בעלי הצ'יינג'ים – נותני שירותים פיננסיים בשמם הרשמי – מבקשים לאפשר את חזרתם המיידית לפעילות, כשירות חיוני וכמקור אשראי חוץ-בנקאי חשוב לעסקים ולציבור. בשונה מחנויות חשמל, ריהוט ותקשורת אשר חזרו לעבודה בראשית השבוע – לא ניתן עד כה לציינג'ים היתר דומה.
חברת "חשב שירותי ביקורת פנים", המייצגת יותר מ-100 בעלי רישיונות בענף נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), פנתה באמצעות עו"ד גיל עשת, בבקשה בהולה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן ולמפקח על הנש"פים, הממונה על שוק ההון משה ברקת. בפנייה נכתב כי "למרות חשיבותו העצומה של ענף נותני שירותים פיננסיים לפעילות העסקית במשק ובפרט כצינור חמצן של מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אשר הם אלה שניזוקו במיוחד מן הסגר והמגבלות – ענף נש"פ נותר בעיקרו מושבת מתחילת המשבר. זאת בשונה מהמגזר הבנקאי שנותר פעיל לכל אורך התקופה, ומנותני שירותים פיננסים גדולים בלבד חברות בורסאיות ועשרות עסקים בודדים בעלי תיק אשראי של מעל 200 מיליון שקל שקיבלו היתר לפעילות".
עו"ד עשת כתב: "מפתיע כי ענף נותני שירותים פיננסיים לא נכלל בין סוגי העסקים שניתן לגביהם היתר בתקנות לחזור לפעילות ב-19.4. באוגדן 'מידע והכוונה לציבור' של משטרת ישראל נרשם במפורש כי 'צ'יינג', חנויות להחלפת כספים – סגורות ואסור להפעילם'. יצוין כי מבנה ואופן ניהול עסק הנש"פ הכולל בדרך כלל שליטה מרחוק על פתיחת דלת הכניסה, רישום העסקאות ודלפק ומחיצה בין אזור הלקוחות לנותן השירותים, מתאים במיוחד לעמידה במגבלות של שמירת מרחק וצפיפות, כפי שנקבע בתיקון האחרון לתקנות. בוודאי שהנו יותר מתאים לכך, למשל, מסניפי דואר, שהותרה פעילותם בכפוף להנחיות, וענף הנש"פ אינו פחות חיוני".
עו"ד עשת הוסיף וכתב כי "מדובר בענף שבו פועלים מעל 1,500 בעלי רישיונות. היקף פעילותו של הענף הוערכה בכ-120 מיליארד שקל בשנה ונקבע כי בכוחו להוות מחולל תחרות אל מול המגזר הבנקאי הריכוזי ולשרת במיוחד משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, אשר בשל מגבלות שונות השירות הבנקאי אינו נגיש לחלקם. בכך יש בכוחו של הענף לענות על צורך כלכלי-חברתי חשוב למודרי אשראי, כפי שקבע הצוות לבחינת הרגולציה על הענף בראשות המשנה ליועמ"ש לשעבר, אבי ליכט. זאת ועוד, מאז פרוץ משבר הקורונה, בפרסומים בתקשורת הובעה ביקורת חריפה על העדפת המגזר הבנקאי כערוץ אשראי יחיד בתקופת חירום זו ועל היעדר נכונות המגזר הבנקאי להתגמש ולספק אשראי לעסקים".
לדברי עו"ד עשת, "בתקופה קריטית זו בה מיושמת מדיניות של הקלה הדרגתית במגבלות וננקטים צעדים לסייע למשק לצאת ממשבר עמוק ולהתניעו, כאשר עסקים רבים עושים צעדים ראשונים לעמוד בחזרה על רגליהם ונזקקים לשירותים פיננסים ולאשראי, עליכם כמובילי המדיניות להכיר בענף כמספק שירות חיוני. זאת במגבלות ובהן שמירת מרחק וצפיפות כפי שנקבעו בתקנות לענפי מסחר אחרים, ובהם חנויות לציוד מידע ותקשורת, ציוד אודיו וידאו, טקסטיל, שטיחים, רהיטים, כלי בית, חפצי תרבות, ספרים, עיתונות, מתפרה, מכבסה ועוד".
יצוין כי בחודש מרס, תחילת המשבר, פנה פורום המייצגים של נותני שירותים פיננסיים באמצעות עו"ד אורי גולדמן לרגולטור, לאוצר ולמשרד הבריאות בבקשה לכלול את הנש"פים כעסק חיוני בתקנות לשעת חירום, אך משרד האוצר הכניס לתקנות רק את הגופים הגדולים כאמור, בעלי צבר אשראי של מעל 200 מיליון שקל.
מרשות שוק ההון באוצר, האחראית לרגולציה על הענף, נמסר בתגובה: "לאור ההקלות שנכנסו לתוקף בתחילת השבוע, אנחנו פועלים מול הגורמים הרלוונטיים בממשלה כדי לאפשר את פעילותם בהתאם למגבלות שנקבעו בתקנות לשעת חירום ומקווים שהדבר יתאפשר בהקדם".
המדינה עושה שימוש ציני בקורונה ומונעת תחרות מהבנקים ודואר ישראל שגורמים לעובדים זרים לשלוח כספים למשפחות שלהן בעמלות מטורפות
חיימי עוד נחזור לסלונים במהרה