי כהן נכנס לתיק בשלב הערעור לבית משפט העליון, אשר קיבל היום (16 פברואר) את בקשתו לזכות את הנאשם מהעבירה החמורה ביותר בספר החוקים.
חלף הרשעה ברצח בכוונה תחילה, קבע בית משפט העליון כי אבו סרארי יורשע לפי מדרג ההמתה החדש לאחר הרפורמה בעבירת רצח "בסיסית" – השנייה במדרג עבירות ההמתה – ולפיכך מאסר עולם אינו בגדר חובה בתיק זה.
אבו סרארי הורשע במקור לפי החוק ה"ישן" משום שביצע את הרצח בשנת 2016, לפני הרפורמה בעבירות המתה (2019) וכאשר הייתה קיימת עבירת "רצח" אחת שחייבה מאסר עולם, אולם מאחר וגזר הדין ניתן לאחר הרפורמה, בית המשפט נדרש לבחון האם היא תביא להקלה בעונשו. תשובת בית המשפט המחוזי לכך כאמור היתה שלילית, עת נקבע כי הרשעתו בעבירת הרצח הישנה מקבילה לזו של "רצח בנסיבות מחמירות".
תשובת בית משפט העליון היתה אחרת. השופטים יוסף אלרון (כותב פסק הדין), אלכס שטיין ויחיאל כשר קבלו בעניין זה את עמדת ההגנה, לאחר שבחנו את שלוש החלופות של "נסיבות מחמירות" לרצח בארוע זה.
נסיבה מחמירה 1 – "רצח לאחר תכנון והליך שקילה ממשי"
לפי פסיקת העליון, צודק הסנגור כי אין ראיות לכך שמעשה הרצח תוכנן מראש. "אין מחלוקת כי בעת שהמערער דקר את המנוחה הוא התכוון לגרום למותה", כתב השופט אלרון, עם זאת "העובדה כי האיומים נפרשו על פני תקופת זמן ארוכה, או כי המנוח נטל סכין… אינה מלמדת כי המתת המנוחה הייתה תוצר של הליך שקול ומחושב… מדובר בהחלטה שהתקבלה באופן ספונטאני ועל רקע ויכוח סוער בין האב למנוחה".
בית משפט העליון מדגיש: "המקרה שלפנינו הוא אחד מהמקרים שהרפורמה ביקשה להוציא מגדרי עבירת רצח שנעשה ב'כוונה תחילה', ולהכניסם לגדרי עבירת הרצח הבסיסית… כוונת המחוקק היתה לשנות מן המצב שקדם לרפורמה", הדגיש השופט אלרון. "עובר לרפורמה, הפסיקה הקנתה ליסוד ה'כוונה תחילה' פרשנות רחבה, אשר הרחיבה את היקף עבירת הרצח על חשבון עבירת ההריגה", הדגיש אלרון. לדבריו, זה אינו המצב כעת: הרפורמה הבחינה בין "הכנה ופעולות מקדימות" לבין "מקרים שבהם ההחלטה להמית התגבשה באופן ספונטני, ללא הפעלת שיקול דעת של ממש".
אלרון הוסיף וסנט בפרקליטות: "דומני כי חלק ניכר מהטענות שבפי המשיבה הן שריד לדין הקודם, שאותו ביקש המחוקק לשנות".
נסיבה מחמירה 2: "רצח כפעולה עונשית במטרה להטיל מורא ולכפות אורחות התנהגות"
בית המשפט המחוזי אימץ את קביעת המחוקק כי רצח "על רקע כבוד המשפחה" ייחשב בדרך כלל תחת נסיבה זו. בית משפט העליון קיבל את טענת הסנגור וקבע כי למרות שמדובר ברצח של אח את אחותו, אין ראיות המבססות נסיבה מחמירה.
לפי הניתוח של השופט אלרון, לנסיבה זו שתי דרישות: דרישה אחת, כי הרצח בוצע כ"פעולה עונשית" נגד הקורבן בשל "התנהגותו"; דרישה זו מולאה.
הדרישה השנייה כדי שתתקיים הנסיבה המחמירה היא שהרצח בוצע על מנת ש"יראו וייראו", כדי לשלוח מסר רחב יותר באמצעות הקורבן ו"לכפות אורחות התנהגות על ציבור". ליסוד כזה, קבע השופט אלרון, לא הוצגה כל ראיה בתיק.
נסיבה מחמירה 3 – "רצח שנעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות"
השופט אלרון ציין את המובן אליו: "כל רצח הוא אכזרי וכל קורבן הוא עולם ומלואו". עם זאת הנסיבה המחמירה של "אכזריות מיוחדת" שמורה "למקרים חריגים" במיוחד ורצח זה אינו אחד מהם.
השופטים הרשיעו בסיכום את אבו סרארי בעבירת רצח "בסיסית" אשר יכולה להביא לקביעת מאסר עולם, אך עשויה להביא גם לקביעת עונש פחות מכך, הכל בהתאם לשיקול דעת שיפוטי.
בית משפט העליון הורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שיקיים את אותו שיקול דעת ויקבע את ההכרעה לעניין העונש.
הסנגור עו"ד אבי כהן מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט העליון קיבל את הערעור, בפסק דין חריג מאד, קבע שיש לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות והרשיעו בעבירת הרצח הבסיסית. בית המשפט גם קבע שאין המדובר במקרה על כבוד המשפחה, אלא במקרה ספונטני ומצער מאד, של נאשם שאינו בריא בנפשו. לא בכדי נעשתה רפורמה בעבירות ההמתה, וראוי לדקדק בפרטים בכל מקרה אינדיבידואלי ונסיבותיו המיוחדות. כעת, נטען לעונש בבית המשפט המחוזי, ואני מקווה שנצליח לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו של הנאשם, לאור נסיבותיו הייחודיות".
