בג"צ: יגאל מכלוף "תקוע" בכלא בתאילנד בגלל ידיעות מודיעיניות בנות עשור

השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושר המשפטים אמיר אוחנה הצטוו על ידי בית משפט העליון לנמק מדוע לא יאשרו את העברתו של האסיר יגאל מכלוף, הכלוא על עבירות סמים בתאילנד, לנשיאת מאסרו בישראל. השרים ימסרו לבית המשפט את תשובתם עד 27 באוגוסט.

מכלוף, בן 50, כלוא בתאילנד כבר 12 שנים, ויותר מ-10 מהן נשא בבידוד. בחודשים האחרונים הוא הועבר לאגף המרפאה באחד מבתי הסוהר השמורים ביותר בתאילנד, עקב החמרה במצבו הבריאותי.

מכלוף נעצר בדצמבר 2007 על מעורבות בסחר ב-23 אלף כדורי אקסטזי, בעקבות עסקה של חבר ברשת עם סוכן סמוי של ה-DEA. הוא נידון בתאילנד לעונש מוות, אך לפני ארבע שנים "הומתק" עונשו לבקשת הנשיא ראובן ריבלין, ונגזרו עליו 43 שנות מאסר.

בשנת 2016, בחלוף שמונה שנים ממאסרו, מכלוף ביקש לרצות את עונשו בישראל, על בסיס ה"חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של אסיר". אלא שהשר ארדן ושרת המשפטים דאז איילת שקד, שבסמכותם לאשר את הבקשה לריצוי עונש מאסר של ישראלי בארץ, דחו אותה על סמך חוות דעת של המשטרה ומשרד המשפטים, בשני נימוקים. לטענתם, מכלוף שהה שנים ארוכות מחוץ לגבולות ישראל טרום מעצרו, לא היה תושב המדינה ואיבד למעשה את זכויות התושב שלו. הטיעון העיקרי השני, כרגיל אפשר לומר, הוא "מסוכנות" על בסיס דוחות מודיעיניים.

לפני יותר משנה הגישו בני משפחתו של מכלוף עתירה לבג"צ נגד השרים, באמצעות עו"ד יורם שפטל ועו"ד נחמה ציבין.

בחודשים האחרונים התקיימו שני דיונים בעתירה.

"מאז נחקק החוק לפני 23 שנים, לא היה מקרה אחד שבו אסיר ישראלי סורב לחזור ארצה, בגלל שהוא לא היה מספר שנים קודם לכן בארץ", אמר עו"ד שפטל לשופטים דפנה ברק ארז, ג'ורג' קרא ודוד מינץ.

עו"ד שפטל ציין בעתירה רשימה של שבעה ישראלים שנשפטו בחו"ל והועברו לארץ לריצוי עונשם, "חלקם לא היו בארץ עשרים שנה, ניתקו את הקשר עם הארץ וקיבלו אזרחות נוספת במקום מושבם (ולא כך לגבי מכלוף, שאינו אזרח תאילנד), חלקם נשפטו בעבירות חמורות יותר, וקיבלו אותם בזרועות פתוחות", אמר עו"ד שפטל לשופטים. "יש רדיפה אחרי האדם הזה ואפליה".

"לפרקליטות יש טענות נוספות, 'מידע חסוי המעיד על מסוכנות'", הוסיף עו"ד שפטל, "אבל הפרקליטות עמדה על רגליה האחוריות כדי לא לגלות לנו את תוכן הידיעות ואפילו לא את המועד בו התקבלו, כאשר ברור שהמועד הוא לפחות עשר שנים אחורה. זה 'מידע עם זקן'. מכלוף למעלה מעשור בתנאי בידוד, והכלא בתאילנד אינו כמו בית סוהר בישראל. הוא לא יכול לדבר עם איש בטלפון, פרט לעורך דין ובני משפחה קרובה, ולא יכול להיות לו כסף טרי עם עבריינים ישראליים.

"גם הנימוק לפיו לעותר קשרים עבריינים בישראל, כנימוק שלא להעבירו ארצה, חסר יסוד", הוסיף שפטל בדבריו לבג"צ, "אין כמעט אדם שהורשע בפלילים שהינו חסר קשרים עם עבריינים. הימנעות מהעברת אסיר ארצה בנימוק כזה, יש בה כדי לטרפד את מטרת החוק ההומניטרית… מה שמעניין אותם, הוא שהוא שפוט לכחמישים שנה, וברור שאם יביאו אותו לארץ, בית המשפט יקצוב לו את העונש המקסימלי כאן, ויורידו לו את העונש ל-20 שנים. הם מעדיפים שהוא יירקב במשך חמישים שנה עם משקולת בכל רגל. כל משפחתו נמצאת בארץ: אחיו, שתי ילדותיו, בנות 16 ו-12. יש לו זיקה משמעותית לישראל".

השופטת ברק ארז פנתה לנציג המדינה, עו"ד רועי שויקה: "לגבי המצב המשפחתי, יש ילדה צעירה עם קשיים. האם בדקתם את השיקולים האלה?".

עו"ד שויקה: "קודם כל הוא לא נשוי, הוא גרוש".

השופטת ברק ארז: "הוא לא התגרש מהבנות שלו".

עו"ד שויקה: "כרגע על המסוכנות לא ניתן לוותר".

בשלב זה שופטי בג"צ ביקשו לעיין בחומר המבסס את טענת המסוכנות וגילו שטענת עו"ד שפטל מדויקת. השופטת ברק ארז: "המידע המיוחס לאסיר מתייחס ברובו הגדול לתקופה שלפני מאסרו (לפני 12 שנים), כאשר יש מידע מסוים המתייחס לתקופה שבתכוף לאחר מעצרו". היא פנתה לעו"ד שויקה:  "הנושא הזה ראוי לבחינה נוספת על ידי השרים. יש לשקול תנאים הומניטריים ונסיבות משפחתיות".

עו"ד שפטל: "את כל זה הם לא שקלו עד היום".

מחכים לחנינה או מושכים זמן?

הדיון הבא התקיים ב-27 במאי, ולנציגי המדינה היה תירוץ חדש לעיכוב תשובתם. ב-4 במאי הוכתר מלך חדש בתאילנד, ראמה ה-10, אחרי מות אביו. המלך הכריז על חנינה כללית, במסגרתה יומתק עונשם של אסירים רבים,  ונציגי הפרקליטות בישראל המליצו להמתין לפרסום הקריטריונים ולראות האם מכלוף ייכלל בה. "נחכה 60 ימים", הודיעה המדינה לבית המשפט. "נכון לעכשיו אין החלטה סופית ברשויות בתאילנד, לכן אין לנו החלטה סופית של השרים". בינתיים, בחודש יוני חנן המלך עבריין ישראלי אחר, אורי לוי, שהיה שפוט לתקופה קצרה על עבירות נשק והועבר לישראל.

עו"ד שפטל טען במעמד הדיון בחודש מאי כי הפרקליטות מושכת זמן ו"מלעיטה את השרים במידע שקרי. מכלוף אינו כלול בצו המלכותי לחנינה שפורסם. לפי הצו, מי שנידון למוות וקיבל חנינה בעבר, החנינה הנוכחית לא חלה עליו".

השופטת ברק ארז שוב דחקה בעו"ד שויקה: "כמעט כל סוכנות ידיעות בעולם ציינה ב-4 במאי (טקס ההמלכה) את פרטי החנינה. סוכנות רויטרס דיווחה על זה".

עו"ד שוויקה: "אנו לא מכירים את המסמך שחברי הציג…".

עו"ד שפטל: "ביום האחרון שמשרד המשפטים היה צריכה לתת תשובה, הם פנו לרשויות תאילנד לבקש פרטים על מצבו הרפואי של מרשי. ביום האחרון פתאום עניין אותם מצבו הרפואי כעילה לדחייה נוספת. זה תמיד נעשה באופן כזה כדי למשוך עוד קצת ועוד קצת".

עו"ד שויקה: "חברי טוען כי השרים (ארדן ושקד בסוף כהונתה) רוצים להביא את העותר לפה ומי שמונע את זה זו הפרקליטות, זה קשקוש. השרים הם אלה שמקבלים החלטה".

כאמור, בג"צ הוציא צו על תנאי בסוף הדיון האחרון והורה לממשלת ישראל לנמק עד סוף אוגוסט, מדוע לא תקבל את בקשת העותר לאשר את העברתו לישראל לנשיאת המשך מאסרו.

בימים האחרונים פנה בני מכלוף, אחיו של האסיר, במכתב לשרים אוחנה וארדן: "אנחנו נמצאים לפני החלטה גורלית. בבקשה מכם, אל תחרצו גזר דין מוות על אחי. הוא ימות בכלא. שתי בנותיו הקטינות מחכות לו בארץ". האח הוסיף בפנייה לשרים כי מתבצעת אפליה, כאשר המדינה פנתה לרשויות תאילנד וביקשה את שחרורם של ישראלים אחרים שנשפטו במדינה, ביניהם כאלו שהוחזרו לארץ בחודשים האחרונים, כגון נתי חדד.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפוסטה: "עמדת שר המשפטים והשר לביטחון פנים תוגש לבית המשפט במועד שנקבע".